אלוהים?!

אור טל

New member
למי לצעוק??

אני מרגישה שאף אחד לא שומע אותי. ניסיתי כמה פעמים לצעוק לכל מיני גורמים אבלך מה שקיבלתי הייתה התעלמות מוחלטת. חשבו שאני משוגעת, שאני ממציאה דברים, אז שלחו אותי למוסד סגור. ככה חשבו לפתור את הבעיות שלי. והם לא הצליחו רק גרמו לעוד ועוד בעיות. אני בנתיים בולעת את המטען הזה כי זה מה שיש. ניסיתי לדבר על זה ולא הצלחתי. ועד היום הדברים ציקים לי. אני ואבא שלי לא מדברים כבר המון שנים ואונס משפיע עליי מאוד חזק בחיים. וזה לא רק זה. אני רוצה שיקשיבו לי. אני רוצה להתפרק מזה. אבל לא יכולה. אין לי למי לפנות.
 

snopit

New member
אז את טועה

כי יש חיים אחרי המוות וכן באו אנשים לספר ובאו בחלומות ובאו בכל מיני דברים כבעלי חיים וכו... לא אפרט בהרבה ואם את לא מאמינה זכותך המלאה אבל אין לך זכות לקבוע מה כן ומה לא!
 

אור טל

New member
אלוהים?!

שלום לכל משתתפי הפורום. אני מאמינה שאם כולכם כאן וכותבים בפורום הזה אז אתם מהאלה שמאמינים באלוהים. אני רוצה לשתף אותכם במשהו קצת אישי- החיים, לצערי לא חייכו אליי ולהפך- רק דברים רעים נגרמו לי. כשהייתי ילדה קטנה הייתי נוהגת לדבר עם אלוהים. אני באה מבית דתי- ולכן זה לא היה קשה כל כך לעשות את זה. הייתי מתפללת פעמיים ביום ואף אומרת תהילים ואוהבת את אלוהים באמת ובתמים. לאחר שגדלתי קצת, הרעה החלה לבוא עליי. דברים רעים קרו בלי סוף: מוות של אמי עליה השלום, בעיות מפה ועד להודאה חדשה ועוד דברים שלא ארחיב עליהם את הדיבור כעת. לאט לאט עזבתי את אלוהים. הייתי כועסת עליו, לא הבנתי איך הוא יכולה לעולל כל כך רע לבן אדם אחד. לאחר כמה שנים כשהרוע ממש הלך וגבר, החלטתי לנסות שוב לדבר איתו. כתבתי לו מכתב מאוד ארוך שמתאר את הרגשתי. שפכתי בפניו את כל צרותיי. הבטחתי שאנסה לתקן את עצמי, שלא אהיה רעה אליו יותר ושלא אהיה רעה מרוב הרוע שסובב אותי. כמה בכיתי אליו. כמה דיברתי אליו. התחננתי שיגאל אותי מיסורי. אך ללא הועיל. היום כבר שנים אחרי. הרע עדיין לא עבר ואלוהים? בטח שלא עזר לי. והמצב ממשיך להדרדר מרגע לרגע. למרות התחינות והתפילות. האדם היחיד שהרים אותי ועודד אותי בכל השנים האלו זו אני ורק אני. בלי עזרה של אף גורם חיצוני. ובטח לא אלוהים! את סיפורי בהרחבה אני נמנעת מלספר, אך אם מישהו ירצה לשמוע וללמוד מניסיון חיי אני מוכנה לספר. שיחות עם אלוהים??? למה זה טוב??????????
 

manew

New member
שלום לך

אני לא רוצה להשוות בין צרות שלך לצרות של אחרים אבל אף אחד לא יקבל לעולם צרות יותר קשות ממה שהוא יהיה מסוגל לעמוד בהם ולכן אם צרותיך באמת גדולות וקשות את יכולה להיות בטוחה שאחרי שתצאי מהם את תעלי גבוה אם רק תשארי חזקה שאלה קטנה שיש לי אלייך התפללת לאלוהים הרבה רשמת מכתב בכית וכו´ אבל האם לאחר מכן ניסית להקשיב לתשובה שהוא שלח אלייך כי ה´ עונה על כל שאלה שאנחנו שואלים אותו רק שלפעמים אנחנו שוכחים להקשיב לתשובות ודבר אחרון: אם את רוצה לקבל עצה ממני אז תמשיכי להתפלל אל אלוהים אבל את השאלות תשאלי את עצמך כי איפה שהוא עמוק בתוכך את יודעת את התשובות לכל השאלות שיש לך בהצלחה ובאהבה חיים
 

אור טל

New member
האמנם?

האמנם האל מחזיר תשובות??? ואיך התשובות האלו באות??? בדמות של מלאכים שלא ראיתי מעולם??? או אולי בדמות של אנשים שבאים לעזור- שגם אותם לא ראיתי מעולם??? או שהוא בא ונותן תשובות שגם אותו לא ראיתי מעולם??? שנים על גבי שנים של סבל, של כאב, של צער ויגון. נראה לך שהוא הסתכל עליי??? נראה לך שהוא באמת עזר לי??? ואל תגיד שלא הקשבתי. חיכיתי בלא סוף לתשובות. חיכיתי עד בלי דיי שלפחות ייתך לי רמז משהו שיעודד אותי שיעזור לי. אבל כלום! דממה גמורה! שקט מוחלט. לא אלוהים לא מלאכים לא אנשים ולא כלום. סליחה שאני ככה מתעצבנת, אבל מוזר לי שמישהו שאולי האמונה שלו עולה לו מעל הראש, ואולי איזה אחד שאלוהים אוהב ועוזר לו, יגיד לי להקשיב לאלוהים. ותשובות? לא אין לי תשובות. כי כל מה שקרה לי קרה לא בגלל שרציתי שיקרה. קרה בגלל שמישהו גרם להם לקרות. כן זה המישהו הזה שאתה בטח חושב. אלוהים, אם יש דבר כזה!
 

manew

New member
אורטל יקרה

שלום אורטל את נמצאת כרגע כפי הנראה בעומק הצרות ואדם שחושב על הצרות שלו קשה לו לחשוב על מה שנמצא לאחר הצרות ממש כאותו אדם שנמצא בעמק ואינו יכול לראות מה שנמצא מאחורי הגבעה הבאה אני מאד מצטער שעצבנתי אותך אבל דעותי התגבשו לאחר הצרות האישיות שלי שיצאתי מהם רק בזכות אמונה חדשה שגיבשתי לאחר התפוררותה של האמונה הישנה שלי שמקורה מהחינוך הדתי ביום בהיר אחד הבנתי שאת כל התשובות לא צריך לחפש אצל אחרים ומסביב אלא עמוק בתוכי כי בתוכי נמצאות כל התשובות כשאני שואל שאלות אני תמיד מקבל תשובות לסיום רציתי להציע לך דרך לדבר עם אלוהים ולקבל ממנו תשובות תדברי עם אלוהים כמו עם חבר תספרי לו הכל ותשאלי אותו מה שאת רוצה ואז תקשיבי לעצמך ותשמעי בתוכך את התשובה (עדיף לשאול שאלות של כן ולא כי יותר קל לקלוט את התשובות) נ.ב. לא יפה שאמרת שהאמונה עלתה לי מעל לראש כי היא באה לי לאחר בעיות לא מעטות שעברתי בהרבה תחומים באהבה חיים
 

אור טל

New member
חיים היקר!

אני מאוד מצטערת שפגעתי ברגשותך, הכעס הציף אותי והוצאתי אותו על הבן אדם הלא נכון- עלייך. מקווה שתקבל את סליחתי זו. ושיהיה לך רק אושר וטוב
 

אור טל

New member
ומכיוון שאף אחד לא ענה לי

החלטתי להראות לכם קטע קטן ממכתב שכתבתי לאלוהים לפני כמה שנים מנקודת מבט של ילדה קטנה: "תראה, זה קצת קשה לי לכתוב מיכתב למישהו שאני לא מאמינה בו. אני לא מאמינה שבאמת אתה קיים, כי אם היית קיים, אז החיים שלי לא היו נראים כמו שהם נראים עכשיו. אם היית אמיתי, אז לא היית נותן לאנשים לפגוע בי. אם תעזור לי אז אולי אני יאמין בך, אבל אם לא, חבל בכלל שאני כותבת לך את המכתב הזה. ואני באמת רוצה שתעזור לי בחיים. ואז אולי אני אהיה מוכנה לסלוח לך. אם אתה באמת קיים, יש לי בקשה בשבילך- לפני 4 שנים אתה לקחת לי מישהי שמאוד חשובה בשבילי. אתה לקחת את האישה שאני הכי אוהבת. אתה לקחת את אמא שלי. לקחת אותה בלי להודיע, בלי לתת לה הזדמנות לאמר לי שלום. אני זוכרת את היום שאמרו לי שהיא נפטרה. לא יכולתי להאמין. ואני ביקשתי ממך שלפחות לבת מצווה שלי היא תבוא. כי היא הבטיחה לי את זה לפני שהיא נפטרה, בפעם האחרונה שראיתי אותה. בזמן הבת מצווה שלי האמא השניה שלי הייתה בהריון ואני חשבתי שהנשמה של לאה נמצאת בתוכה. אם אתה באמת שם- אני רוצה שתשמור עליה. תשמור עליה כמו ששומרים על יהלום. ותמסור לה כמה שאני אוהבת אותה ומתגעגעת ומצטערת על כל הרע שעשיתי לה. זה חשוב לי. אני עד עכשיו חושבת שהנשמה שלה נמצאת בתוך אחותי הקטנה עדן, הרבה פעמים אני מדברת אליה כאילו שהיא לאה. אני מסתכלת על השמיים ובוכה. קוראת לה שתחזור אליי שתחזור לחבק אותי ולאמר לי כמה שהיא אוהבת אותי. פעם עליתי על הר גבוה, וצעקתי לך: "אלוהים! איפה אתה? איפה אמא שלי? לאן לקחת אותה?למה עשית לי את זה??" ואתה לא ענית לי. חוץ מההד אף אחד לא ענה לי. היה נדמה לי ששמעתי אותך בתוך הראש שלי אומר לי: "אל תידאגי. טוב לה כאן למעלה. עכשיו היא מאושרת." ואני אמרתי לך שהיא הייתה גם מאושרת ושמחה איתי. אמרתי לך שהיא אוהבת אותי. ושוב שתקת. לא היה לך מה לאמר לי. אני רוצה שתידע שמתי שלקחת את הנשמה שלה לקחת גם את שלי. אין לי נשמה בלעדייה, אין לי חיים. בבקשה תשמור עליה. אני מתחננת אלייך שתשמור עלייה טוב. בשבילי. הרבה פעמים אני חושבת לעצמי- איפה אתה כשצריכים אותך? למה אתה לא נמצא שם בזמן קושי באמת? איפה היית שישראל אנס אותי??? אתה יכולת לעצור אותו, אתה יכולת להגיד לו להפסיק. אבל לא עשית את זה. ואני? אני הייתי ילדה קטנה. רק בת 8. למה הגיע לי לסבול ככה במשך שעה ארוכה? למה כל הייסרוים האלה. ולמה אמרת לאמא שלי להגיד לי לשתוק? רק סבל גרמת לי. ויש עוד דבר אחד שאני לא מבינה- אם אתה אלוהים ויכול לעשות הכל- למה אתה לא פוגע באנשים רעים? למה אתה לא עושה להם רע בחיים כמו שעשית לי? למה אתה לא יכול לפגוע באבא שלי? הוא בן אדם רע. הוא מרביץ לי ואתה יודע את זה.עם חגורה, עם זכוכיות. אתה ראית את הגוף שלי. אני מלאה בסימנים מכל הסוגים ומכל הצבעים בגללו. אבל לך? לא איכפת. הוא כמעט הורג אותי בכל יום. ולך? לא איכפת. עוד מאז שהייתי קטנה, אני זוכרת את ההשפלה הזו- לבוא לגן עם סימנם כחולים ולהגיד לכולם שנפלתי. והאמת? זו הפעם הראשונה שאני אומרת את זה למישהו. אני לא יודעת מאיפה קיבלתי את האומץ. אולי זה בגלל שאתה אלוהים. אבל אלוהים, את ההחלטה שלי עשיתי- אני כבר לא אוהבת אותך. אהבתי אותך באמת. אתה יודע שכיבדתי אותך וקיימתי את כל החוקים. אבל אתה בגדת. אתה היית ועדיין נשארת רע אליי. אני שונאת אותך אלוהים. אני שונאת אותך על כל הסבל שגרמת לי לסבול. אני שונאת אותך כי אני רק ילדה קטנה ואתה מתנהג אליי באכזריות. מה עשיתי לך? מה אני אשמה? אולי כדאי שתיקח ממני את החיים האלה. כי אני לא אוהבת אותם ואני לא רוצה לחיות..." עד כאן מכתבי לאלוהים, לפני שנים רבות. הרבה לא השתנה מאז ולהפך- עוד ועוד סבל ורוע התווספו. וכן אלוהים- אני עדיין שונאת אותך. אורטל.
 
המילים שלך נגעו עמוק

שולח לך חיבוק ענקי ואוהב...
 

אור טל

New member
באהבה עצמית ובידיעה

שאם הוא לא שם בישבילי, אז כמו שנאמר: "אם אין אני לי- מי לי?" זה קשה. אבל להיות פסימיים?? סתם הורס את הבריאות.
 

חדקרנית

New member
אורטל יקירתי,

גם אימא שלי נלקחה ממני לפני 12 שנים. גם אימא שלי לא הגיעה לבת מצווה שלי. ואני לא כועסת על אלוקים. אני לפעמים שואלת את עצמי, למה אנשים שלא מאמינים בו, או שלא מקיימים שום דבר ממה שהוא אומר, באים אליו בתלונות כשקורה להם משהו רע. היי, אתם לא מאמינים הרי, נכון? אז מה קרה? ואני כן קיימתי מה שהוא אמר, והיא בכל זאת נלקחה. ואני אוהבת אותו. גם את קיימת את חוקיו, לפי דברייך. זה לא קשור. אולי הרבה דברים רעים אחרים נמנעו ממך בגלל שקיימת. אולי קיבלת רק חצי רע. אני יודעת שלעולם לא אוכל להבין את סיבותיו. אם אני מאמינה שיש אלוקים- הוא הרי הכי גדול שיש, נכון? הוא יצר אותנו, הוא אוהב אותנו ויודע מה טוב לנו, נכון? אז אם הוא החליט לקחת אותה, זה הדבר הכי טוב בשבילנו. הוא הרי לא כמו בני אדם, כאלה שחושבים לעשות רע אחד לשני סתם מתוך הנאה. הוא הכי גדול. אין כמותו. מובן שאת יכולה להאמין שהוא יצר אנשים רק כדי להתעלל בהם. אפשר להאמין בהרבה דברים. מצד שני- מתי לאחרונה כשקרה לך דבר טוב, באמת טוב, הודית לו? הרי כשקורה דבר טוב, שוכחים ממנו. כשקורה דבר רע, ישר מאשימים אותו. יש דרך אחת: לזכור אותו לאורך כל הדרך. לבקש ממנו. לא תמיד הוא אומר כן: זכותו לומר לא. הוא יודע מה הוא עושה, תאמיני לי. אי אפשר להבין לעולם את חשבונותיו. אם היינו מבינים, הוא לא היה אלוקים. ככה זה. אנחנו לא אמורים להבין דבר שגדול מאיתנו. אני סומכת עליו בכל כולי. אני בטוחה שכל מה שהוא עושה, הוא רק לטובתי. אני מבינה שקשה לך. גם לי היה קשה לא פחות. לפעמים גם אני מאבדת שליטה ומוצאת את עצמי מתרעמת. כל כך קל להאשים מישהו, כל כך קל להאשים כח עליון, להיות איתו "ברוגז" ולומר: לא עשית מה שרציתי? שלום. לא אעשה מה שאתה רוצה. אבל מתי בפעם האחרונה עשינו מה שהוא רוצה, בכלל? אין לי מושג למה קרה לך כל מה שקרה. אני משתתפת בצערך. אני רק יודעת שלכל דבר יש סיבה, ויש שכר גדול מאוד בעולם שאחרי.
 

פ נ י נ ה

New member
חיזוקים

ילדתי, מותר לי לקרוא לך כך? קראתי את מה שכתבת ומאוד נגע לליבי, יש לי שלושה ילדים וחשבתי עליהם כשהרגשתי את הכאב. קשה מאוד לחזק ואפילו לשלוח מעט ניחומים באמצעות הדואר האלקטרוני אפילו במילים. שלהן יש חוזק רב. ולעצם העניין אין לנו, בני האדם יכולת לנתח דברים שהם מעבר לבינתנו ולפעמים אנחנו גם לא רוצים, לא לקבל ולא להסכים בעיקר לא שכל כך כואב לנו. אני יכולה לספר לך שאיבדתי אישה קרובה אלי מאוד. עבורי היא האמא שלי, (אמא שלי בחיים והיא נהדרת), וכל יום שעובר קשה לי יותר. אולם מצאתי נחמה... אני זוכרת ממנה בעיקר את הדברים היפים שלה: האוכל הנהדר, הבדיחות המצחיקות שלה, חוכמת החיים שלה. נכון שכל הדברים האלה מכאיבים מאוד אבל מצד שני הם גם מחזקים מאוד, אני מזכירה לילדים שלי אותה באמצעות התבדחויות... רגעים שמחים שהיו לנו.... זכרונות והכי חשוב סיגלתי לעצמי דרך לתאר דברים, להנציח מצבים, רגעים בדרך שלה... למילים שלה אני מוסיפה טיפה הומור משלי.... ומחלקת ממנה עצות לחיים. כך אני זוכרת אותה יום יום. הכאב לא נעלם הוא תמיד נמצא ובעיקר תחושת ההחמצה שלי ממנה.
 

אור טל

New member
תודה לכולכם!!!

עד שהחלטתי לפרסם את המכתב הזה כאן, לקח לי הרבה זמן והתלבטויות. אני רואה שלא טעיתי. ואני שמחה על כך. תודה רבה על העידוד. אני מאוד מעריכה את זה. שיהיה לכולכם רק טוב בחיים. ובקשר לאלוהים- אני לא יודעת מה יהיה, אולי ביום מן הימים אצליח להבין את מה שהוא עושה. ואולי באמת, הכל לטובה.
 

Badboyslim

New member
אורטל את טיפשה!!!!

תקשיבי לי יא אהבלה! תגידי תודה שאין יותר גרוע...תגידי תודה על כל האוכל והשתייה שיש לך...במקום להתלונן ע שטויות שכאלה...אז אנסו אותך אז מה? אבא שלך יסבול מזה אחרי זה לא את! את בעולם הבא היית אמורה ליהיות מלכה..אבל מה שאמרת..שאת שונאת "אותו"....יעלה לך בגיהנום.. ועכשיו...לפחות מהאונס יש לך ניסיון...ותגידי לי..הוא אנס אותך בפות או בישבן? נ.ב. אם תיהיה לי הזדמנות...גם אני אאנוס אותך!!
 
למעלה