אלוהים,,,,,,,יקר.
אני משתגע מרוב מחשבות, לאן אני הולך? האם תהיה לצידי תמיד? מה יקרה איתי? מי אני ומה אני? מה אני עושה בעולם הזה בכלל? סתם חי? לפעמים אני רואה הרבה דברים לא מוצדקים בעולם, אני מנסה לחשוב למה,,,וחוץ מגלגל שמסתובב אצלי בראש אני לא מגיע לתשובה, לפעמים אני מרגיש כמו נהג שעולה על מכונית שם את הגיר בניוטרל ורק לוחץ גז עד הסוף, אני לא רואה כלום בשחור,,,אני מאוד אופטימי לרוב, אבל זה לא אומר שאני עיוור, החברה מזוהמת, כולם משתדלים לתקוע אותך בפינה, כולם נגדך, ומי שאומר לך שהוא בעדך זה רק לזמן המוגדר שהוא מולך עומד, אחרי שהוא הולך לדרכו הוא יהיה מוכן לדרוס אותך אם זה יעלה בטובתו, אי אפשר להתרגל לכלום, וגם אם אתה מצליח להתרגל למשהו פתאום הוא נמאס, מסתבר שלפעמים אנחנו מרפים ממשהו מסויים כשאנחנו מתחילים להכיר ולדעת אותו, כבר רוצים משהו אחר, ומה אני עושה בתוך כל זה? מה אני אמור לעשות בעולם הזה? לקום כל בוקר לעבוד לחזור הבייתה לשבת בבית ולפעמים לצאת לבלות? וזהו? אני יודע אלוהים שאני לא עוד נמלה בתוך קן של נמלים, מה אתה רוצה ממני? אני מוכן למות למענך אלוהים רק תגיד לי מה אתה רוצה שאני אעשה, אני יודע שאתה רחום, אני יודע שאתה סלחן, אני יודע שאתה הכלללל, כל כך הרבה דברים שאני חושב שאני יודע עלייך עד כדי כך שאני מרגיש שאני לא יודע עלייך כלום, אין לי כל כך הרבה תלונות על החיים שלי אלוהים כי עשית אותי בן אדם שמקבל את חלקו בחיים, משפחה אוהבת, חברים טובים, אמצעים לא רעים, מסתבר שבכל פעם שאני מתחיל במשהו עצוב אני אוטומאטית ממשיך לשמח, רציתי לכתוב לך כמה שקשה לי אלוהים לפעמים, אבל מסתבר שכבר שהתחלתי לכתוב גרמת לזה שאני אשנה מצב רוח לאחד יותר טוב, אפילו להמשיך להתלונן אני לא יכול בפנייך, נהייתי מודע לזה תוך כדי כתיבה איבדתי את קו המחשבה הקודם שהתלונן והמשכתי בזרימה על כמה שאני מוקיר ומעריך את החיים שנתת לי, רק תבטיח לי דבר אחד אלוהים, שלמרות הספקות שלי לגבייך, למרות שלפעמים אני לא יכול יותר להמשיך להאמין בזה שאתה קיים, למרות החטאים שלי, למרות המחשבות התחמניות והתככים והטוב שלפעמים עוזב אותי לטובת הרע, למרות ההרגלים השליליים שלי, למרות הכלללל,,,,,שאני אמשיך להיות הילד שלך, ושאתה תמשיך להיות לצידי תמיד, להנחות אותי ולגרום למצפון שלי לכאוב, ללב שלי לבכות, ולעצב שלי להתגבר בכל פעם שאני אסטה מהדרך כי רק כך, אני אסחט את המיטב שבי, את המיטב שאתה רוצה בישבילי על מנת להשאר תמיד שלך, תודה לך אלוהים על שבראת אותי אדם, אני מודה לך בכל הזדמנות שיש עכשיו ושתהיה בעתיד שבראת אותי, ברע וגם בטוב, ואני יודע שרק אתה זה הוא שמאיר את חיי ולכל אלה שקוראים עכשיו את ההודעה, הלוואי שהייתי בן אדם שהכל טוב לו בחיים, אין דבר כזה, מישהו אמר לי פעם שאם הכל טוב לך בחיים תדע שמשהו פה לא בסדר, עברתי שמחה ואושר באותה מידה שעברתי כאב ודמעות, ואני עוד עובר ואעבור את שניהם היום וגם בעתיד, וכן, הגעתי לזה רק מעצם הכתיבה עכשיו, יש כאלה שאומרים שכתיבה משחררת, יש כאלה שאומרים שדיבור משחרר, זה כאלה שאומרים שלשבור משהו או לתת מכות למשהו זה משחרר ויש כאלה שאומרים,,,,,,שהדבר הכי משחרר,,,,,זה השיחות עם אלוהים, עצם הכריעה והתפילה והתחלת הדיבור על הקושי שלפעמים הוא הכי קשה, הוא הנקודה ממנה כל התשובות מתחילות לעלות, ואני יודע גם בוודאות מהנסיון שלי בחיים, שתמיד, אבל תמיד, כשאתה מתחיל לדבר על מה שכואב לך ונפתח אליו,,,אתה תמיד תמצא את התשובה ואת הפתרון, ואם אתה מתבייש לדבר עם אנשים, תמיד אבל תמיד יש לך את אלוהים בין אם אתה מאמין בו או לא,,,,הוא תמיד נמצא שם שלכם,,,,,,,מייק
אני משתגע מרוב מחשבות, לאן אני הולך? האם תהיה לצידי תמיד? מה יקרה איתי? מי אני ומה אני? מה אני עושה בעולם הזה בכלל? סתם חי? לפעמים אני רואה הרבה דברים לא מוצדקים בעולם, אני מנסה לחשוב למה,,,וחוץ מגלגל שמסתובב אצלי בראש אני לא מגיע לתשובה, לפעמים אני מרגיש כמו נהג שעולה על מכונית שם את הגיר בניוטרל ורק לוחץ גז עד הסוף, אני לא רואה כלום בשחור,,,אני מאוד אופטימי לרוב, אבל זה לא אומר שאני עיוור, החברה מזוהמת, כולם משתדלים לתקוע אותך בפינה, כולם נגדך, ומי שאומר לך שהוא בעדך זה רק לזמן המוגדר שהוא מולך עומד, אחרי שהוא הולך לדרכו הוא יהיה מוכן לדרוס אותך אם זה יעלה בטובתו, אי אפשר להתרגל לכלום, וגם אם אתה מצליח להתרגל למשהו פתאום הוא נמאס, מסתבר שלפעמים אנחנו מרפים ממשהו מסויים כשאנחנו מתחילים להכיר ולדעת אותו, כבר רוצים משהו אחר, ומה אני עושה בתוך כל זה? מה אני אמור לעשות בעולם הזה? לקום כל בוקר לעבוד לחזור הבייתה לשבת בבית ולפעמים לצאת לבלות? וזהו? אני יודע אלוהים שאני לא עוד נמלה בתוך קן של נמלים, מה אתה רוצה ממני? אני מוכן למות למענך אלוהים רק תגיד לי מה אתה רוצה שאני אעשה, אני יודע שאתה רחום, אני יודע שאתה סלחן, אני יודע שאתה הכלללל, כל כך הרבה דברים שאני חושב שאני יודע עלייך עד כדי כך שאני מרגיש שאני לא יודע עלייך כלום, אין לי כל כך הרבה תלונות על החיים שלי אלוהים כי עשית אותי בן אדם שמקבל את חלקו בחיים, משפחה אוהבת, חברים טובים, אמצעים לא רעים, מסתבר שבכל פעם שאני מתחיל במשהו עצוב אני אוטומאטית ממשיך לשמח, רציתי לכתוב לך כמה שקשה לי אלוהים לפעמים, אבל מסתבר שכבר שהתחלתי לכתוב גרמת לזה שאני אשנה מצב רוח לאחד יותר טוב, אפילו להמשיך להתלונן אני לא יכול בפנייך, נהייתי מודע לזה תוך כדי כתיבה איבדתי את קו המחשבה הקודם שהתלונן והמשכתי בזרימה על כמה שאני מוקיר ומעריך את החיים שנתת לי, רק תבטיח לי דבר אחד אלוהים, שלמרות הספקות שלי לגבייך, למרות שלפעמים אני לא יכול יותר להמשיך להאמין בזה שאתה קיים, למרות החטאים שלי, למרות המחשבות התחמניות והתככים והטוב שלפעמים עוזב אותי לטובת הרע, למרות ההרגלים השליליים שלי, למרות הכלללל,,,,,שאני אמשיך להיות הילד שלך, ושאתה תמשיך להיות לצידי תמיד, להנחות אותי ולגרום למצפון שלי לכאוב, ללב שלי לבכות, ולעצב שלי להתגבר בכל פעם שאני אסטה מהדרך כי רק כך, אני אסחט את המיטב שבי, את המיטב שאתה רוצה בישבילי על מנת להשאר תמיד שלך, תודה לך אלוהים על שבראת אותי אדם, אני מודה לך בכל הזדמנות שיש עכשיו ושתהיה בעתיד שבראת אותי, ברע וגם בטוב, ואני יודע שרק אתה זה הוא שמאיר את חיי ולכל אלה שקוראים עכשיו את ההודעה, הלוואי שהייתי בן אדם שהכל טוב לו בחיים, אין דבר כזה, מישהו אמר לי פעם שאם הכל טוב לך בחיים תדע שמשהו פה לא בסדר, עברתי שמחה ואושר באותה מידה שעברתי כאב ודמעות, ואני עוד עובר ואעבור את שניהם היום וגם בעתיד, וכן, הגעתי לזה רק מעצם הכתיבה עכשיו, יש כאלה שאומרים שכתיבה משחררת, יש כאלה שאומרים שדיבור משחרר, זה כאלה שאומרים שלשבור משהו או לתת מכות למשהו זה משחרר ויש כאלה שאומרים,,,,,,שהדבר הכי משחרר,,,,,זה השיחות עם אלוהים, עצם הכריעה והתפילה והתחלת הדיבור על הקושי שלפעמים הוא הכי קשה, הוא הנקודה ממנה כל התשובות מתחילות לעלות, ואני יודע גם בוודאות מהנסיון שלי בחיים, שתמיד, אבל תמיד, כשאתה מתחיל לדבר על מה שכואב לך ונפתח אליו,,,אתה תמיד תמצא את התשובה ואת הפתרון, ואם אתה מתבייש לדבר עם אנשים, תמיד אבל תמיד יש לך את אלוהים בין אם אתה מאמין בו או לא,,,,הוא תמיד נמצא שם שלכם,,,,,,,מייק
