אלימות

t0pi

New member
אלימות

אני כותבת הודעה כי אני רוצה לשמוע את דעתכם בנושא. לחברה שלי יש חבר במשך שנתיים.אתמול היא התקשרה אליי בהיסטריה וסיפרה לי שהוא הכה אותה, דבר שמעולם לא נעשה קודם. אני אפילו לא יודעת על מה הם רבו. היא שאלה אותי מה לעשות והרגשתי שאני לא יכולה לתת לה עצה. הם גרים ביחד ואוהבים מאוד והוא התנהג אליה מאוד יפה בכבוד ובאהבה כל הזמן עד אתמול. לדעתי היא צריכה לתת לו הזדמנות שניה ואם חס וחלילה הוא יחזור על ההתנהגות שלו - שהיא תיפרד ממנו לצמיתות. יש לציין שאחרי שהוא הכה אותה הוא ביקש סליחה, אבל לא עשה מזה יותר מדי ביג דיל. מה אתם חושבים?<
 

MoonMadness

New member
ההקשר הוא הכל - אבל אלימות פיזית אסורה

מצד אחד, קשה לדעת מה קרה שם בפועל. את לא יודעת על מה היה הריב, איך זה נראה, באיזו הכאה מדובר, האם זו סטירה קלה ברגע של איבוד שליטה- ואז התעשתות ובקשת סליחה - או משהו חמור יותר. את שומעת רק את הצד שלה וגם זה על רגל אחת... ההקשר הוא מאוד חשוב כאן, והוא יכול לעשות את ההבדל בין אלימות זניחה לאלימות בעייתית ומסוכנת. מצד שני, ברור שאין מקום לאלימות פיזית בזוגיות, ולכן הדבר לא אמור לחזור. כדאי לחברתך להבהיר לחבר שזה קו אדום שמשמעו, שאם זה קורה שוב אז נפרדים. זה לא אומר שבהכרח יהיה נכון עבורה להיפרד אם זה יקרה שוב. זה שיקול שלה, שרק היא יכולה לעשות. כדאי גם לחשוב יחד מה הוביל לזה, ולחשוב יחד מה אפשר לעשות כדי לוודא שזה לא יקרה שוב. את יכולה להציע לה להגדיר באופן ברור את הקווים האדומים שלה - דברים שהיא לא מוכנה בשום פנים ואופן שיהיו בקשר, ושאם הם קורים אז היא עוזבת.
 

MoonMadness

New member
למשל במקרה שאדם מכה את עצמו או אותך

ואת/ה מחזיק/ה לו את הידיים כדי שיפסיק. יש שיאמרו שזו לא אלימות. ויש שיאמרו שכן. גם בדבר חמור ואסור כמו אלימות - יש דרגות אפור. יש כל מיני מצבים קיצוניים בזוגיות שבהם אפילו אדם עם שליטה עצמית גבוהה ובגרות נפשית גבוהה יתקשה להימנע מאלימות פיזית באופן חד או דו-פעמי. בכל אופן, כאשר זה קורה יש לוודא שזה ייפסק. אלימות היא מילה שקשה להגדירה. בהגדרתה מופיעה כוונה לפגוע באדם, וכאשר מופיעה תוקפנות אימפולסיבית שבה קשה לייחס כוונה לתוקפן, קשה להגדיר את תוקפנותו כאלימות, מסיבה זו. אין בדבריי כדי להקל בחומרתה של פגיעה מכוונת באחר (אלימות), או של פגיעה פיזית באחר (תוקפנות פיזית) - אלא כדי לעודד התבוננות בכל מקרה לגופו ולהתחשב גם בהקשר הייחודי של כל מצב.
 
הגנה אינה אלימות

כשאדם מנסה להגן על עצמו או על מישהו אחר, לא מדובר באלימות גם אם יש צורך להפעיל כוח כלשהו. לאלימות יש הגדרה ברורה. היא מוגדרת כ"שליטה והפעלת כוח על אדם, בוגר או קטין בצורות שונות". במקרה שהגולשת מתארת לא הייתה הגנה. סטירה היא אלימות לכל דבר. היא הפעלת כוח על האחר בצורה פוגענית. אין דבר כזה "אלימות זניחה". כל שליטה, השפלה, תוקפנות על אדם אחר היא אלימות והיא מזיקה באותה מידה. אחרי שאותה בחורה קיבלה את הסטירה הראשונה עליה לקום וללכת. יצא לי להכיר למשל אישה שבתחילת הזוגיות שלה, בעלה היה מכה אותה. אחר כך הוא כבר לא הכה אותה אבל השפיל אותה מילולית, וכששמעתי איזה מילים הוא אומר לה לדבריה, התפלצתי. אבל היא חייכה ואמרה "אני לא אישה מוכה". למה? כי הוא כבר לא מכה אותה פיזית. וכל עוד אין אלימות פיזית אז אין אלימות, לדעתה ולמרבה הצער לדעתם של עוד יותר מדי אנשים. ולגבי אותו חבר "סוטר" יכול להיות שהוא כבר לא יכה אותה פיזית אבל זה לא אומר שהוא לא יהיה אלים כלפיה. אלימות היא אלימות היא אלימות, גם אם היא "רק" מילולית וגם אם היא מתבטאת "רק" בשתלטנות כזאת או אחרת. אין דבר כזה "אלימות זניחה". לכל סוג של אלימות יש להתייחס באותה החומרה. לא חייבים להגיע לרצח או אלימות פיזית כדי שזה ייחשב אלימות...
 

MoonMadness

New member
שיטת ההגדרות של מציאות אנושית מורכבת במונחים

של שחור ולבן - יש לה תועלת של גבולות ברורים, אך יש לה גם מחיר של פספוס מידע הקשרי קריטי. את טוענת שלאלימות יש הגדרה ברורה, אך אין זה כך בפועל. הגדרתך היא אחת מני רבות ושונות. אלימות מוגדרת באופן שונה במקורות שונים, גם במקורות מוסמכים כמילונים. כך בויקיפדיה: "שימוש בכוח כלשהו תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בבע"ח, בני אדם, צומח או דומם" ההגדרה שאת ציטטת: "שליטה והפעלת כוח על אדם" בבילון: "תוקפנות, פראיות, אכזריות, הכאה, השתוללות, פגיעה בסביבה, טרוריזם, מעשי טרור, אימתנות" במכללת אורנים לחינוך: "שימוש בכוח כלשהו כנגד הזולת במטרה לפגוע בגופו, בכבודו, ברכושו". וגם: "התנהגות מכוונת המפעילה כוח וטרור, פוגעת ברכוש הזולת, בגופו או בנפשו". מילונים אחרים מספקים הגדרות אחרות. בכל המקרים מדובר בהפעלת כוח, אבל אף את מסייגת זאת באומרך שכאשר מדובר בהקשר של הגנה - גם כוח אינו אלימות. אך להגנה ניתן לטעון (ואף לעתים רבות טוענים) כמעט בכל מקרה. הגולשת מתארת באופן ברור מקרה בו היא מדגישה שחסרים פרטים בסיסיים, היא לא יודעת מה קרה שם. אבל את כן מתיימרת לדעת. את אומרת שסטירה היא אלימות בכל מקרה מצד אחד, ושהפעלת כוח במקרה של הגנה - זו לא אלימות. אז האם סטירה בהקשר הגנתי היא אלימות? שימי לב, הכללות יכולות להיות מסוכנות יותר מאלימות. את חוזרת על המשפט "אין דבר כזה אלימות זניחה" כמנטרה. מדוע? האם את חושבת שזה יהפוך את טענתך לאמת? אלימות היא הגדרה, ו"זניחה" היא הגדרה. הגדרות לא קיימות במציאות, מעשים קיימים במציאות. כל דבר ניתן לכמת, ובכל דבר יש גוני אפור. כך גם לגבי אלימות ותוקפנות. את אומרת: "כל שליטה, השפלה, תוקפנות על אדם אחר היא אלימות והיא מזיקה באותה מידה". אך זה פשוט אינו נכון. רצח אינו מזיק באותה מידה כמו סטירה. למעשה, כל מעשה אלים מזיק במידה אחרת ממעשים אחרים. אם את אומרת לבחורה מה עליה לעשות, את במובן מסוים כופה עליה את ערכייך המוסריים, וכפיה זו יכולה להיות מוגדרת גם היא כאלימות. לדעתי יומרנותך לשפוט אנשים מבלי להיות בנעליהם עלולה לעשות נזק יותר מסוגים מסוימים של אלימות. לגבי החבר הסוטר, את אומרת, והצדק עמך, ש"יכול להיות שהוא כבר לא יכה אותה פיזית אבל זה לא אומר שהוא לא יהיה אלים כלפיה". אך זה לא אומר גם שהוא כן יהיה אלים כלפיה, ואת האפשרות הזו השמטת משום מה. המשפט אלימות היא אלימות היא אלימות - הוא בעיני עיוור, חסר רגישות וחסר הבחנה - גם אם תכונות אלה שלו מובנות לי ומובן לי מקורן בהקשר של משהו מסוכן שחשוב להגבילו ולהוקיעו. שום בית משפט לא מתייחס באותה חומרה לסוגים שונים של אלימות, ולכן ערכייך המוסריים אינם מקובלים ואינם מתאימים למציאות אנושית מורכבת.
 
על מי הם לא מקובלים?

אתה יכול להגיד שהם לא מקובלים עליך אבל לקבוע בכזאת נחרצות שערכיי לא מקובלים ולא מתאימים למציאות אנושית.. איך לומר.. זאת בדיוק אלימות. למרבה הצער החברה אכן מתייחסת בסלחנות לאלימות מילולית ונפשית, אבל לא כל מה שמקובל בחברה הוא אכן צודק. פעם היה מקובל גם להכות ילדים. זאת נחשבה שיטת חינוך מקובלת. פעם גם סחר בנשים היה עניין של מה בכך. האם זה מוסרי? ולגבי דבריו של הפסיכולוג מנהל הפורום, הוא רק חיזק את דבריי שאכן מדובר באלימות ושסטירה היא רק ההתחלה. אבל נורא קל לסנן את דבריו ולקחת מהם רק את מה שמתאים ונוח לך...
 

MoonMadness

New member
תני לי שופט אחד שיסכים שרצח וסטירה הם חמורים

באותה המידה. זו הכללה גסה וחריגה על פי קני המידה המקובלים. זו לא אלימות, זו עובדה. זה לא קשור אליי, זה קשור לכך שיש דרגות של אלימות. בחוק, במשפט, ברחוב, בבית, בדעה הרווחת. החברה מתייחסת בסלחנות לאלימות מילולית ונפשית? לפי מה את קובעת זאת? לא כל מה שמקובל בחברה הוא אכן "צודק"? מהו "צודק"? פעם היה מקובל להכות ילדים. יש חברות שזה עדיין מקובל בהן. גם סחר בנשים היה עניין בכך, וכנ"ל לגבי עבדות או רצח עם. האם זה מוסרי? מהו מוסרי? מוסרי בעיני מי? מנהל הפורום, כמוך, כמוני, לא יודע מה קרה שם. כל מה שידוע לנו הוא ממקור שני, מהודעה קצרצרה, של אחת שמצהירה שהיא לא יודעת מה קרה. לקבוע שהייתה שם אלימות זו יומרנות בעיני. לכן לא לקחתי את דבריו אלה, אלא את דבריו שעסקו בהפניית הבחור לטיפול, ואת העובדה שהוא לא דיבר כלל על פרידה, בעוד את פסקת שזה הדבר שחייבים לעשות. אלה לא הדברים שהיה "נוח לי" לקחת, אלה הדברים שהיו רלוונטיים לדיון שלי ושלך. לילה טוב.
 
מדנס-עם כל הכבוד לך על תגובותיך הענייניות בעב

ר,נראה שהפעם חרגת מגבול הטעם הטוב,או בצורה ישירה יותר - אתה מתחכם עם נושא האלימות - וזה לא לעניין ! כדי להתיחס לנושא ברצינות הראויה,אין צורך לקרוא את במילון את המונח... מי שמרים יד על רעותו מכל סוג ומין - נוקט באלימות !גם ההורה הסוטר לילדו מסיבה "חינוכית". אז אסוף את עצמך ותתעשת.
 

MoonMadness

New member
ראליסט מושבע יקר,

גבול הטעם הטוב אינו קיים במציאות, אמרו כבר חז"ל - על טעם ועל ריח אין להתווכח. לכן אם חרגתי ממשהו - זה מגבול הטעם הטוב *שלך*. אינני "מתחכם" עם נושא האלימות - אני טוען לחשיבותה של בדיקת הפרטים, לחשיבותו הידועה של ההקשר (לא שמעתם על המשפט context is everyting?), לחשיבותו של כל מקרה לגופו, לחשיבותה של פתיחות לכל מידע רלוונטי שיכול להאיר את הדברים באור אחר, לחשיבותה של הקשבה לשני הצדדים, ולא רק לצד שלישי (!), לחשיבותה של ספקנות צנועה! אלה לא התחכמויות. אלה דברים חשובים מאין כמותם, שאיש מקצוע טיפולי חייב להחשיבם ולשים לב אליהם, כדי לנהוג במקצועיות. כדי להראות שאין הגדרה יחידה מקובלת, שאין חוק חד-ערכי, וכדי לצאת מהכללות גורפות ובעייתיות - בעיני יש מקום להראות שיש כמה הגדרות, ושהמציאות מורכבת, ואינה שחור-לבן. מי שמרים יד על "רעותו", גם אם בסבירות גבוהה מאוד נוקט באלימות - אינו *בהכרח* נוקט באלימות, ויש לבדוק כל מקרה לגופו, ובוודאי לשמוע את הפרטים ממקור ראשון, ורצוי משני הצדדים, כדי לקבוע מה היה שם. האם "אסוף את עצמך ותתעשת" זו בקשה? עצה? או ציווי? אם זו עצה או בקשה, אני דוחה אותה. אם זה ציווי - אני מתעלם ממנו. מלימודיי, הדרכותיי, וניסיוני הטיפולי - כמטופל, וכמטפל, אחד הכללים הראשונים בטיפול נפשי הוא לנקוט בפתיחות, בספקנות, בזהירות, בצניעות, להימנע מהפיתוי "לדעת" מה טוב עבור המטופל, מה "נכון", לכפות עליו את מה שלי נראה נכון - זה נחשב נצלני (abusive) בטיפול, ואם אתם אנשי טיפול, אני מקווה שאתם זוכרים את הכלל הזה. לילה טוב.
 

גרא.

New member
t0pi,ככה זה מתחיל בדרך כלל.התפרצות אלימות של

הזוג,בעידנא דריתחא,התנצלות מזוייפת בדרך כלל,עד הריב הבא.לא מעט פעמים,כבר אחרי שבני הזוג נשאו. ואז מה? גבר המגיע לכדי אלימות פיזית במידה זו או אחרת,כלפי אשה,דווקא כאשר הוא אוהב אותה,מלמד על שאתי אפשרויות,האחת,קשיים בשליטה עצמית,השנייה,רקע של אלימות בבית,וסוג של חינוך המפלה את האשה לרעה.לפעמים יש גם איחוי של השניים.במקרים רבים,זה רק הפתיח,וההמשך מופיע מאוחר יותר.אי אפשר להסתמך על בקשת סליחה,אלא להביא לכך שהגבר המכה,טיפול מתאים.אם בקבוצה טיפולית של ויצ"ו או נעמת,או בטיפול פסיכולוגי.
 

t0pi

New member
אתם צודקים יש המשך

מסתבר שהמריבה הראשונה היתה כי הוא קבע עם חברים שלו שיבואו אליו לערב פוקר והיא לא הסכימה אז הוא השתגע כי מדובר בחברים מעבודה שהוא קבע איתם לפני שבוע ושכח לעדכן אותה והיא היתה בבית וסתם לא התחשק לה שיבואו. חברה שלי זרקה אותו היום בבוקר והעיפה לו את כל הבגדים לרחוב (אמא שלו התקשרה והתנהלה בינהן שיחה סוערת מאוד שבסיומה יצאו השדים וחברתי הסבירה לאמא שלו בפירוט רב מה היא חושבת עליו (מאוד זילזלה בה) הבן במקרה שמע את זה מהקו השני של הטלפון הורה לחברתי לסייםב זה הרגע את השיחה וזרק עליה כיסא. הוא היה בשוק מעצמו עמד המום כמה דקות ואז יצא בבכי היסטרי מ הבית. אחרי רבע שעה לפי מה שהבנתי היא פשוט זרקה לו את כל הבגדים והחפצים מהבית לרחוב (!!)
 

MoonMadness

New member
אם אכן זרק עליה כיסא במטרה לפגוע בה

אז זו אכן אלימות חמורה ומסוכנת וטוב עשתה שנפרדה ממנו. חבל שנקטה גם היא אלימות כלפי חפציו, אבל את הנעשה אין להשיב.
 
ירח - רואה,חושיי החדים,וגם של האחרים - דייקו

באבחנה,שכעת אתה מסכים לה...! נכון שצריך להיות זהיר בקביעה חד משמעית,אך בפורום שכזה,שהמענה הוא מיידי וממוקד עניין - התגובות חדות יותר,ובדרך כלל,וברוב המקרים גם נכונות ולעניין(זאת מניסיוני כאן בפורום ומתגובות הגולשים למקרים שונים) כאן זו לא קליניקה טיפולית. גישתך במיקרה זה "היתה מוגזמת" לכיוון הפשרנות והזהירות....,כאשר המקרה כבר מלכתחילה נראה אימפולסיבי,חמור,ומראה על מאפיין בעייתי של הגורם האלים.אז........,גם אתה למדת פרק מסוים הפעם.ללמוד - תמיד טוב,ותמיד יש גם מה.כל טוב.
 
ירח - תוספת :במיקרה של אלימות,תמיד עדיף לקבוע

עמדה נגד האלים,ולא בכפפות של משי.הרי אלימות גם מגיעה (ולאחרונה יותר ויותר - עד לרצח...)עד פגיעה ממשית באוביקט.לכן עדיף להזהיר מיידית את הנפגע מלקבל אלימות כל שהיא כלפיו כ"לטיפה"...-שיזהר,שיישמר,שיתרחק - שישמור על עצמו ועל חייו !!!
 
ואני רק אוסיף ואומר

שאלימות לא חייבת להגיע לרצח או אפילו לזריקת כיסא כדי להיקרא אלימות. אלימות, כל אלימות היא מזיקה ופוגעת. אדם אלים, אכן טוב שיפנה לטיפול אבל כל עוד הטיפול לא הסתיים בהצלחה, הוא מהווה סכנה לסובבים אותו. ובסכנה אני מתכוונת לא רק לסכנת חיים. הצטערתי לשמוע שמי שעוסק בטיפול לא מודע לנזקים העצומים שאלימות, באשר היא גורמת לקורבן. כאשר מטפל נוקט בגישה שלא כל סטירה היא אלימות ושיש גם "אלימות זניחה" זה אפילו מסוכן..
 

גרא.

New member
אלימות,אינה לכאורה פונציונאלית.כלומר מטרתה

לפגוע ולהזיק,מבחינתו של הנפגע,אכן בכל מקרה נגרם לו נזק,נפשי,גופני,או ברכושו,לרוב בכל הפרמטרים האלה,כאשר מבחינתו של האלים,עלולות להיות כמה סבות לכך,לאו דווקא כוונה לפגוע בזדון או מרוע לב. כבר הוזכר רקע של התעללות פיזית/נפשית בילדות,כזה המחייב טיפול פסיכולוגי.אבל,יש דעות אחרות כמו של בנדורה וחבריו,תאוריה המדברת על אלימות דרך חיקוי,כזו המשתלמת למחקה.ויש לא מעט מחקרים המאוששים את התאוריה הזו.צפייה בטלויזיה,בסרטים מסויימים,מעודדת את האלימות הזאת.גישה אחרת של דולרד ומילר,ממתייחס למשוואה של תסכול - תוקפנות.כלומר מצבי תסכול,אפשר לפרק דרך התנהגות אלימה ותוקפנית.וקשה לאדם,גם הוא בוגר ושקול,שלא להגיב בדרך כזאת אחרי תסכול עמוק.מי מאתנו לא זוכר תגובות אלימות,לרוב מילוליות בתגובה לכעס של תסכול,כאשר נכשל במבחן כלשהוא,או שעה שדלת האוטובוס נסגרה לו בפרצוף כאשר אחר להגיע לנסיעה.גם התגובה של זריקת החפצים של האקס חבר החוצה,היא תגובה כזו.ומבחינה זו היא אמנם אלימות אבל שלא מכוונת בכדי לפגוע.מכאן הכוונה לומר שהאלימות היא במקרים מסויימים,פונקציונאלית ומשרתת מטרות של האלים,לעיתים היא חסרת שליטה כאשר בכל המקרים האלה,יש קרבן.וזה בעצם מה שחשוב למנוע על ידי טיפול פסיכולוגי.ויש מצבים אחרים כמו אלימות משתלמת נרכשת,שהיא בעייה של החברה והתרבות הנהוגה במקומותינו,שהטיפול בה אינו אידיווידואלי אלא דרך שינוי ערכים קולקטיבי.
 
למעלה