ילדת החיים
New member
אלוהים אדירים!!!!!!!!!!!!!!
אני אפילו לא יודעת האם לכתוב את זה.. (מבוכה? מתביישת? או לכתוב כי זה מה שאני מרגישה וז.. על האם זה קורה אצל עוד מישהו, כי מה שחשוב הוא שזה פשוט עצוב לי? ומכעיס/מכאיב לי?) תקועות לנו בכל הבית תמונות של צדיקים ורבנים וסבים שנפטרו ונטבחו בשואה. ועם כל הכבוד. ויש כבוד. והרבה כבוד. והמון כבוד. וטונות של כבוד.. זה מעביר בי חלחלה כבר.. זה פשוט מרגיש כמו בית קברות לעתים.. מעין מקום עם הרבה כבוד, וTOO MUCH כבוד ודממה וקור.. לא שיש אצלנו רק קור- אבל ראבאק.. הם פשוט יכולים TO FREAK OUT. היום התעוררתי, קמתי, יצאתי לסלון. ראיתי מעבר אחד צדקה עם הרבי (הרבי מליובביטש זצ"ל) ומהעבר השני תמונות של הסביה וסבתא רבה שלי (נטבחו בשואה וכך הם גם נראים..) דחיל ראבאק- הוא לפחות מחייך.. הם פשוט אפורים, רזים ו.. לא נעים, לא רוצה.. התחלתי לדבר עם אמא שלי על זה, והיא כאילו מתקיפים אותה (ובאמת שלא התקפתי)- שלא, לא מזיזים, ולא בשבת, שפעם אחת כבר רצחו אותם הנאצים, ומה אני רוצה, שהיא תרצח אותם בפעם השניה?? שתרצח את הזכרון שלהם? אלוהים אדירים.. אז שאלתי אותה, בשיא הרצינות- זה מה שירצח את הזכרון שלהם? ובאמת זה כזה עקרוני לא להזיז בשבת? והאם זה יותר חשוב מזה שלי, שאני בחיים מולה, זה צורם כ"כ שאני לא רוצה לשבת שם? אז היא אמרה שאני חוצפנית, ושזו סחיטה לשמה, וגועל פש, ושאני פוגעת לה בשבת.. אלוהים אדירים.. כמה המוח שלי היה סתום פעם בדברים הללו.. HOLY CRAP!!!! כשלא הורדתי את הטבעת של האקס שלי כי חשבתי שזה "הורג את הזכרון שלו" או בכוח מיסיטי מחזיק אותו איתי.. (או סתם הייתי צריכה ללמוד להרפות.) האישה חיה בעבר, לגמרי, לחלוטין!! כמה פעם לא עשיתי דברים בשבת כי פחדתי שזה "עין הרע".. ממש, פיצחתי את הנוסחא לעין הרע.. ארררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר בשם האב הבן והרוח הקודש, זה מעצבן הרמות.. והעיקר ששני הקדמונים המדוכאים בוהים בכולם מלמעלה ומצחקקים בטח..
אני אפילו לא יודעת האם לכתוב את זה.. (מבוכה? מתביישת? או לכתוב כי זה מה שאני מרגישה וז.. על האם זה קורה אצל עוד מישהו, כי מה שחשוב הוא שזה פשוט עצוב לי? ומכעיס/מכאיב לי?) תקועות לנו בכל הבית תמונות של צדיקים ורבנים וסבים שנפטרו ונטבחו בשואה. ועם כל הכבוד. ויש כבוד. והרבה כבוד. והמון כבוד. וטונות של כבוד.. זה מעביר בי חלחלה כבר.. זה פשוט מרגיש כמו בית קברות לעתים.. מעין מקום עם הרבה כבוד, וTOO MUCH כבוד ודממה וקור.. לא שיש אצלנו רק קור- אבל ראבאק.. הם פשוט יכולים TO FREAK OUT. היום התעוררתי, קמתי, יצאתי לסלון. ראיתי מעבר אחד צדקה עם הרבי (הרבי מליובביטש זצ"ל) ומהעבר השני תמונות של הסביה וסבתא רבה שלי (נטבחו בשואה וכך הם גם נראים..) דחיל ראבאק- הוא לפחות מחייך.. הם פשוט אפורים, רזים ו.. לא נעים, לא רוצה.. התחלתי לדבר עם אמא שלי על זה, והיא כאילו מתקיפים אותה (ובאמת שלא התקפתי)- שלא, לא מזיזים, ולא בשבת, שפעם אחת כבר רצחו אותם הנאצים, ומה אני רוצה, שהיא תרצח אותם בפעם השניה?? שתרצח את הזכרון שלהם? אלוהים אדירים.. אז שאלתי אותה, בשיא הרצינות- זה מה שירצח את הזכרון שלהם? ובאמת זה כזה עקרוני לא להזיז בשבת? והאם זה יותר חשוב מזה שלי, שאני בחיים מולה, זה צורם כ"כ שאני לא רוצה לשבת שם? אז היא אמרה שאני חוצפנית, ושזו סחיטה לשמה, וגועל פש, ושאני פוגעת לה בשבת.. אלוהים אדירים.. כמה המוח שלי היה סתום פעם בדברים הללו.. HOLY CRAP!!!! כשלא הורדתי את הטבעת של האקס שלי כי חשבתי שזה "הורג את הזכרון שלו" או בכוח מיסיטי מחזיק אותו איתי.. (או סתם הייתי צריכה ללמוד להרפות.) האישה חיה בעבר, לגמרי, לחלוטין!! כמה פעם לא עשיתי דברים בשבת כי פחדתי שזה "עין הרע".. ממש, פיצחתי את הנוסחא לעין הרע.. ארררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר בשם האב הבן והרוח הקודש, זה מעצבן הרמות.. והעיקר ששני הקדמונים המדוכאים בוהים בכולם מלמעלה ומצחקקים בטח..