אלבום משפחתי - חלק II.

[gaia44]

פיקי ממש מתוקה!!!!../images/Emo107.gif

 

[**לילך**]

כמובן שגם פיקי מקסימה !!!

היא נראית ממש צעירה בתמונות ,לא ניכר בה הגיל בכלל. נעצבתי לשמוע על הגידולים ,אני שמחה שהיא נותחה וכיום היא בסדר ,אבל זה חייב להיות אות הזהרה לכל מי ששוקל לתת זריקות נגד ייחום לכלבות וחתולות. אני מאחל לפיקי אריכות ימים ושיבה מופלגת ביותר.

 

[**לילך**]

טיגריס מהממת גררררררררר...

והסיפור שלה פשוט נפלא........

 

[**לילך**]

גם פיקי וטיגריס עכשיו בגלריה ../images/Emo13.gif

 

[TheShis]

אני לא מוצא.

יש רק תמונה אחת תחת הקטגוריה של "פשושי הפורום".

 

[**לילך**]

היי TheShis - הנה הקישור לגלריה

בנתיים אנחנו לא משתמשים בגלריה פה בתפוז. פשושי הפורום מופיעים בגלריה ב MSN שיש בה כבר שישה עמודים (פיקי טיגריס וסיסי נמצאים בעמוד 6 ). הנה כתובת הגלריה (ישר לעמוד 6).

 

[TheShis]

אלבום משפחתי - חלק IV.

ראשית, סליחה שאני לא משרשר. את שאר התמונות להיות אני מבטיח לשרשר. והיום - סאם ומימי. לפני כ-10 שנים, סיסי (חתולתי היפהפיה מחלק I) זווגה עם חתול סיאמי (למרות שהיא בלינזית). התוצאה הייתה מוזרה (וקצת מצערת): גור אחד - סאם (ע"ש אביו) - יצא סיאמי (עם החולייה האחרונה בזנב שבורה, כרגיל), גורה אחת (מימי) - יצאה מנומרת, והגור השלישי נולד כשהוא עוד פג (כל קופסאת הראש שלו לא הייתה שלמה והמוח שלו היה גלוי). הגור השלישי הורדם ע"י הוטרינר שלנו בערך יום לאחר לידתו, על מנת לגאול אותו מייסוריו. את מימי מסרנו לאימוץ לחברה טובה של אמא שלי והיא חיה לה חיים טובים עד עצם היום הזה. את סאם גידלנו במשך חצי שנה, ואז החלטנו לתת לסבתי לגדל אותו. לאחר כשבוע אצל סבתי, סאם הוחזר כלאחר כבוד אלינו, היות והוא הטריד את סבתי מאוד. הבעייה הגדולה הייתה, שסיסי (אמא של סאם) הספיקה "לשכוח" ממנו, והייתה מאוד תוקפנית כלפיו (גם מבלי שהוא התגרה בה). כעבור מספר חודשים, הם התרגלו האחד לשני. אבל, היות וסאם היה חתול די צעיר, הוא חיפש לעצמו "דמות אם" (במקום סיסי, אימו הביולוגית), ומצא אותה אצל פיקי (כלבת השנאוצר שלנו). היחסים בין השניים היו כה טובים, עד שבשלב מסויים סאם התחיל לינוק מפיקי (למרות שלא היה לה חלב), וכעבור מספר שבועות הופיע לפיקי חלב!!! זה היה מדהים. אני חושב שיש לי תמונה של סאם יונק מפיקי, ואשלח אותה בתור נספח בהמשך. לפני כ-6 שנים סאם יצא מהבית לטיול הרגיל שלו, ולא שב. כל ניסיונותינו לאתר אותו עלו בתוהו, והוא הוכרז כ"חתול שמקום המצאו לא נודע". באשר לתמונה - סאם ומימי בפוזה שקראתי לה "הספינק עם שני הראשים". נכון חמודים? המשך יבוא.

 

[TheShis]

אלבום משפחתי - חלק IV(הנספח המובטח)

הנה אחת מהתמונות של סאם לפני/אחרי יניקה מפיקי על המיטה של ההורים שלי (למורת רוחו של אבי). מצטער על איכות הסריקה.

 

[**לילך**]

סיפור פשוט מ-ד-ה-י-ם !!!!!!!!

כל פעם כשאני שומעת סיפורים מקסימים שכאלה על יחסים כל כך טובים בין כלבים לחתולים ,אני מוקסמת מחדש ,שמעתי על כל מיני יחסים שהתפתחו בין כלב לחתול ,אבל כזה סיפור ,בחיי שעוד לא ראיתי...... חבל שסאם נעלם ,אני מניחה שפיקי וכולכם בודאי מתגעגעים ,אבל אתם יכולים להתנחם בכך שאולי מישהו אימץ את המתוק הזה והוא חי לו באושר אי שם.

 

[אניגודין]

ממש משמח לשמוע סיפור כךכל ../images/Emo13.gif

מקסים, והחתולה עצמה יפהפיה

 

[סנונית כתומה]

הם באמת מקסימים ../images/Emo108.gif../images/Emo107.gif

 

[TheShis]

אלבום משפחתי - חלק V.

והפעם - פלאפי (שם חיבה - Flutsu). פלאפי הוא חתול ג´ינג´י זכר ארוך פרווה, שאימץ אותנו לפני שנתיים. כשהוא החל להגיע אלינו, הוא היה חתול די צעיר (להערכתי, בן כחצי שנה), די צנום ובעל קול צייצני. בשלב מסויים דבק בו הכינוי "פלוצו" ע"ש הגאזים אותם היה נוהג לשחרר לאוויר העולם בכל עת שהיינו מלטפים לו את הבטן. החתול החצוף הזה התגלה כ"קיבה ללא תחתית", וכיום הוא שמן מאוד. לאחרונה הוא החל להתפנק כאילו מדובר בגור צעיר. בתמונה הוא מופיע בפוזה אופיינית שלו על אחת מהכורסאות בעת שינה עמוקה - ראש מהופך (שקוע לתוך הכורסא) וידיים באוויר. מאוד משעשע. פלאפי הוא חתול ידידותי מאוד, אך לאחרונה, בשל ריבוי שאר החתולים בחצר, הוא התחיל לתקוף אותם. מה שמצחיק זה לשמוע אותו מיילל יללות הפחדה בקולו הגבוה. הוא נשמע ממש כמו "גברת מגונדרת". בהודעה הבאה אשלחתמונת תקריב שלו (באותה פוזה). זהו, לעת עתה.

 

[TheShis]

אלבום משפחתי - חלק V (הנספח המובטח)

והנה פלאפי באותה פוזה בתצלום תקריב. שימו לב לכרס שלו ולפרווה - אפשר כמעט להרגיש כמה היא נעימה דרך הצילום, נכון? ובאשר לתהיותכם - לא, הוא לא בלע כדורי שינה. ולא, הוא חי ונושם, אל דאגה.

 

[gaia20]

הוא פשוט מקסים!!!

עד לפני כמה חודשים היה לי חתול, מצאתי אותו בגודל 15 ס"מ ברחוב, שהיה ישן בדיוק באותה פוזה ולפעמים הוא היה מתמתח על הספה ונרדם ככה, הוא היה נראה כמו שרוך מאוד ארוך... בכל מקרה החתול שלך מקסים ונראה מאוד מפונק כיאה לחתול אמיתי!! גאיה, שכבר אין לה חתול...

 

[**לילך**]

בונבונון ג´ינג´ון מתוקי שכמוהו ../images/Emo13.gif

טוב , מה לעשות אני משוחדת ,הוא כל כך דומה לטושי הדובון שלי , הזנבות שלהם ממש תאומים ,כמו זנבות שועלונים ,ההבדל היחיד שלטושי יש בטן לבנבנה. פוזת השינה והרגלי האכילה גם כן מאד דומים....

 

[TheShis]

אלבום משפחתי - חלק VI.

והפעם - חומי. את חומי מצאנו לקראת סוף שנת 1980, כשעוד היה גור בן שבוע-שבועיים. הוא גדל אצל סבתי (בחצר הפרטית שלה), ומכיוון שאז עדיין גרנו בשכנות לסבתי, הוא היה מבלה הרבה זמן גם אצלינו. חומי הוא מה שקרוי "כנעני מצוי". חומי גדל להיות כלב שובב, שמאוד אהב לרדוף אחרי מכוניות וילדים משחקים. הוא נשך אנשים פעמיים שלוש וגם היה בהסגר פעמיים שלוש, אבל בתוך תוכו הוא תמיד היה כלב עם לב טוב. כשעברנו דירה (למרחק קילומר בקו אווירי ממקום מגורינו הקודם), חומי מצא את הדרך אלינו והמשיך לבקר אותנו על בסיס יומי כמעט. בערוב ימיו חלה התדרדרות קשה בבריאותו. הוא הורדם בשיבה טובה ונקבר בחצר של סבתי (ז"ל) בגיל 17. בתמונה - חומי בפוזה אופיינית. שימו לב ל"שילוב הידיים" המיוחד שלו.

 

[**לילך**]

יהיה זכרונו של חומי לברכה

הוא נראה כל כך חמוד בתמונות. גם לי היה כלב מעורב כנעני בשם חומי ,בשנות ילדותי ,הוא דומה מאד לחומי שלך. גם חומי שלי היגיע לגיל די מופלג ולצער כולם ,נדרס בטעות בערוב ימיו ,בגלל תגובות איטיות וחרשות.

 

[השייכת לג`ורג]

סיפור מדהים../images/Emo65.gif

ואני מאוד מסכימה איתך שיש מערכת יחסים הדדית עם חתולים, למרות כל הסטיגמות. לי ולבן זוגי יש שני חתולים (שעברנו לגור ביחד גם הם "התאחדו") ורואים בפרוש שהחתול שלי אוהב/מעדיף אותי יותר. (גם אני אוהבת אותו יותר מהשני, אל תגלי לאף אחד.)