עוד שבוע, עוד אלבום חרש לי את המערכת... והפעם אלבום השבוע שלי הוא Volunteers של המטוס, לא מוערך כמו הכרית אבל מקסים כמו שרק סליק והחברה שלה מפריסקו יכולים להיות כשהם נאחזים בשרידים הפוליטיים של שנות השישים. האירפליין יוצרים כאן אלבום קשה ופוליטי במיוחד (חברת התקליטים עיקבה את יציאת האלבום בתקווה שסליק תמתן את הטקסטים אבל זה לא עזר), המכיל כמה שירים יפים במיוחד כמו We Can Be Together ו Wooden Ships (של קרוסבי סטילס ונאש במקור, וכאן זוכה ללחן חדש של פול קנטנר) ואפילו הפוליטיות הפלקטית משהו של שיר הנושא לא פוגמת באחד האלבומים הטובים של אמריקה בשנות המהפיכה. בקיצור תשמעו...
אבל מדהים לא פחות מהכרית זה After Bathing At Baxter´s, אלבום פסיכדלי מאוד, קשה לשמיעה, שכולל את REJOYCE שבו גריס סליק מהפנטת בקולה המרשים ומלא העוצמה וגם המסתורי ההזוי, ואפלולי. חוץ מזה גם שאר השירים מעולים ו"שבת אחרי הצהרים" סוגר את האלבום הביזארי והמפנט הזה. מעולה !
אני עם Court ובעיקר עם Red, שוב, במידה וזה מעניין משהו. ולופים של Since I've Been שהכלבה שלי אהבה (ואוהבת?) אותו. זה כיף לשמוע שירים שאוהבים, הרבה, כמו לחזור הביתה. NP - One More Red Nightmare התגעגעתי.
טוב, אולי כן, אבל את זה נראה כבר השוע האלום שלי בשבוע החולף היה דווקא Selling England By The Pound של ג'נסיס.. ואז גיליתי שהוא נשרט קצת, ודווקא ב-Firth of Fifth, מה שמוסיף אותו לרשימת הדיסקים-שיש-לי-וצריך-לקנות-שוב-כשאינ-אהיה-מאוד-עשירה