ואו.. הזכרת לי אותי ... (זה ארוך)
עד לפני זמן לא רב הייתי בתקופה שבה מציאות האלוהי מדברת אלי בכל. הרגשתי כל העת כיצד היקום מגשים את המציאות שלי בעזרת המחשבות שלי וצורת החשיבה שלי (חיובית פלוס). כל שאלה שהייתה לי נענתה תוך רגעים בודדים עד שעות מעטות. כל בחירה/בקשה התגשמה תוך ימים בודדים. התשובות הגיעו מהר מאוד. גם האופן בו התקבלו התשובות היה מדהים ומעורר השראה. מרגש בכל פעם מחדש ומלהיב ביותר. האופן הזה שבו דברים קרו, יכול היה להיחשב "נס" אצל הרבה אנשים שמכירים אותי. אך גם אני בשלב זה או אחר לאט לאט הפסקתי להתלהב מזה. פשוט האמנתי ביקום וסמכתי עליו שכל דבר שצריך לקרות לי קורה לי, לטוב או לרע, ואין מה להתלהב מ"צירופי מקרים" כי למען האמת - אין דבר כזה. אנשים היו משתאים מדברים, ואני - אדיש כמעט ומקבל את זה כמובן מאליו. באיזה שהוא שלב, כנראה שרציתי להרגיש כך שוב, להתלהב מהכל כאילו זה לא רגיל. לאט לאט הגישה שלי החלה להשתנות. רציתי דברים, ונטיתי לכוון דברים בכוח, כדי שיקרו באופן ובזמן שאני רוצה אותם. וכשקיבלתי אותם, חשבתי שעלי לעשות הכל כדי להחזיק אותם. היקשרות לדברים שהם לא אני. במקום לקבל את מה שקורה דרשתי שדברים יקרו ככה ועכשיו, וכשלא קרו נמלאתי טינה, כעס, וחוסר שביעות רצון... תסכול מוגבר. האמון שלי ביקום הלך ופחת. חלק גדול מהתשובות שקיבלתי , אפילו לא הייתי מודע לכך שקיבלתי. הלכתי כסומא - כעיוור. הייתי עבד לפחדים, לרצונות , לרגשות. האנרגיה ששידרתי לסביבה שלי הצטמצמה כמעט עד הסוף. דחיתי אנשים ודברים מעליי. אפשר להגיד שבאיזשהו שלב איבדתי את עצמי - שכחתי מי אני. וזה הדבר הראשון שהייתי מודע אליו. שאיבדתי את עצמי. והמודעות הזו הביאה לשינוי כיוון. אני עכשיו בעיצומו של תהליך אימון מחדש בכל הקשור לאמון שלי ביקום, ויכולת הקבלה שלי את כל מה שקורה סביבי, במציאות שלי. אני כבר לא שואף לכוון אירועים, וכשאני מקבל סימנים, אני לא מנסה לפרש אותם שכלית, כלומר - באופן שהייתי רוצה להבין אותם, אלא באופן אינטואיטיבי - תחושתי - מהחלק העליון (כן, זה חלק עליון יותר מהשכל שלנו). כשדברים נמצאים בתהליך של התהוות ואני מודע לזה, אני מזכיר לעצמי לא לנסות "לעזור" להם לקרות, אלא לקבל אותם בזמן ובמקום שהם מיועדים לי. זה קשה, למרות שפעם עשיתי זאת בקלות. ואתם יודעים למה זה קשה? כי השכל והאגו והרצונות הכי בסיסיים שלי מתקשים לשחרר את הדרך שלהם לעבוד, ולשרת את התודעה ההרמונית, את החלק שבי שאפשר לקרוא לו מאסטר. וזה הכל אני. זו בחירה שלי. אני האויב הגדול ביותר של עצמי. אני הוא זה שמונע מעצמי דברים שיכולים לעזור לי לצמוח ולהתפתח מבחינה של מודעות ומסטריות. ככה כולנו. אין לנו אויב באמת מלבד עצמנו. פעם כל החברים שלי היו מתלוצצים על הקטע של :"טראסט ביקום, אחי"... 'הסתלבטות' לכל דבר... אפילו נדבקו בזה בשלב כלשהו. היום אני לא שומע את המשפט הזה יותר.. שתבינו עד כמה הרחקתי בשכחה... אני חושב שדווקא לי בשלב זה יש פחות עזרה והדרכה מגבוה לחזור לדרך , משום שכבר קיבלתי הדרכה כזו בעבר. נוכחתי באופן פעולתו של היקום פעם אחת. ישנם אנשים שאפילו הפעם הזו טרם קרתה להם. עלי היקום איכשהו סומך שאגיע בחזרה להרמוניה הזו בכוחות עצמי, ועם עזרה מינימלית הדרושה. אני לעתים בספק אם אני אגיע לבד, וזו יכולה להיות הבעיה שלי, המכשול שלי בדרך לשם... עוד דבר שיש לשנות בכדי שדברים יתחילו לעבוד באופן חלק. אני מקווה שדבריי כאן מתקשרים לכל אחד ברמה מסוימת, כי הם דברים מאוד מהותיים בתהליך שלי, ושיתוף זה לא תמיד דבר קל. אני רוצה לשתף אתכם כולכם בדברים שאני משתדל להזכיר לעצמי לגבי מי אני ומה אני עושה פה. אתם יכולים להפיק מזה ערך רב. כל מה שנכתב כאן מטה אינו חדש. מעולם לא היה חדש. אנחנו כולנו יודעים את כולם כבר. אנחנו רק צריכים להיזכר בהם ולזכור אותם. 1. אם אני לא בא מתוך עצמי, אני בא מתוך חוסר. 2. היקום יודע מה אני צריך, אם כי לעיתים אני לא אראה זאת כך. 3. כדי להגיע לשלמות, עלי לקבל בברכה כל מה שהיקום מציע לי, יהיה זה "רע" בעיני או "טוב" - הכל לטובה. 4. אני זה לא הגוף שלי. 5. אני זה לא הרכוש שלי. 6. אני זה לא החברים שלי. 7. אני זה לא המחשבות שלי(!) הם חלק מהחוויה שלי. 8. אני זה לא השמחה שלי. אני זה לא העצב שלי. הכל הוא בר-חלוף. 9. אני רוח נצחית. ואני כאן כדי להיזכר במי שאני. כל מה שקורה לי בחיים הוא לתכלית זו. 10. המצבים וההתנסויות בחיי הם אשליות. עלי להשתמש בהן כאשליות כדי לקיים את תכליתן באופן היעיל ביותר. אם אראה אותן כמציאות, אני עלול לשכוח את תכליתן ולפספס אותה. 11. כדי לצמוח ולגדול רוחנית, אין מקום להיקשרות לדברים שנועדו לסייע לי להגיע אל עצמי. אם אני נקשר, אני נעצר - אני לא חופשי. 12. כשאני "דורש" מדברים לקרות באופן מסוים, אני הופך עבד לרצונות שלי. עלי להפסיק "לרצות" כדי להגיע אל עצמי. 13. כדי לחוות אהבה גבוהה - עלי לאהוב ללא תנאי או גבול. אני בטוח שיש עוד הרבה אמיתות שאפשר להגיד, אבל החלק החשוב שעלה לי לראש כרגע, יספיק בינתיים. שלכם באהבה ללא תנאי או גבול. (ק)סם - אננד ניטיו ("אושר תמידי")
