P u s s i c a t
New member
אלטרנטיבה... ../images/Emo35.gif
כבר יומיים מתלבטת אם לשאול את השאלה. ומקווה שלא תעלבו או משהו חלילא (מסתבר שיש פה אנשים סופר רגישים...) אבל מעניין אותי באמת (וכן, שאלתי גם את עצמי את אותה השאלה) עשו חשבון כמה זמן (מי יותר ומי הרבה יותר...
) אנחנו "מבלים" פה. 90 אחוז בימים האחרונים בדיונים עם מי לא נצא. את מי נפסול. למי לא ניתן אפילו חצי צ'אנס. למה טוב שלא המשכנו. למה טוב שחתכנו. חוץ מדרור שהחליט כן לתת צ'אנס. שהחליט את המשאבים שלו להקדיש למקום שאפשר לצמוח ממנו. ולא להתחבר עם אנשים שחושבים שלא (כמו שנאמר - עוד עשר שנים נפגש בפורום היכרויות ל-40 פלוס... - ותפוז אף הגדילו לעשות ופתחו כבר פורום היכרויות ל-50 פלוס...) כמה באמת עושים משהו בשביל באמת להכיר. בשביל באמת לנסות. ולא נותנים צ'אנס פעם ב-3 חודשים לדייט חדש כדי לרוץ חצי שעה אחרי זה לפורום ולשאול "נכון שלא הייתי צריכה לתת לו צ'אנס"? אז אני לא טוענת שצריך לתת צ'אנס לכל אחד ובכל מקרה. ממש לא. אם הייתי חושבת ככה מן הסתם לא הייתי רווקה בגיל 35... אבל אולי אם חצי מהאנרגיה שאנחנו מקדישים לשרשורי האינסוף הטעונים פה - היינו מקדישים לחשוב איפה כן אפשר למצוא את האחד ולהשקיע בזה, הפורום היה נראה יותר כמו תחנת מעבר לאנשים בשלב ביניים, ולא כמו חבורה מתגבשת שמאמינה שתשאר ככה לעד... תהיות של ערב. שניים... שלושה. שוב. לא בכוונה לפגוע. אני באותו מצב בדיוק. אבל חשבתי לי בקול רם. האם אנחנו באמת עושים הכל כדי להכיר? או שדי נהנים מהמצב הזה של הביניים. של "זה לא שאנחנו לא רוצים... אנחנו פשוט לא מוצאים". מה אתם להגיד?..
כבר יומיים מתלבטת אם לשאול את השאלה. ומקווה שלא תעלבו או משהו חלילא (מסתבר שיש פה אנשים סופר רגישים...) אבל מעניין אותי באמת (וכן, שאלתי גם את עצמי את אותה השאלה) עשו חשבון כמה זמן (מי יותר ומי הרבה יותר...