אלבומי קונספט זה דבר טוב, באמת...
ולעניין- אם מדברים על קונספט (וזה מה שאנחנו עושים, לא?) חייבים להזכיר מספר אלבומים, להלן:
דארק צד אופ דה מון של פינק פלויד - זה בעצם
ה אלבום קונספט. אי אפשר להתעלם ממנו ומהקונספט הביקורתי שנוזל ממנו לכל כיוון ומציף את העולם בקונספטים קטנים ומשונים.
דיספליין של קרימזון - כנ"ל, אלבום מצוין שבו יש (שוב) תיאור יפה מאוד של חיי האדם (לא בפרט, כפי שעושה דייס אופ פיוצ'ר) ואת התהליך שלהם מבלגן לסדר ומשמעת, שהם לאו דווקא טובים.
רדיו בלה בלה/שינויים בהרגלי הצריחה של החברים של נטשה
- תראו לי עוד אלבום שמבקר טוב כ"כ את תרבות הצריכה ומראה את הגיחוך והניקור שבה. הא? נראה אותכם...