אלבום השבוע
- פותח הנושא melancholy man
- פורסם בתאריך
Nashville skyline
אם כבר אז הזכרת את בובי אני אנצל"ש אותך לטובת האלבום ששמו בכותרת. שמעתי אותו לראשונה השבוע ובהחלט הופתעתי לטובה. כשראיתי אותו בדיסקיה של קרוב משפחה אמרתי טוב ניקח אותו כי צריך לשמוע כל מה שדילן עשה בשנות הששים. לא ציפתי להרבה בגלל שידעתי שזה אלבום קאנטרי והאמת היא שדילן לא כוס תהיי. סיבה אחת לכך היא הקול שלו. ובכן באלבום הנ"ל הקול שלו עובר מטמורפוזה רצינית. הוא כנראה שתה המון גוגל מוגל עם עראק או משהו. הוא נשמע קצת כמו אשה עם קול של גבר (הזכיר את טרייסי צ'פמן). אם מתרגלים לקונספט הווקאלי הזה מגלים אלבום טוב מאוד. לחנים קצרים ומתקתקים בעיבוד רך (בעיקר אקוסטי) ואפילו מופקים טוב. הכל יושב במקום, קצר ולעניין (10 שירים על פני 27 דקות). הידיעה שלי אגב התבררה כשגויה, יש כמה שירי סמי-קאנטרי ונגיעות באחרים אבל קאנטרי זה לא. הייתי שם את זה בסופט רוק כמו CSN עם או בלי יאנג. יש פה דואט יפה עם ג'וני קאש (שככל שאני שומע אותו יותר קולו הולך ונושא יותר חן בעיניי). יש את lay lady lay המפורסם ועוד המון פנינים. מומלץ לדעתי לכל מי שקצת נרתע מדילן בגלל דברים אחרים שלו. אשמח לחוות דעת נוספות עליו (גם ממי שלא אוהב את הסמית'ס)
אם כבר אז הזכרת את בובי אני אנצל"ש אותך לטובת האלבום ששמו בכותרת. שמעתי אותו לראשונה השבוע ובהחלט הופתעתי לטובה. כשראיתי אותו בדיסקיה של קרוב משפחה אמרתי טוב ניקח אותו כי צריך לשמוע כל מה שדילן עשה בשנות הששים. לא ציפתי להרבה בגלל שידעתי שזה אלבום קאנטרי והאמת היא שדילן לא כוס תהיי. סיבה אחת לכך היא הקול שלו. ובכן באלבום הנ"ל הקול שלו עובר מטמורפוזה רצינית. הוא כנראה שתה המון גוגל מוגל עם עראק או משהו. הוא נשמע קצת כמו אשה עם קול של גבר (הזכיר את טרייסי צ'פמן). אם מתרגלים לקונספט הווקאלי הזה מגלים אלבום טוב מאוד. לחנים קצרים ומתקתקים בעיבוד רך (בעיקר אקוסטי) ואפילו מופקים טוב. הכל יושב במקום, קצר ולעניין (10 שירים על פני 27 דקות). הידיעה שלי אגב התבררה כשגויה, יש כמה שירי סמי-קאנטרי ונגיעות באחרים אבל קאנטרי זה לא. הייתי שם את זה בסופט רוק כמו CSN עם או בלי יאנג. יש פה דואט יפה עם ג'וני קאש (שככל שאני שומע אותו יותר קולו הולך ונושא יותר חן בעיניי). יש את lay lady lay המפורסם ועוד המון פנינים. מומלץ לדעתי לכל מי שקצת נרתע מדילן בגלל דברים אחרים שלו. אשמח לחוות דעת נוספות עליו (גם ממי שלא אוהב את הסמית'ס)
הולדן קולפילד בשדה
New member
זה הכל בקול?
האלבום Nashville skyline אכן מציג לעולם דילן חדש לעולם. כבוד הדילן עושה כאן שני מהלכים מפתיעים: 1. כל האלבום הינו בניחוח חציר, סוסים ובוקרים - משמע הקאונטרי נחת ותפס סוף סוף פינה חמה בליבו של הדילן. אחרי הכל, גם דילן הוא אמריקנה... 2. השינוי העמוק (תרתי משמע) שחל בקולו של המאנפף בעל דמות היגון. אני רוצה כאן להעלות סברה אחרת באשר לסיבה לשינוי בקולו, כחלופה לקונספירציית "הוא כנראה שתה המון גוגל מוגל עם עראק או משהו"... הדבר הבסיסי שקרה כאן הוא שדילן פשוט התקנא והעריץ בשלב זה את אייקון הקאנטרי - ג'וני קאש - איתו הוא גם מבצע בדואט את השיר הראשון - Girl from the North Country . אין ספק שדילן יוצא מגדרו כדי להדמות ככל יכולתו לקאש קשישא. גם בובי מבין כנראה שיש גבול מסוים שאיתו ניתן "לסחוב בעליה" עם קול של עורב בזמן שחיטה. באשר למלודיות באלבום הזה - מהמשובחות שבאלומי דילן. כי, בינינו, שמתייחסים לתקופה המוקדמת בותר בחיי דילן היוצר כזמר של פולק-רוק, מתכוונים בעיקר לליווי מונוטוני של שלושה אקורדים בגיטרה אקוסטית סרוחה ותמיד במקצב הקבוע והחביב של 4/4. הקאנטרי מאפשר לדילן להתנסות קצת בארגונים חדשים לשירים - לאפשר מעט מקום עודף לקלידים ופסנתרי בארים, למפוחיות ולפריטת עוקצניות עלי מיתר נוסח נגינת בנג'ו. אולי מכאן התעוזה בביצוע של קטע אינסטרומנטלי לחלוטין ברצועה השניה - Nashville Skyline Rag. זה גם מאפשר את רצועת החמד החיננית - Peggy Day. ומיד אחריה את היהלום שבכתר האלבום הזה - Lay Lady Lay. גם הסיום המוצלח (אולי השירה הטובה ביותר של דילן) עם Tonight I'll Be Staying Here With You נותן דרור לאפשרויות משיכת המיתרים ולמעברי גיטרה עם שינוי מקצב נוסח THE BAND, נניח - נראה שאחרי הכל דילן למד משהו מרובי רוברטסון והלהקה... והמילים? רבאק, זה אלבום של דילן. אבל זה אלבום מפוייס של דילן, מלא חיבה ואהבה לנשים (כנראה נדבק בו משהו מה'שארם' של ג'וני קאש). בקיצור, יופי של אלבום דילני, קצת שונה ברוחו - אבל מוצלח באופן דומה לקלאסיקות אחרות.
האלבום Nashville skyline אכן מציג לעולם דילן חדש לעולם. כבוד הדילן עושה כאן שני מהלכים מפתיעים: 1. כל האלבום הינו בניחוח חציר, סוסים ובוקרים - משמע הקאונטרי נחת ותפס סוף סוף פינה חמה בליבו של הדילן. אחרי הכל, גם דילן הוא אמריקנה... 2. השינוי העמוק (תרתי משמע) שחל בקולו של המאנפף בעל דמות היגון. אני רוצה כאן להעלות סברה אחרת באשר לסיבה לשינוי בקולו, כחלופה לקונספירציית "הוא כנראה שתה המון גוגל מוגל עם עראק או משהו"... הדבר הבסיסי שקרה כאן הוא שדילן פשוט התקנא והעריץ בשלב זה את אייקון הקאנטרי - ג'וני קאש - איתו הוא גם מבצע בדואט את השיר הראשון - Girl from the North Country . אין ספק שדילן יוצא מגדרו כדי להדמות ככל יכולתו לקאש קשישא. גם בובי מבין כנראה שיש גבול מסוים שאיתו ניתן "לסחוב בעליה" עם קול של עורב בזמן שחיטה. באשר למלודיות באלבום הזה - מהמשובחות שבאלומי דילן. כי, בינינו, שמתייחסים לתקופה המוקדמת בותר בחיי דילן היוצר כזמר של פולק-רוק, מתכוונים בעיקר לליווי מונוטוני של שלושה אקורדים בגיטרה אקוסטית סרוחה ותמיד במקצב הקבוע והחביב של 4/4. הקאנטרי מאפשר לדילן להתנסות קצת בארגונים חדשים לשירים - לאפשר מעט מקום עודף לקלידים ופסנתרי בארים, למפוחיות ולפריטת עוקצניות עלי מיתר נוסח נגינת בנג'ו. אולי מכאן התעוזה בביצוע של קטע אינסטרומנטלי לחלוטין ברצועה השניה - Nashville Skyline Rag. זה גם מאפשר את רצועת החמד החיננית - Peggy Day. ומיד אחריה את היהלום שבכתר האלבום הזה - Lay Lady Lay. גם הסיום המוצלח (אולי השירה הטובה ביותר של דילן) עם Tonight I'll Be Staying Here With You נותן דרור לאפשרויות משיכת המיתרים ולמעברי גיטרה עם שינוי מקצב נוסח THE BAND, נניח - נראה שאחרי הכל דילן למד משהו מרובי רוברטסון והלהקה... והמילים? רבאק, זה אלבום של דילן. אבל זה אלבום מפוייס של דילן, מלא חיבה ואהבה לנשים (כנראה נדבק בו משהו מה'שארם' של ג'וני קאש). בקיצור, יופי של אלבום דילני, קצת שונה ברוחו - אבל מוצלח באופן דומה לקלאסיקות אחרות.
orrrrrrrrr
New member
אצלי השבוע זה נע בין
thin lizzy- live and dangerous לבין rainbow- rainbow rising
thin lizzy- live and dangerous לבין rainbow- rainbow rising
שבוע טובorrrrrrrrr
New member
אמממ
הוא אחלה של גיטריסט! אני מאוד אוהב אותו, גיטריסט מוכשר עד מאוד, אחח פיוזן- אומנם הוא יישם את זה בכיוונים שונים וסגננן את זה בדרך שונות אבל הקרדיט מגיע לו, גיטריסט "אקוטי" ומיוחד!! אני בעיקר אוהב את האלבום kiss my axe ו casino אלה בעיקר! היה גם את שיתוף הפעולה באלבום של שריניאן(מדריים ת'אטר) עם זאק ווילד(המעולה) אינגוי מלמסטין(סטראוינסקי למשנהו-חח-תתעלמו) אחלה של אלבום, יוצא דופן, black utopia
הוא אחלה של גיטריסט! אני מאוד אוהב אותו, גיטריסט מוכשר עד מאוד, אחח פיוזן- אומנם הוא יישם את זה בכיוונים שונים וסגננן את זה בדרך שונות אבל הקרדיט מגיע לו, גיטריסט "אקוטי" ומיוחד!! אני בעיקר אוהב את האלבום kiss my axe ו casino אלה בעיקר! היה גם את שיתוף הפעולה באלבום של שריניאן(מדריים ת'אטר) עם זאק ווילד(המעולה) אינגוי מלמסטין(סטראוינסקי למשנהו-חח-תתעלמו) אחלה של אלבום, יוצא דופן, black utopia
spotted owl
New member
the snow goose
של camel
של camel
עידו עזריה
New member
Y los Cubanos postizos OLA!
אני בשבוע מאוד ניו-יורקי (מסתבר) מסתובבים ברצף במערכת שלי כל האלבומים של מארק ריבוט (מבוטא Re-bow) בעיקר שני האלבומים של ה-Y los Cubanos postizos חגיגה קובנית משולבת עם קמצוץ אוונגארד מוזיקה מושלמת לכוס שוקו מהולה ברום. עוד אלבומים הם אלבומי המחווה הנהדרים של חברת "צ" של ג'ון זורן היקר המחווה לברט באכארך (מתיקות חמצמצה ורומנטית בשילוב עם אמני ג'אז לא שפויים בנפשם) ואלבום המחווה המצויין של סרג' גינסבורג "מלך הנשים" הסקסיות המלטפת של גינסבורג בביצועים של אנשים אחרים, טעם שונה לכל שיר פשוט נפלא. ואחרי סרג' הייתי פשוט חייב לשמוע עוד צרפתים אז מלך השנסונים (למרות שהוא בלגי) ז'אק ברל באלבומו Ces Gens-La לשירים כמו ג'קי אי אפשר להגיד לו... ומאז אני שומע את כל הרצף הזה בריפיט
אני בשבוע מאוד ניו-יורקי (מסתבר) מסתובבים ברצף במערכת שלי כל האלבומים של מארק ריבוט (מבוטא Re-bow) בעיקר שני האלבומים של ה-Y los Cubanos postizos חגיגה קובנית משולבת עם קמצוץ אוונגארד מוזיקה מושלמת לכוס שוקו מהולה ברום. עוד אלבומים הם אלבומי המחווה הנהדרים של חברת "צ" של ג'ון זורן היקר המחווה לברט באכארך (מתיקות חמצמצה ורומנטית בשילוב עם אמני ג'אז לא שפויים בנפשם) ואלבום המחווה המצויין של סרג' גינסבורג "מלך הנשים" הסקסיות המלטפת של גינסבורג בביצועים של אנשים אחרים, טעם שונה לכל שיר פשוט נפלא. ואחרי סרג' הייתי פשוט חייב לשמוע עוד צרפתים אז מלך השנסונים (למרות שהוא בלגי) ז'אק ברל באלבומו Ces Gens-La לשירים כמו ג'קי אי אפשר להגיד לו... ומאז אני שומע את כל הרצף הזה בריפיט
ברל? וואלה אתה מפתיע אתה כל פעם מחד
ש אגב שנסוסנרים יש עכשיו סדרה (בשידור חוזר המליון מן הסתם) בנושא בקול המוזיקה. שמעתי היום את הדקה האחרונה. שבוע הבא, נראה לי שני בשתיים, יוסי בנאי (למרות שהוא ישראלי) ידבר על מוריס שבלייה הואבר דט איז. יהיה השבוע גם איזה אופרה של וויטס (ראה נענע) נ.ב. הורדתי את רוק בוטום. חוות דעת בפעם הבאה בחנות.
ש אגב שנסוסנרים יש עכשיו סדרה (בשידור חוזר המליון מן הסתם) בנושא בקול המוזיקה. שמעתי היום את הדקה האחרונה. שבוע הבא, נראה לי שני בשתיים, יוסי בנאי (למרות שהוא ישראלי) ידבר על מוריס שבלייה הואבר דט איז. יהיה השבוע גם איזה אופרה של וויטס (ראה נענע) נ.ב. הורדתי את רוק בוטום. חוות דעת בפעם הבאה בחנות.
HelterSkelter1
New member
אלבומשבוע
אין משהו ששמעתי הרבה במיוחד השבוע, אבל האלבום שהכי נהניתי ממנו לאחרונה הוא (
) HeatWave של הלהקה הבלגית Univers Zero. קטע הנושא הפותח את האלבום הוא מדהים בעוצמתו. שני הקטעים שלאחריו טובים מאוד אף הם. אבל השיא של אלבום הוא ללא ספק The Funeral Plain, קטע של 20 דקות מדהימות, אווירתיות ואפלות, שמתפתחות לאט ובזהירות, ומגיעות לשיא לקראת הסוף. לרוב אני לא מת על קטעיים "אווירתיים", אבל הקטע הזה ממש עשה לי את זה. מאוד מומלץ לדעתי, למרות שאני חושש שהאלבום הזה הוא
(הוא משנת 1986).
אין משהו ששמעתי הרבה במיוחד השבוע, אבל האלבום שהכי נהניתי ממנו לאחרונה הוא (
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.