yehudit4god
New member
אלוהים
אלוהים היקר, בהמשך למכתב הקודם. אתה יודע שתמיד רציתי מישהו או מישהי לחלוק אהבה שאינה תלויה בדבר. לא כסף,לא רכוש,לא את הגוף שלי ולא ילדים, לא רוצה אהבה ולא קשר שיש בו תועלת או חומר. קשר כזה טהור מצאתי רק עם ההורים שלי. אהבה ללא תנאים. את אמא לקחת ונשאר אבא שגם הוא יילך בשלב מסויים ואז לא ישאר דבר חוץ מהזמן. אם היה אפשר לייצר שעון חול גדול כזה ענק ולשים בו את כל הזמן שנשאר הייתי עושה זאת. מציבה אותו בסלון ומסתכלת עליו עד שיגמר כל החול. אני מרגישה כישלון אלוהים. כי את הדבר היחיד שרציתי לא מצאתי. מילאת את חיי באנשים שחיפשו לקחת. חלקם גם נתנו אבל ביחסים כאלה בין אנשים כשהתועלת החומרית נגמרת לא נשאר דבר. ושוב זה קרה. מהיום הראשון אמרתי שמספיק לי גם רק להיות אויר של מישהו. מספיק לי רק הידיעה שלמישהו אכפת. שאני מעניינת מישהו שמישהו יגיד לי, את לא לבד. לא משנה מה יקרה ׳אני פה׳ בפעם הראשונה שמישהי אמרה לי את זה, היא רצתה את הגוף שלי. חשבתי שחברות טובה עם אשה זה הדבר הכי בטוח כמה טעיתי. אחריה הגיעו גברים. כולם רוצים את הגוף, חלק רוצים כסף. חלקם למטרות הנאה וחלקם רוצים ילדים. בודדים קיבלו את מה שרצו ולא הגיע להם. לאף אחד מהם לא הגיע. ותמיד נתתי את כל כולי עד שלא נשאר ממני דבר. ובעבודה שעומדת לפני סיום לא היה אחד שישאל לשלומי ירצה בחברתי, עשרות שעות ביום עם בני אדם שניצלו וירקו. ומיד כשביקשתי מעט התחשבות וכבר לא מצאו בי תועלת נזרקתי החוצה כמו קליפה ריקה. לאף אחד לא אכפת לא באמת. עשרות שעות ביום שנתיים שלמות עם אנשים שרק רוצים ברעתי מחקו לי את הנשמה. בעל שחי בעולם משלו עד שאזלו לי המילים והסבלנות. 20 שנה של המתנה שאמא תחזור עד שנגמרו לי הדמעות. כנראה שקשר עם בני אדם תמיד היה ותמיד יהיה כזה. אבדו הסיכויים לנסות. מאוד התאכזבתי מהיצירה שלך אלוהים, יפה ככל שתהיה וכל פרט במקום. חשבת על הכל בצורה מדוייקת. אבל יפה ומושלמת ככל שתהיה. אני עומדת מולה באכזבה נוראית והמתנה אינסופית שיגיע היום שהכל יסתיים ואבוא אליך הרחק מבני האדם. אינני רוצה קשר עם אף אחד מהם לעולם. הם רעים מטבעם. את חלקם אפשר לחנך לטוב וחלקם נשארו רעים. מעטים בודדים יש בהם טוב אמיתי. קשה למצוא אותם הם בדרך כלל כל כך צנועים שלא יודעים על קיומם. אנשים טובים הם כמו נקודה בים. לפעמים נדמה לי שאני מבחינה באחד מהם פה ושם, לפעמים אני רק רואה מה שאני רוצה לראות. ככה זה כשמחפשים נקודות קטנות בים. מתחילים להזות. הפעם הבקשה שלי שונה מהפעם הקודמת. שונה לגמרי. עשה שאשאר לבד לעד. עשה שתמחק ממני כל תקווה אי פעם לנהל קשרים עם בני אדם. עשה שאשמח וארגיש שלמות עם עצמי כדי שלא אצטרך עוד אף אחד לעולם. האמונה שלי בך לעולם לא תסתיים כי אני כבר יודעת שאתה מקשיב, הוכחת בצורה הכי ברורה. שמעתי אותך, תו תו צליל צליל. סוף סוף שמעתי איך אתה נשמע. אבל כמה שהאמונה בך גדלה והתעצמה האמונה שלי בבני האדם הסתיימה לחלוטין ולעולם לא תשוב. לעולם! אני עדיין רוצה לחיות חיים ארוכים וטובים. לא ביקשתי שזה יסתיים. רק עשה שאפסיק להרגיש. עשה שאהיה כל כך שלמה שזה יספיק כדי למלא את הזמן והחלל. תחזור לדבר איתי כמו אז אלוהים? לרגע היה נדמה שאתה שומע ועונה במנגינה יפה שמעתי אותך אוהב כועס מדבר. וניגנתי עשרות צלילים מאותו היום אבל הפסקת, לא ענית יותר. אני כותבת ובוכה, אני אפילו לא בטוחה למה. אולי כי הגעתי סוף סוף להשלמה והבנה שאין מלבדך. זה הגילוי הגדול, השמחה הגדולה וגם העצב הכי גדול שלי. כי אם אין מלבדך באמת שאין כלום מסביב והכל אשליה אחת גדולה. קצת עצוב לחשוב שכלום לא אמיתי. כלום לא אמיתי אני מקווה שאני מצליחה לתקן את מה שזה לא יהיה שבגללו הבאת אותי לכאן. אני מקווה שאתה יודע שאני מאוד משתדלת לא תמיד יודעת איך ועשיתי טעויות שאין עליהם סליחה, גם את הטעויות האלה חשבתי שאני עושה כי זה מה שרצית ממני. אולי לא זה מה שרצית באמת? זה כבר לא משנה. בלי בן זוג ובלי עבודה ובלי חברי אמת או אמא. אבל אני מודה על כל יום שיש לי קורת גג וילדות מדהימות ואלו מתנות שמחזיקות אותי שמחה ונותנות לי את הכח להמשיך את המסע. תודה אלוהים אני ממשיכה לעשות את הכי טוב שאני יודעת עם מה שנשאר. יושבת שוב במושב האחורי מסתכלת על הנוף ולא יודעת לאן אנחנו נוסעים אלוהים. לאן שזה לא יהיה. תעשה שזה לא יכאב. לא מדי.
אלוהים היקר, בהמשך למכתב הקודם. אתה יודע שתמיד רציתי מישהו או מישהי לחלוק אהבה שאינה תלויה בדבר. לא כסף,לא רכוש,לא את הגוף שלי ולא ילדים, לא רוצה אהבה ולא קשר שיש בו תועלת או חומר. קשר כזה טהור מצאתי רק עם ההורים שלי. אהבה ללא תנאים. את אמא לקחת ונשאר אבא שגם הוא יילך בשלב מסויים ואז לא ישאר דבר חוץ מהזמן. אם היה אפשר לייצר שעון חול גדול כזה ענק ולשים בו את כל הזמן שנשאר הייתי עושה זאת. מציבה אותו בסלון ומסתכלת עליו עד שיגמר כל החול. אני מרגישה כישלון אלוהים. כי את הדבר היחיד שרציתי לא מצאתי. מילאת את חיי באנשים שחיפשו לקחת. חלקם גם נתנו אבל ביחסים כאלה בין אנשים כשהתועלת החומרית נגמרת לא נשאר דבר. ושוב זה קרה. מהיום הראשון אמרתי שמספיק לי גם רק להיות אויר של מישהו. מספיק לי רק הידיעה שלמישהו אכפת. שאני מעניינת מישהו שמישהו יגיד לי, את לא לבד. לא משנה מה יקרה ׳אני פה׳ בפעם הראשונה שמישהי אמרה לי את זה, היא רצתה את הגוף שלי. חשבתי שחברות טובה עם אשה זה הדבר הכי בטוח כמה טעיתי. אחריה הגיעו גברים. כולם רוצים את הגוף, חלק רוצים כסף. חלקם למטרות הנאה וחלקם רוצים ילדים. בודדים קיבלו את מה שרצו ולא הגיע להם. לאף אחד מהם לא הגיע. ותמיד נתתי את כל כולי עד שלא נשאר ממני דבר. ובעבודה שעומדת לפני סיום לא היה אחד שישאל לשלומי ירצה בחברתי, עשרות שעות ביום עם בני אדם שניצלו וירקו. ומיד כשביקשתי מעט התחשבות וכבר לא מצאו בי תועלת נזרקתי החוצה כמו קליפה ריקה. לאף אחד לא אכפת לא באמת. עשרות שעות ביום שנתיים שלמות עם אנשים שרק רוצים ברעתי מחקו לי את הנשמה. בעל שחי בעולם משלו עד שאזלו לי המילים והסבלנות. 20 שנה של המתנה שאמא תחזור עד שנגמרו לי הדמעות. כנראה שקשר עם בני אדם תמיד היה ותמיד יהיה כזה. אבדו הסיכויים לנסות. מאוד התאכזבתי מהיצירה שלך אלוהים, יפה ככל שתהיה וכל פרט במקום. חשבת על הכל בצורה מדוייקת. אבל יפה ומושלמת ככל שתהיה. אני עומדת מולה באכזבה נוראית והמתנה אינסופית שיגיע היום שהכל יסתיים ואבוא אליך הרחק מבני האדם. אינני רוצה קשר עם אף אחד מהם לעולם. הם רעים מטבעם. את חלקם אפשר לחנך לטוב וחלקם נשארו רעים. מעטים בודדים יש בהם טוב אמיתי. קשה למצוא אותם הם בדרך כלל כל כך צנועים שלא יודעים על קיומם. אנשים טובים הם כמו נקודה בים. לפעמים נדמה לי שאני מבחינה באחד מהם פה ושם, לפעמים אני רק רואה מה שאני רוצה לראות. ככה זה כשמחפשים נקודות קטנות בים. מתחילים להזות. הפעם הבקשה שלי שונה מהפעם הקודמת. שונה לגמרי. עשה שאשאר לבד לעד. עשה שתמחק ממני כל תקווה אי פעם לנהל קשרים עם בני אדם. עשה שאשמח וארגיש שלמות עם עצמי כדי שלא אצטרך עוד אף אחד לעולם. האמונה שלי בך לעולם לא תסתיים כי אני כבר יודעת שאתה מקשיב, הוכחת בצורה הכי ברורה. שמעתי אותך, תו תו צליל צליל. סוף סוף שמעתי איך אתה נשמע. אבל כמה שהאמונה בך גדלה והתעצמה האמונה שלי בבני האדם הסתיימה לחלוטין ולעולם לא תשוב. לעולם! אני עדיין רוצה לחיות חיים ארוכים וטובים. לא ביקשתי שזה יסתיים. רק עשה שאפסיק להרגיש. עשה שאהיה כל כך שלמה שזה יספיק כדי למלא את הזמן והחלל. תחזור לדבר איתי כמו אז אלוהים? לרגע היה נדמה שאתה שומע ועונה במנגינה יפה שמעתי אותך אוהב כועס מדבר. וניגנתי עשרות צלילים מאותו היום אבל הפסקת, לא ענית יותר. אני כותבת ובוכה, אני אפילו לא בטוחה למה. אולי כי הגעתי סוף סוף להשלמה והבנה שאין מלבדך. זה הגילוי הגדול, השמחה הגדולה וגם העצב הכי גדול שלי. כי אם אין מלבדך באמת שאין כלום מסביב והכל אשליה אחת גדולה. קצת עצוב לחשוב שכלום לא אמיתי. כלום לא אמיתי אני מקווה שאני מצליחה לתקן את מה שזה לא יהיה שבגללו הבאת אותי לכאן. אני מקווה שאתה יודע שאני מאוד משתדלת לא תמיד יודעת איך ועשיתי טעויות שאין עליהם סליחה, גם את הטעויות האלה חשבתי שאני עושה כי זה מה שרצית ממני. אולי לא זה מה שרצית באמת? זה כבר לא משנה. בלי בן זוג ובלי עבודה ובלי חברי אמת או אמא. אבל אני מודה על כל יום שיש לי קורת גג וילדות מדהימות ואלו מתנות שמחזיקות אותי שמחה ונותנות לי את הכח להמשיך את המסע. תודה אלוהים אני ממשיכה לעשות את הכי טוב שאני יודעת עם מה שנשאר. יושבת שוב במושב האחורי מסתכלת על הנוף ולא יודעת לאן אנחנו נוסעים אלוהים. לאן שזה לא יהיה. תעשה שזה לא יכאב. לא מדי.