אלי חקק ז"ל

[עפרונית מהודרת]

נכון

העידוד לא בא בצורה של אמירה מפורשת "אני ממליץ לעשות הפלה" אלא בצורה של עידוד לעשות את הבדיקות (ובשביל מה לעשות בדיקת מי שפיר פולשנית אם לא בשביל להפיל עובר חולה?) ושל כל מיני רמזים מובלעים או לא מילוליים כמו פירוט מפחיד של הסימפטומים החמורים של המחלה ללא פירוט הצורה בה אפשר לחיות איתה.

 

[תרנגולת ערומה]

בדיקת מי שפיר לא מומלצת בד"כ

מפני שהיא בדיקה פולשנית. ממליצים עליה רק במקרה ויש חשש רציני למחלה קשה. לדעתי כדאי לדעת גם אם לא מתכוונים להפיל, כדי להתכונן. אחרי הלידה ממש אין כוח וזמן להתחיל לברר (אפילו באינטרנט) מה בדיוק יש לילד שלך ומה זה אומר.

 

[תם ונישלם]

הבדיקה מומלצת ליולדות בגיל מבוגר.

ליולדות בגיל מעל ארבעים למשל, הסיכוי שהילד יצא פגום הוא גבוה מאד. רוב הפגמים הם כאלה שהעובר לא שורד בכלל.

 

[תרנגולת ערומה]

הבדיקה מומלצת מסיבות נוספות

דווקא לפגמים שבהם העובר גם ככה לא ישרוד, אין סיבה וגם לא מומלץ לעשות בדיקות.

 

[טופז2]

אלא אם ידועות מחלות גנטיות במשפחה?

 

[תרנגולת ערומה]

לא הבנתי את השאלה.

 

[טופז2]

כתבת על סיבות נוספות

לבדיקות. והזכרת לי, שנדמה לי שאם ידוע על מחלות גנטיות במשפחה ממליצים אף ללא קשר לגיל לעשות בדיקת מי שפיר.

 

[תרנגולת ערומה]

הבנתי

יש הבדל בין תסמונות גנטיות (טיי זקס, חרשות גנטית וכו') לבין תסמונות כרומוזומליות (דאון, טרנר, וויליאמס וכו'). גנטיות- מבצעים בדיקת דם בד"כ באישה ההרה (טיי זקס בגבר), בעיקר לפי מוצא עדתי של שני בני הזוג, אבל גם לפי מחלות גנטיות במשפחה אם יש. אם ההורים נמצאו נשאים למחלה גנטית, עושים בדיקת מי שפיר. יש גם כל מיני סימנים שרואים באולטרסאונד למחלות גנטיות, וגם אז עושים בדיקת מי שפיר. יש במהלך ההריון בדיקות אולטרסאונד ודם שמנבאות את ההסתברות לעובר לוקה בתסמונת דאון. אם הבדיקות האלה מנבאות הסתברות גבוהה, ולא מדובר במישהי שבכל אופן תשמור על ההריון (דתיות וכאלה) מבצעים בדיקת מי שפיר. בדיקת מי שפיר היא בדיקה חודרנית ויש סיכוי נמוך שתגרום לזיהום או להפלה, אבל היא קובעת בודאות אם יש לעובר תסמונת גנטית או לא.

 

[טופז2]

../images/Emo127.gif שמעתי

על כך שבדיקת מי שפיר עלולה לגרום לסיבוכים כמו הפלה. ההסברים שלך לנץ וכאן היו מאלפים, הזכירו לי נשכחות בנושא הגנטיקה

 

[טופז2]

../images/Emo13.gif ../images/Emo70.gif

ההתעסקות בנושא הריון ולידה מזכירים לי את הקטנטונת שלך, אולי יש לך אפשרות לשלוח שוב תמונה שלה? מ ד ה י מ ה המתוקה הזאת

 

[עפרונית מהודרת]

בארץ היא מומלצת כבר מגיל 35

ומגיל זה משרד הבריאות מממן את הבדיקה אוטומטית. בגילאים צעירים יותר הוא מממן אם יש גורמי סיכון.

 

[צימעס]

לא רק

אני מכירה מקרים בהם רופאים במפורש המליצו להפיל. (אולי כשזה בחודש שלישי/רביעי זה פחות א-מוסרי מבחודש שמיני?)

 

[תרנגולת ערומה]

באיזה מקרים (איזה בעיות)?

 

[צימעס]

מעדיפה לא לפרט.

שרצי כמה שנים בפורומי הורים, וסיפורים מכל הסוגים (על כותבות קבועות שאת מכירה היטב, אפילו מחוץ לוירטואליה) יתגלגלו לידיים שלך בלי סוף.

 

[תרנגולת ערומה]

אני מכירה המון סיפורים מזעזעים

על רופאים, בעיקר שקשורים להריון ולידה (גם מנסיוני). אני לא חושבת שרופאים אמורים להמליץ על הפלה, אבל רופאים לא תמיד עושים מה שהם אמורים.

 

[תם ונישלם]

רופאים בהחלט אמורים להמליץ על הפלה

במקרים של ילדים הסובלים ממומים קשים. אני אף מכיר מקרים בו הורים תבעו רופאים שלא המליצו על הפלה (מקרה אחד של ילד קיקלופ עם עין אחת במרכז המצח ומומים איומים אחרים) למרות שהיו אמורים לדעת על המום. טוב מאד , לילד ולהוריו שלא יוולדו מפלצות כאלה. איפה הגבול? אין גבול חד מכיוון שאין מוסר חד משמעי. יש שיקולים לכאן ולכאן. זה קל להתלהם ולטעון כי אין הבדל עקרוני,בין הפלת ילד נכה ומפגר קשות ובין הפלת ילד משום שאינו זכר או אינו בלונדיני, אולם אנו חיים בעולם מעשי ולא בעולם עקרוני.

 

[תרנגולת ערומה]

רופאים אמורים ליידע את ההורים

ולהסביר להם את חומרת המחלה. הם לא אמורים להמליץ אם לעשות הפלה או לא.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo45.gif בדיוק כך

 

[צימעס]

אמורים.

חלקם מיישמים את זה.

 

[שרוֹן]

לא תמיד הם יודעים בעצמם

יש כאן הרבה מקום לניחושים סברות וטעויות. חברה שלי גילתה באולטרסאונד של החודש השישי להריון, שלתינוק שלה יש מום בלב. הרופא אמר לה שהוא לא ישרוד וכדאי להפיל כבר עכשיו. היא הלכה לייעוץ נוסף. רופא שני חשב שניתן יהיה לנתח את הילד עם היוולדו, אבל סבירות גבוהה שלא יחיה שנים רבות. רופא שלישי אמר שאם ינתחו אותו הכל יהיה בסדר. היא החליטה לא להפיל. היא אמרה שאם דינו למות הוא ימות, אבל היא לא רצתה ליזום דבר כזה. סוף הסיפור הוא, שהרופא השלישי צדק- לא בלי סבל מצד כל הנוגעים בדבר- ניתוח לב בגיל שבועיים, שברים בצלעות כתוצאה מהניתוח, התמכרות למורפיום וגמילה בגיל שלושה חודשים בערך. כשאני ראיתי אותו לאחרונה- הוא היה פעוט מתוק ומצטיין, לתפארת מדינת ישראל. אפילו בדבר דבילי כמו משקל התינוק- יומיים לפני הלידה, עשו לי אולטרסאונד בבית החולים. מדדו לקטנה את הראש, בטן, היקפים, אורך רגליים, והמחשב חישב ומצא שהקטנה שוקלת 2.600. הרופאה הציעה-דרשה לתת לי זירוז מידי, כי הילדה "לא מתפתחת שם". אני אישית הרגשתי שהיא בסדר גמור (בעיקר בזכות התנועות שלה בפנים), וסרבתי. כעבור יומיים היא נולדה במשקל מבצע-בסופר 2.990, כלומר, כמעט 400 גרם שהיא העלתה על עצמה תוך יומיים, או פשוט טעות, שנובעת ממערכת לגמרי לא מדוייקת. הגניקולוג, שבדק את הבטן שלי באופן ידני, נתן הערכת משקל מדוייקת יותר (3 קילו).