אלו החיים?

[אנוניMOOSE]

אלו החיים?

אני בן 43. נשוי + ילד שאינו ביולוגי שלי אולם גידלתי אותו מגיל3. יש לי תואר ראשון במדעי החברה. מזה כשנתיים וחצי אני עובד בעבודה שמאד, אבל מאד רע לי בה. לפניה הייתי מובטל תקופה ארוכה. קשה למצוא עבודה בגיל 38 ומעלה במדינה הזו. קשה עד בלתי אפשרי. כשכבר הסכימו לקבל אותי לעבודה במקום העבודה הנוכחי שלי הרגשנו, אני ואשתי, שבא הסיום לכל צרותינו. סוף סוף נוכל לצאת מהחובות, מהמינוסים, להתחיל קצת לחיות. הרגשתי שהנה אני מפסיק להיות פרזיט שחי על חשבון עבודתה של אשתו. הרגשתי ששוב אני יכול להסתכל לה בעיניים ולאפשר לה מה שלא היה לה קודם - לקנות בגד פה ושם. מסעדה. טיול פעם בשנתיים. סרט. אני עובד כבר שנתיים. העבודה לא מתאימה לי. דורשים ממני לעשות דברים שלא דובר עליהם מלכתחילה בראיונות ובדרישות לעבודה. דברים שקשה לי פיזית לעשות. וכל הזמן יושבים לי על הוריד ומאיימים שאם לא אשתפר יזרקו אותי מהעבודה. ואני כל הזמן לחוץ בעבודה. כל הזמן במתח. לוקח כדורי הרגעה. לחץ דם גבוה. מרגיש בשדה קרב. התחיל לי רעד בידיים, מתה לי שמחת החיים. אבל לא יכול לעשות כלום. לא יכול להתפטר עכשיו כי למצוא עבודה שוב בגיל 43 זה לירות לעצמי בראש. גם להתלונן אני לא יכול כי כבר חוויתי בעבר שכשהגעתי הבייתה וניסיתי לשתף את אשתי עם צרות העבודה שלי ועם הקושי הרב שלי מייד ראיתי בעיניה שוב את האימה של "אוי לא. שוב נהיה מובטלים", ותמיד תשובתה הייתה בסגנון שלא ממש תומך בי אלא חושש מכך שאעזוב את העבודה ("תשתדל יותר" או "זה מה יש" לסוגיהם). הפסקתי. אז בנוסף להכל גם אין לי את מי לשתף בתסכול, בכאב, בעצב ובכעס שנגרמים לי בעבודה. אני אוכל את עצמי ושותק. משחק את המשחק של "הכל בסדר". לפחות מנסה. העיקר שיהיה לה טוב. שלא תחשוש. שלא תבכה שוב בלילות כשהיא חושבת שאני לא שומע. בנוסף לכך אני כבר בן 43. יש לנו בן אחד שהוא שלה מנישואין קודמים. שנינו לא הולכים ונהיים צעירים. לצערי בשל בעיות בריאות שיש לי גם איכות הזרע שלי לא משהו וגם לה התעוררה בעיה בפוריות. הדרך היחידה שלנו להכנס להריון יחד הוא בהפריה חוץ גופית. היא מסרבת ואומרת לי שלא אני אצטרך לעבור שוב ושוב טיפולי פוריות קשים, הזרקות ושאיבות, ותסכולים ואכזבות. היא לא רוצה להכנס לזה. ולי כל כך קשה עם זה. כל כך רוצה ילד משלי. גופי ובשרי. אני אוהב את בננו ומגדל אותו כבני מגיל 3 (היום הוא כבר בן 15). אבל אני כל כך רוצה ילד משלי. ולא - אימוץ לא הפתרון. אני לא סתם רוצה "ילד". יש לי כבר בן שאני מגדל ואוהב. אני רוצה ילד מזרעי (מעבר לכך שלאימוץ לפי החוקים בארץ אנו כבר מבוגרים). ואני מוצא את עצמי מקלל כל יום שנולד. מתבאס מזה שהתעוררתי בבוקר לעוד יום דפוק של עצבים, מתח, תסכול והשפלה בעבודה. אני מייחל למוות. ולא. אין לי אומץ להתאבד - גם כי אין לי באמת אומץ לבצע את האקט וגם כי אני מרחם על שאריי שיצטרכו להתאבל עליי ולשאול את עצמם שאלות לתמיד. אבל אני מוצא עצמי נוסע בבוקר לעבודה ומקווה שהמונית שמולי תכנס בי. שאמות בתאונה. מדמיין כיצד האיש שנצמד אליי בתור לאוטובוס הולך להפעיל חגורת נפץ ואני אלך לעולם שכולו טוב. לא חלילה אשאר נכה (ואז חיי יהיו רק דפוקים יותר ואהיה נטל על כולם) אלא אמות. מייד. במכה. נגמרו הייסורים. ורע לי כל כך בחיים. אין לי אפילו דבר אחד שעושה לי שמח. ולכל "יפי הנפש" שלא יספרו לי שיש לי בשביל מה לקום בבוקר - אשתי והילד. זה בולשיט פסיכולוגיסטי ממדרגה אפס. אני אוהב אותם אבל עובדה. רע לי בחיים. אז אני אוהב את אשתי עד כאב ובשבילה ובשביל בני אני סובל את החיים המחורבנים האלו בלי התוחלת. אבל הם לא משנים את העובדה שרע לי. אני קם בבוקר מכוח האינרציה. כי אני חייב. כי אין ברירה אחרת. אבל הייתי מעדיף שלא להתעורר בבוקר.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif מאד מבינה על מה אתה מדבר. לגמרי. זה לא חייב להיות ככה. אסור שזה יהיה ככה. מנסיוני, כדי לצור שינוי, כדאי לפרק את המסה הגדולה ולחשוב על דרכי התמודדות עם כל קטע בנפרד. אני מזהה בדבריך שלושה מוקדים: א)הסבל הגדול במקום העבודה. ב)הבדידות בזוגיות (אינך יכול לשתף את אישתך בתחושתך). ג)הכמיהה לילד מזרעך. לגבי א: לדעתי אסור לך להשאר שם. אתה סובל למען אהוביך, אבל יש אדם אחד שחייו תלויים בך לחלוטין, ואתה מחוייב לו- אתה. אל תתאמץ למצוא-חן בעיניהם, שיפטרו אותך (עדיף מאשר להתפטר, בגלל זכויות, פיצויים וכד'). במקביל, נסה לחשוב- במה אתה טוב? איזה כשרונות/כישורים יש לך? נכון שמעסיקים מן המניין לא ששים לקחת עובד בן 43, אבל אם חושבים מחוץ לקופסא אפשר למצוא פתרונות יצירתיים. למשל- אם לדוגמא אתה חובב נגרות, אולי תייצר ותמכור רהיטים קטנים לחדרי ילדים? או תעביר חוג נגרות? סתם דוגמא שאולי לגמרי לא רלוונטית לך, פשוט כדי להבהיר את כוונתי. אם תספר קצת על עצמך, אולי יהיו לאנשים כאן רעיונות בשבילך, כי לפעמים אנחנו מתקשים לדמיין את עצמנו הולכים לכיוונים שמעולם לא חשבנו עליהם, למרות שהם מתאימים לנו. לגבי ב: יכול להיות שאישתך כ"כ לחוצה מהעניין הכלכלי, שכשניסית לספר לה שקשה לך שם, היא לא יכלה לשמוע את עוצמת מצוקתך מבין השורות? אם היא אוהבת אותך, אני מאמינה שלא היתה רוצה שתסבול כמו שאתה סובל, גם לא לטובת משכורת. מה דעתך להראות לה מה שכתבת כאן? לגבי ג: יש לך מושג האם התנגדותה נובעת באמת רק בגלל הקושי בטיפולי הפרייה, או שמא אין לה כח (פיזי? נפשי?) לטפל בתינוק? איך היא מרגישה בחייה? האם יתכן שגם היא מרגישה די דומה לך? במצב כזה, לא פלא שאין לה כח אפילו לחשוב על תינוק... אם התנגדותה נובעת רק מרתיעה מקשיי טיפולי ההפריה, והיא תדע עד כמה העניין בוער בעצמותיך, אולי תוכלו להסכים שמנסים נאמר פעמיים. יילך- נפלא, לא יילך- אתה תדע שניסיתם, ותגנוז את החלום. אם התנגדותה נובעת כי בקושי יש לה כח לחיות גם בלי תינוק, אולי גם היא צריכה שאתה תתמוך בה לעשות שינוי בחייה, ואז כששניכם תהיו מלאים יותר בשימחת-חיים, יהיה חשק וכח לחיים נוספים. בינתיים שולחת לך שיר ותמונה http://www.youtube.com/watch?v=vTPpJQCOyB8&feature=related שלומית

 

[אנוניMOOSE]

תודה

אבל המלים פשוטות והכאב לא. הכתיבה קולחת אבל החיים תקועים. איני רוצה לשוב ולכתוב דברים שכבר כתבתי בתגובות לאחרים פה, אבל זה לא פרקטי ולא מציאותי לחפש עובדה ולהיות מובטל בגיל 43 באזור שבו אני מתגורר. במיוחד לא כשיש משכנתא. במיוחד לא כשאיני רוצה לשוב למצב בו אשתי בוכה תמיד, מדוכאת, מביטה בי בעיניים כלות ולי אין מה לעשות. למצב בו יש איומים בעיקולים, חובות, וכל חשבון נוסף שמגיע בדואר הוא כמו עוד ס"מ של הפגיון בלב.

 

[נסיכת הכוכב]

אתה חי במציאות לא פשוטה

מקום העבודה וזה אומר היכולת הכלכלית שלך להתקיים , קשה לחיות שאתה תמיד באיום שאם לא תשתפר אז ,,,, אולי תתחיל לחפש מקום עבודה אחר , שמתאים לכישוריעם שלך , יש לוחות לתעסוקה מעל 40 + ותתחיל לחפש כל עוד אץתה עובד כי אז הקפיצה למקום עבודה טוב יותר קלה יותר , ככה אומרים המומחים תשלח קורות חיים שכתובים היטב , תמיד יש סיכוי למצוא מקום טוב יותר , מה גם שבנתיים אתה עובד לגבי הקשר הזוגי סביר להניח שגם אשתך מרגישה קשה בשל המצב הכלכלי הלא פשוט מה גם שהיא מגדלת בן ביולוגי משלה ,שאותו היא חייבת לכלכל עדיין , הוא לא בוגר , וזה ים של הוצאות ואחריות כניסה עכשחן ךיךד נוסף זה אומר שהיא לא תוכל לעבוד זמה מה וזה אומר שאין הכנסות ותינוק זה ים של הוצאות ומהנסיון של איחי אוכל להגיד לך שיש ילד בן 15 לחזור לתינוק זה לא קל קשה מאד נפשית וכלכלית היית צריך לחשוב על הריון שהיא היתה צעירה יותר , וההכנסות היו בשפע קצת יותר זמינות בבית תראה אני בת 54 ולא זכיתי לילד משלי וזה כואב אבל צריך להבין ילד זה אחריות וזה אומר הוצאות כספיות גדולות לכן כל השנים ניסיתי לעזור לאחי כלכלית , האחיינים לא זוכרים את זה , אין כמו ילד משלך אבל יש לזה מחיר אבל לזכור שמי שישא ויגדל את הילד בתוכו , זו היא שהיא המפרנסת העיקרית כרגע , והיא לא יכולה לקחת סיכון כי בגיל 40 + רוב הסיכויים של שמירת הריון , תוכלו להסתדר בלי המשכורת שלה? ומה על ההוצאות שידרש בשביל לגדל את התוספת למשפחה , תזכור שאבא זה האיש שמגדל אותך האם הילד קורא לך אבא , אז לטובתך , אמץ אותו אל לבך ותתיחס אליו כאל בנך לכל דבר , תשקול ל אמץ אותו , שישא את שמך אם אפשר , הוא הבן שאתה גדלת עם אשתך תנסה לתת לה לקרוא את מה שכתבת ותעזור לך לחפש מקום עבודה אחר , שבו תרגיש טוב יותר אל תתן ליאוש להכנס לתוכך , תנסה למצוא סיבה לשמוח לפחות פעם אחת ביום , זה יביא לך מעט שמחה האשה עושה את החישוב הכלכלי , וזה מעמיד את המחשבה להגדיל את המשפחה

 

[שילהה1]

משה היקר, זה מה שיש לי להגיד לך.

לא ניתן לאמץ ילד שיש לו אבא ביאולוגי אלא אם האב הביאולוגי מוותר עליו. טיפולי פוריות באים בחשבון עכשיו ואני מאוד מבינה את הכמיהה שלך לילד מדמך ובשרך, לא הייתי מוותרת על זה, הייתי עושה נסיונות שוב ושוב עד שהיה מצליח, אני בטוחה שזה יצליח לך. מקום עבודה לא טוב צריך להחליף, אתה יכול לאט לאט לחפש לך מקום עבודה אחר וזאת תוך כדי עבודה במקום הנוכחי. אולי תחשוב על הסבה כי גיל 43 הו רק שליש מהחיים ועדיין אפשר לראות את החיים בוורוד, בטח עו ממתינים לך ימים טובים.

 

[נסיכת הכוכב]

את מתעלמת ממשהו חשוב

הוא כתב שיש בעיה כלכלית לקיים את המשפחה הקיימת טיפולי פוריות והריון זה אומר הוצאות כלכליות ולהתחיל לארגן ציוד לצתינוק זה שוב הוצאה כלכלית גדולה מאד אני יודעת כמה אחי נזקק לעזרה בכדי להתארגן לילדה שנולךדה בהפרש של 11 שנים ואנחנו תרמנו משפחהנ חברים ומקום העבודה כדי שיוכל להכין לה את הנדרש וגם אחר כך אני עזרתי כספית כדי שאפשר לעמוד במשימה הכלכלית לגדל אותה (בבית היו 3 ילדים גדולים) ומי שהחליף אותה בלילות היו האחיות הגדולות לאשה היה מאד מעייף לגדל את הקטנה מה גם שאשתו היא זו שפרנסה בשנים האחרונות ואם היא בחופשת לידה אין הכנסה כמו שרגילים לגדל ילד כיום צריך כיס תפוח במזומנים או משפחה תומכת כלכלית

 

[אנוניMOOSE]

יקירתי

איני רוצה להוסיף על דברים שכתבתי בהודעתי המקורית וגם בתגובות לאחרים שכתבו לי... אבל בגיל 43 בלתי אפשרי למצוא עבודה - במיוחד באזור שאני מתגורר בו. מנסיון. הייתי מובטל שנתיים לפני שמצאתי את העבודה הנוכחית. וגם כך לקחתי אותה למרות שאני נוסע שעה וחצי לכל כיוון ע"מ להגיע אליה בבוקר. ולחפש עבודה תוך כדי שאני עובד זה לא פרקטי. לא כשאני עובד משבע בבוקר עד כשש בערב. אין זמן לכך ובזמן העבודה אני לא יכול לעשות שיחות בקשר לעבודה חדשה, לשלוח קו"ח או לקחת ימי חופש לראיונות עבודה (בהנחה הלא מציאותית שיהיו כאלו). לגבי הילד - איני יכול לאמצו. סיפור ארוך. האב הביולוגי בתמונה ומתנגד. אבל אני בהחלט מגדלו כבני, והוא לא מרגיש בשום הבדל מאשר ילד אחר. אני אוהבו בנפשי והוא אותי. אבל - קשה להלחם ברצון לילד ביולוגי משלך - בשר מבשרך. לגבי הנטל הכלכלי - ברור ומובן. קשה לי למצוא סיבות לחייך במשך היום. אני מחייך מלאכותית, ומדי פעם צוחק מבדיחה. אבל בפנים אני שחוק ועייף ומדוכא.

 

[נסיכת הכוכב]

תשמע קטע

הזוכה האחרונה בלוטו התרגזה כמה בעלה משקיע ולא זוכה הוא זרק לעומתה משפט , טוב מלאי את הפעם את הטופס ותשלחי היא לראשונה בחייה מלאה טופס וזכתה בהרבה כסף , אם להרבה ילדים עכשיו היא תוכל לעזור לילדים שלה אשה בת 60 + רואה יש ניסים בעולם תראה לפחות זכית באשה אוהבת אותך בילד האוהב אותך ובקורת גג ,ולפעמים דברים משתנים שווה לפעמים להשכיר ולשכור ולהבחליף מקום מגורים לזמן מה ,בכדי לשפר את המצב הכלכלי , לעבור מאיזור לאיזור אחר בו העבודה בשפע , הנה אספר לך על חיי כילדה אבי ז"ל גם נסע לעבודה שעה כמוך אחר כך עברו דירה , כי הוא לא רצה להחליף עבודה ימים קשים באו אלינו שלא היה מה לאכול בבית ו2 ילדים קטנים ואמי נפגעה בלידה לא יכלה לעבוד אז אחרי 6 הפלות 7 בנים ןכןלם הפלות טבעיות , אשה מבוגרת באה לשמור על אמא , אשה ממשפחת כהן עזרה המון אז נולדה אחותי, סבא שילם את המשכנתא (אבא של אמא) , אמי החלימה בעקבות הלידה וכל החיים השתנו אז אני מבינה את הצורך שלך בילד משלך , עובדה ההורים שלו עברו גהינום עד שאמא ילדה את אחותי והמזל שלנו שהגיעה עזרה כספית מסבא שלי ששילם את המשכנתא והחיים שלנו השתפרו קמעה כבר לא היה רעב בבית

 

[אנוניMOOSE]

אז לחכות לנס? ../images/Emo9.gif

לגבי מעבר דירה - אין סיכוי. לאשתי יש עבודה טובה שהיא מאד אוהבת ולא אגרור אותה להרפתקה חדשה שבה תעזוב מקום עבודה שבו היא מוערכת ויש לה המון כבוד וסיפוק רק כי לי קשה בעבודה שלי...

 

[נסיכת הכוכב]

בוא אספר לך בדיחה

באים המלאכים לבורא אומרים לו למה לא תעזור לי עקב תראה כמה קשה לבן האדם , עובד קשה וזועק לעזרה אומר הבורא הכל יכול אשמח לעזור לו , אשלח לו זכיה בפפיס אבלך את הכרטיב הוא צריך לקנות כדי לקבל את זכיה בפרס אתה צריך לעשות את הצעד הראשון ואז תגיע עזרה מהשמים זה בדיוק כמו האיש שאמר לחאשה שרטנה כמה אתה ממלא ואנחנו לא זוכים הוא כעס ואמר לה טוב השבוע מלאי את , עובדה האשה בפעם הראשונה בחייה שלחה וזכתה ואולי הכתיבה שלך תשחרר קצת לחצים , ואתה קצת תרגע ותמצא פתרונות שלא חשבת עליהם צריך לבדוק ע"פ הנומרולוגיה באיזה עיתוי אתה , באיזה שנה אישית ולנצל את האנרגיוץת שיש לך החישוב פשוט : יום הלידה + חודש הלידה + שנה נוכחית = להגיע לספרה בודדת אתן לך דוגמה איש שנולד ב25/6 השנה האישית תהי : 2+5+6+2+0+1+1=17 ==> 1+7= 8 לכל שנה יש משמעות 1 השנה של פריצה חדשה 2 המשך עשיה וביסוס ההשקעה 3 השנה להכיר אנשים להרגע קצת לבלות 4 השנה לבססס עסק או בניית בית 5 העיתוי לשינויים , למעברי דירה , מקבלים הכח לשנות חיים 6 הטיפול במשפחה, הקמת משפחה חדשה 7 שנהת המשוב בה מקבלית תשובות לשאלות שנשאלו בחיים הזמן ללמוד 8 השנה לעשות ע"פ מה שלמדת ב7 השנים האחרונות 9 שנת הסיומים , סגירת מעגלים לצאת מקשרים לא טובים לנו והכנות לפריצה ולהתחדשות עכשיו חשב באיזה שנה אתה אולי תקבל תשובות מהנומרולוגיה

 

[פרפרי אהבה]

לא קל מה שאתה עובר../images/Emo201.gif

אין הרבה מה לומר חוץ מזה שמרגישים שאתה לא מסופק מהחיים שלך, מהעבודה שאתה מרגיש שלא מתאימה לך ומשפיעה עליך לרעה-ומי אם לא אני שעבדתי השנה בעבודה מאוד קשה ולא מתאימה,אדע כמה זה משפיע- ולגבי הילד. לגבי מקום העבודה-דבר אחד למדתי בחודש האחרון וזה שאסור,פשוט אסור להישאר במקום שלא טוב לנו בו, כי זה פוגע בכל נים בנפשנו. אני עכשיו מנסה להחיות את עצמי מחדש ולהבין שיכול להיות טוב ונעים בעבודה,מגלה את האנרגיות שלי שוב בימים אלו אבל אני סופסוף אחרי חודשים מרגישה שאני חיה וקיימת וכיף לי לקום בבוקר ולכל אדם מגיעה ההרגשה הזאת. אני אישית במקומך הייתי מחפשת מקום חלופי,אולי במקצוע אחר,אולי בתחום אחר,תנסה לחשוב מה מעניין אותך,במה אתה טוב,אולי לפנות לייעות תעסוקתי שיכול לכוון אותך. לגבי הילד-אני מסכימה עם שלומית-לדעתי תנסה לדבר עם אישתך בצורה פתוחה וכנה ותציע שתנסו ניסיון אחד,אם לא ילך-לא ילך ותדע שניסית.

 

[נסיכת הכוכב]

אומרים שזה רמז מהיקום

שאם לאדם לא טוב זה רמז מהיקום שהוא לא צריך להיות שם ואולי זה הזמן לעשות שינויים בחיים שלו , אבל לעשות את זה בצורה מבוקרת וכתוב ישועת השם כהרף עין, והכי חשוך רגע לפני עלות השחר חכה ליום ההטולדת הקרובה שלך ואחרי שהניא תגחיע תראה לפתע שינוי בחיים ויש ניסים בחיים שא תפילה לשמים ובקש מהם רחמים תשמע זה עובד

 

[אנוניMOOSE]

ראשית תודה על התגובה... אבל

מנסיון - לחפש עבודה בגיל 43, באזור שאני מתגורר בו משול לביטול זמן. את העבודה הנוכחית שלי מצאתי אחרי שנתיים של חיפוש עבודה (והייתי אז בן 38). אין סיכוי שבעולם ששוב אהיה מובטל ואצפה באשתי בוכה כל יום. מודאגת תמידית. עיניה אדומות מול חובות שתופחים ואיומים על עיקולים. מעדיף למות מהתקף לב בעבודה (האמת - נשמע אחלה). ולגבי הילד - בפעם האחרונה שהעליתי את הנושא זה נגמר בבכי איום שלה, טענות עד מחר כמה אני לא מתחשב, ולבסוף הרגעה שלי אותה כאילו אני לא בסדר. ושלא יצטייר חלילה שהיא אשה רעה. היא אשה נהדרת, אדם חכם וטוב לב. אני אוהב אותה מאד. אבל רע לי.

 

[נסיכת הכוכב]

משה מה קורה איתך ?

האם משהו השתנה בחייך בעקבות הכתיבה ? האם יש הקלה בתחושה הפנימית שלך בזה שחלקת איתנו את הקושי אני בטוחה שיש אהבה ענקית בניכם , כאחת שלא זכתה להקים בית של אהבה יכולה לומר לך אשרייך שזכית לחלוק חייםפ עם אהובה ובנה שאוהב אותך תן לאהבה הזו בניכם משקל יתר , תראה היא תתן לך כוחות נפש חדשים ואולי אתה צריך להבין את הבכי שלה אחרת , אולי גם היא רוצה ילד משותף אבל מפחדת מהתהליך שהוא לא קל לאשהנ שגופה עובר חויות קשות בעקבות הטיפולים שזה לא הריון קל ופשוט , של אהבה וחלק שלך שפוגש חלק שלה ובום יש חיים חדשים רוצה לספר לך סיפור אופטימי מחיי היה לי מיעשהוא שהכרתי איש דתי שעבר טיפולים כימותרפיים כי היה לו סרטן באשכים קבלנו טיפולים באותה תקופה ותמיד ראיתי אותו שבאתי לקבל טיפולים , אני בהוצקין והוא בסרטן האשכים בסיום הכימותרפיה עשו לו בדיקות לראות מה המצב , הצליחו לעצור את המחלה באשכים , הוסיפו עןד בדיקה גם את בדיקת הזרע, ושבאו לקבל תוצאות הרופא אמר לו שבעקבות הטיפולים הוא לא יוכל לקוות לילדים נוספים בביקורת הבאה הגבר האשה הקשיבו לרופא , שניהם מחייכים , שהרופא גמר לדבר , הם שלפו פתק מהמעמדה האומר שהאשה הרה בחודש ראשון , כלומר מהמצב של "אין זרע בבדיקה", נוצר הריון אצל האשה כמובן שההריון הזה נבדק היטב לראות שהעובר תקין , כיום הילד הבריא חוגג 20 + שנים אז בקטע של פוריות יש הרבה דברים לא ידועים לרפואה וחלק מהעניין הוא ניסים , תולדה של אהבה בין הגבר לאשה אני בעד שתחלוק איתה שיחה ספר לה מה מציק לך , וספר לה כמה אתה סובל בקש ממנה לחזק אותך ותראה התתחלקות בכאב תוריד את עוצמת הסבל שלך לרמה נמוכה יותר ומי יודע אולי היא תצליח להקל עליך את החיים בצורה משמעותית , אני משוכנעת שגם היא סובלת אבל לא מדברת ואולי שיחה פתוחה מלאה באהבה תקל על שניכם את המשא שאתם נושאים בחיי יום יום שלכם

 

[אפרת אליהו]

שומעת אותך ולא צריך מהפכות

איש יקר אני מאוד מבינה את המקום הזה שלך שלא רואה דרך מוצא ועדיין הייתי רוצה שתקשיב לו כשאנחנו סופגים יותר מדיי אכזבות בחיים שלנו אנחנו חושבים שזהו, שלא יכול להיות לנו טוב אבל מנסיוני זה פשוט לא נכון מה שחסר זה להבין את עצמנו ואז לקחת על זה אחריות. כפי שנאמר כאן אני מאמינה שהייקום משדר לך מסר שאין לו דרכים אחרות לשדר אותם כנראה... והמסר העיקרי הוא למצוא מה אתה אוהב לעשות ולעסוק בו ולא, לרוב לא צריך לעשות מהפכות - דווקא לעשות מהפכה יכול באמת עוד יותר לערער אותך ואני שומעת שאתה כבר מכיר את עצמך ומבין מה יכול יותר להזיק לך אבל כן אפשר להכין ולדשן קרקע חדשה אני גם באתי ממקום של תסכול וחוסר סיפוק מהמון זויות בחיי עד שלקחתי על חיי בעלות במקום לתת להם לנהל את עצמי במרבית הזמן ושינוי מניסיון כן קורה כשמבינים איך הדברים עובדים. והמלצה על ההתמודדות בבוקר הייתי מציעה לך מקום להתפרק בו - לא אשתך אלא אולי חבר טוב לתת לעצמך מקום למקום שסובל כרגע. ולומר לעצמך שאתה תמצא את הדרך החוצה וובינתיים בעבודה הייתי מוצאת או דבר אחד שאתה מוסיף שיעשה לך יותר טוב ויתן לך יותר הקלה כמו להאריך הפסקת צהריים, לשמוע מוסיקה - חפש דבר אחד או לגרוע מהעבודה משהו - לצאת יותר מוקדם קח את מקום העבודה קצת פחות ברצינות - תופתע לגלות שקורה משהו טוב כמבינים את זה אני שומעת שאתה איש חזק מאוד! ואתה תמצא את הדרך החוצה.