אלבומי קונספט

LadyG

New member
אלבומי קונספט

אחת הסיבות שבגללה כדאי להשקיע בקניית תקליטים, אלבומים וכו' הם אלבומי הקונספט. הורדה מקרית של שיר או שניים מכל תוכנות ההורדה למינהן, בדרך כלל רק מורידה מערכם של השירים כיחידה אחת. במוסיקת הפופ הופיעו בדרך כלל השירים באלבום בלי קו מקשר או מאחד, אלא כאותם שירים שבחר זמר מסויים או להקה מסויימת, מסיבות השמורות עמו לשבץ באלבום אחד. הופעת אלבום הקונספט שינתה את התמונה. יש לנו פה לראשונה, אולי מאז ימי הסימפוניה, אלבום שלם עם רעיון אחד, חוט מקשר...ויצירת השלם המורכב ממספר חלקים...סוף סוף קונספציה. נוטים לראות את סרג'נט פפר כאלבום ההוביל לפריצה. פעם ראשונה שיש לנו שיר נושא, המופיע פעמיים בשתי גרסאות. ולמרות שהשירים האחרים לאו דווקא מתקשרים למשהו אחד שלם, נתפס אלבום זה על ידי רובנו כאלבום קונספט. אני חושבת שסרג'נט פפר תרם רבות ליצירת אלבומי קונספט הרבה יותר מאשר היותו אלבום קונספט. וזה מביא אותי לשאלה....מהו אלבום הקונספט המועדף עליכם? ואם אפשר אלבום אחד ועם בחירה מנומקת. אני אוהבת המון אלבומי קונספט אבל תמיד תמיד תהיה שמורה בליבי פינה ענקית ל- Days of Future Passed, אולי בעצם אלבום הקונספט הראשון. המחשבה הראשונה, שעמדה מאחורי האלבום, היתה ליצור מספר שירים יפים שישולבו עם נגינת התזמורת הסמפונית של לונדון. ג'אסטין היווארד (רק בן 19 באותו זמן) כתב עבור אלבום זה שניים מהשירים היפים ביותר, שעומדים בכבוד במבחן הזמן: Tuesday Afternoon וכמובן Nights in White Satin . כל שאר השירים גם הם מדברים על זמן נתון במהלך יממה אחת. בדרך כלל יש לאלבומי קונספט גם עטיפות שוות ביותר, שיוצרות את השלמות המתבקשת בין הפנים לחוץ. ושוב אליכם...אם תצטרכו להצטמצם באלבום קונספט אחד בלבד (תשאירו לחברים האחרים)...במה תבחרו? ואם גם תסבירו קצת את הקונספט של האלבום נצא כולנו נשכרים.
 
בלי לחשוב יותר מדי

האלבום קונספט הטוב הראושן שעולה לי לראש (שהם לא ממש אגדה..עדיין): Dream Theater - 6 degrees of inner turbulance חובה חובה חובה! 90 דקות(אלבום כפול) של הנאה רצופה..
 

Tomer 123

New member
לדעתי

יש קסם מיוחד באלבומי קונספט. זה מרתק לשמוע אלבום שמספר לנו סיפור שלם, במקום שירים שהקשר ביניהם מקרי בהחלט. אגב, האלבום שסימן את הדרך לאלבומי קונספט הופיע לפני סרג'נט פפר, והיה האלבום שהשפיע עליו. אני מדבר על Pet Sounds של הביץ' בויז. גם כאן, כמו הסמל, אין סיפור או עלילה, אבל האלבום הזה התווה את הדרך לאלבומים שיצאו אחריו. אלבום הקונספט שלי, עד כמה שזה ישמע צפוי, הוא "Dark Side of the Moon". פינק פלויד בשיאם, מספרים לנו על החיים שלנו. על הרדיפה אחרי הכסף, על הזמן שבורח לנו בין הידיים, עלינו!
 

noosh

New member
אויש ליידי יקרה

לקחת לי את האלבום
האלבום הזה פשוט קסום. השילוב של התזמורת הסימפונית בקטעים הרוקיסטיים יותר באלבום פשוט מעולים. חוצמזה, הוא פשוט בנוי בצורה מעולה... ה"סקירה" בתחילת האלבום, עם הקריאה של הטקסים (but we decide which is right... and which is an illusion), המעברים בין הקטעים, המוזיקה הסוחפת הזאת, שפשוט מכריחה אותך להתמכר לאלבום הזה ולהקשיב לו שוב ושוב ושוב, וכל פעם למצוא עוד איזה קטע קטנטן שלא שמת לב אליו, או לשים לב לכלי אחר שמקסים אותך בנגינה הייחודית שלו.. איך שהמוזיקה פשוט מציפה אותך... לאלבום הזה פשוט יש.. הרגשה של חופש, של קיץ... נשבעת לכם, כל פעם שאני חושבת על tuesday afternnon אני מריחה את הים, אני יכולה אפילו לטעום אותו! והעטיפה גם היא מיוחדת, כמו באלבום עצמו - אפשר תמיד למצוא עוד פרטים קטנים שם
 

Miss CB

New member
אני לא מכירה הרבה מאוד כאלו...

זאת אומרת, אני יודעת מה זה, שמעתי על, אבל לא שמעתי יותר מדי אלבומי קונספט (תנו כמה מפורסמים; אולי יש אלבומים שאני פשוט לא הייתי מודעת לעובדה שהם נחשבים אלבומי קונספט) אבל אי אפשר בלי לציין את Wish you were here! נחשב קונספט נכון? לא נראה לי שאני צריכה להסביר...
 

Tomer 123

New member
האמת

שפינק פלויד הוציאה משורותיה אלבומי קונספט מופתיים בהחלט. Dark Side Wish You Were Here The Wall Atom Heart Mother (למרות שאני לא בטוח לגביו)
 

Rubycon

New member
אטום הארט מאת'ר

זה האלבום הכי פחות קונספטואלי אולי בכל הזמנים. את השם הם המציאו על המקום. בנוסף, לטייטל אפיק הם רק כתבו את הבסיסים ונתנו לאיזה גיסין שאח"כ לא קיבל קרדיט להרכיב הכל ולהוסיף מה שהוא רוצה. מהחביבים עליי: Van der Graaf Generator - Pawn Hearts Frank Zappa - We're Only In It For The Money Genesis - The Lamb Lies Down on Broadway
 

Tomer 123

New member
לא להגזים!

השם, קודם כל, לא הומצא על המקום, אלא מכתבה שהם ראו בעיתון. וגם אם כן, זה לא הופך אותו לחסר קונספט. ובכלל, בקשר לכתיבה וההקלטות, דרך עבודה על תקליט לא הופכת אותו ללא קונספטואלי. הקונספט כאן הוא מוסיקלי ולא מילולי (כן, גם זה נחשב לאלבום קונספט). מדובר כאן במין סוויטה סימפונית מתמשכת, שיוצרת תחושת אחידה מאוד.
 

Rubycon

New member
נכון

אבל שאלו את ווטרס איך הוא קורא ליצירה הזאת והוא בדיוק הסתכל על כתבה בעיתון על מחלת לב לנשים בהריון ועל איזה משהו גרעיני או משהו כזה והחליט על המקום. נכון, וזה עדיין לא קונספט. גם ב Selling England By the Pound יש חזרות ואפיונים קונספטואליים ואע"פ כן זה איננו אלבום קונספט.
 

Tomer 123

New member
אוקיי, בסדר

אני מסכים ש atom heart mother הוא לא קונספט במובן הפשטני, אבל שוב, מדובר בקונספט מוסיקלי ולא מילולי.
 
נכון

אני לא מוצא שום קשר בין השירים.. השיר הראשון לא קשור בשום אופן לשירים האחרים. מה שגם את שלושת השירים האמצעים כתב כל חבר להקה לבד. קשה לייצור אלבום קונספט שכל חבר להקה עושה שיר אחד..
 
AtomHeart

אולי זה לא אלבום קונספט קלאסי, אבל שכל אחד מחברי הלהקה מציג שיר משל עצמו זה גם סוג של קונספט. קח למשל את FRAGILE של YES או את UMMAGUMMA של הנ"ל - סוג של קונספט מיבני.
 

Rubycon

New member
אני לא יודע

בעיניי קונספט מובהק הוא ספציפי, משוכלל ומגובש. אם אתה מתכוון לכך (וצודק, אבל פה אני סומך עליך) שכל חבר להקה תורם לקונספט מהאספקטים שלו, אז ודאי שזה קונספט. אבל לדעתי לא זה המקרה ב Fragile. גם In the Court of the Crimson King מורכב משירים שמייצגים את חברי הלהקה (למי בינינו שיש את התקליט, An Observation by King Crimson) ואני לא רואה פה שום קונספט (אולי אני טועה, אבל במיוחד ב Moonchild ושיר הנושא, המוזיקה רחוקה מלהיות קונספטואלית).
 

GeForce 5

New member
אחחח.....

טוב ברור שאלבומי הקונספט הם הדבר הטוב ביותר שקרה לרוק בכלל ולרוק המתקדם בפרט. אלבומים שאי אפשר להפריד את הקטעים שלהן הם החביבים עליי... (כמובן שאפשר להפריד, אבל אז אתם מאבדים הכל, כמעט). האלבום הראשון הוא כמובן "בלבלי אותו" של קובי פרץ... (אם מחברים את האות הראשונה של כל שי יוצא "אני הוא השטן"... ובשמיעה ברברס הוא מספר איך הוא שוחט חתולות כל יום ראשון)... טוב וברצינות... :) לא אחזור כאן על אלבומי פינק פלויד שהוזכרו, למרות שהם מצויינים, בעצם אחזור רק על אחד, הצד האפל כמובן... איך אפשר לדבר על אלבומי קונספט בלעדיו? אמנם, חלקכם יאמרו ודאי כי הקונספט הוא עוד אחד מבכייו של ווטרס, אבל לי הוא עושה את זה, החל מהמילים, כמובן הסאונד המטורף והמלודיה המושלמת, ועד לצפיה ב"קוסם מארץ עוץ" במקביל (אני לא מאמין שהיתה כאן איזו כוונה מוקדמת, אבל זה משתלב נהדר). ולעניין... 2112 של Rush, אחד מאלבומי הקונספט הטובים שנעשו במטאל-פרוג, אם אפשר לקרוא לזה כך, כיוון שאף אחד לא עשה משהו כזה מלבדם... שילוב מדהים של סינטי הזוי, תופים בריצת מרתון (כבר אמרתי גאון?), הבס של גדי (והקול, תקשיבו ל-חלק הנקרא "temples of syrinx" מהקטע הראשון ו...תחוו אורגזמה חד פעמית), המילים, כרגיל, שייכות לפירט ועולמו ההזוי (ושל הסופרת Ayn Rand כמובן)... תענוג לאוזן... ובמיוחד לחובבי מוסיקת המעליות (הייתם מתים) אווז השלג, שעליו לא אכביר במילים. כמובן Aqualung יעשה את העבודה בצורה מצויינת, אבל עליו כבר אמרתי את שלי. ואולדפילד... בטובולאר בלס הראשון לפחות, אני יודע שחלקכם יקפוץ ויאמר "איזה קונספט?", אבל בשבילי קונספט זה לא רק מילים (ושמישהו רק יגיד שהאווז הוא לא אלבום קונספט...). בקיצור... האלבום הזה (Tubular Bells) שמוכר לרובנו בעיקר מימי ה"טלטקסט" של הערוץ הראשון, יודע לעשות הרבה יותר מליווי לשקופיות מידע... ולהפתעה... משהו שאף אחד כאן לא יזכיר (ולא יודע מי יסכים, אבל מה 'כפת לי?)... אביתר בנאי באלבום הראשון, אין מה להוסיף!
 

orbiti

New member
אביתר בנאי ../images/Emo32.gif

האלבום הראשון (והמדהים למדי, יש לציין) של בנאי הוא לא קונספט, אלא פשוט אוסף שירים שחוברו ביחד יפה עם הפקה מצוינת (שגם קצת לוקה בחסר: "מתי נתנשק" הוכנס בכוח לאלבום רק כדי ליישר קו עם מאזיני הרדיו שקנו את האלבום בזכותו). לעומת זאת, באלבום השני של בנאי, "שיר טיול", כבר יש קונספט הפקתי הרבה יותר חכם. האלבום, שרובו אלקטרוני (או "רוק אלקטרוני", אני לא ממש בטוח איך זה מוגדר) יוצר אווירה מהפנטת לגמרי בלחנים הייחודיים ובחיבור בין הקטעים, למרות שאין ממש קונספט אחיד בטקסטים.
 

Rubycon

New member
1. זה אווזה ולא אווז

2. טיובולר וסנואו גוס אינם אלבומי קונספט. סנואו גוס זה אלבום בהשראת ספר שלא מעביר שום קונטקסט אלא פליין עלילה. עד להודעה חדשה תצטרך לנמק למה טיובולר זה אלבום קונספט :) (עוד דוגמא - Return to Forever - Romantic Warrior שהוא אחד האלבומים הכי טובים ששמעתי לאחרונה, גם עליו שמעתי שאמרו שהוא אלבום קונספט ואני לא מבין איך - מישהו יודע?).
 

orbiti

New member
אווז השלג

הוא יצירת קונספט מוחלטת, כיוון שמעבר לניסיון להעברת העלילה (שלדעתי הוא פחות חשוב), יש כאן בניה מוזיקלית שלמה סביב נושא אחד, כאשר הרבה מהקטעים מצטטים אותו ואחד את השני בווריאציות שונות. כל הבניה של היצירה מזכירה מושג במוזיקה הקלאסית שנקרא "מוזיקה תוכניתית", שאחת היצירות המפורסמות מתוכה, "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי גם זכתה לביצוע רוק ע"י אמרסון לייק ופאלמר.
 
למעלה