שאלה מעניינת
אני אדגים את דעתי דרך סיפור קטן: חברה שלי לומדת במכינה בבר אילן, מתוך כוונה להתחיל לימודים אקדמאים בשנה הבאה. מקובל ששומרים מקומות לתלמידי מכינה (והם אפילו מקבלים עדיפות על פני תלמידים אחרים) רק ששנה שעברה הייתה פאשלה ולא שמרו מספיק מקומות לתלמידי המכינה. השנה עשו לכולם כנס, ואמרו להם שכל מי שמתכנן להירשם ללימודים בשנה הבאה שירשם אצלך פרופ' X תוך 4 ימים. החברה שלי (בחורה אחראית ומסודרת) בקשה מאחד התלמידים שבפקולטה שיראה לה איפה המשרד של פרופ' X, והיא ניגשה מייד בתום ההרצאה למשרדו על מנת להירשם. המזכירה של אותו פרופ' נכבד הודיעה לה שהוא לא נמצא ושתבוא למחרת על הבוקר. על הבוקר החברה שלי מתייצבת במשרד, ואין פרופ' (אגב, היא חיכתה לו במשרד בזמן שהיה לה שיעור שאותו כמובן היא פיספסה). היא פנתה למזכירת הפקולטה(/מגמה/בקיצור - בחורה שאמורה לעזור) וביקשה שתברר מתי היא יכולה לגבי לפרופ' הנכבד, כי כבר יומיים היא לא מצליחה לאתר אותו, ונשארו לה רק יומיים להירשם! היא לא ביקשה חס וחלילה את מספר הפלאפון האישי של הפרופסור (חס וחלילה - שסטודנטית תטריד מרצה!) אלא רק ביקשה שהמזכירה תתקשר אליו ותשאל אותו מתי הוא יהיה במשרד. המזכירה לא הסכימה לעזור, לא להתקשר בשום דרך שהיא. החברה חזרה הבייתה מדוכאת ועצבנית, גם להפסיד שיעורים, גם לא למצוא את הפרופ' ובעיקר מהאטימות של המזכירה שלא ניסתה (ולא עניין אותה בכלל) לעזור לתלמידים. עכשיו אני חושבת לעצמי איך הייתה נראת הסיטואציה בפתוחה? א - בחוברת הקורס יש מספר טלפון ושעות מומלצות להתקשר למרכז מגמה. ב - באתר תל"ם אפשר בדרך כלל גם למצוא את כתובת הדוא"ל המבוקשת ג - לאו"פ חוקים ברורים (ונגישים!) לכל סטודנט חדש עבור כל נושא שבעולם ד - במקרי הצורך - יש מרכז פניות שאפשר להתקשר אליו ושם עונים על כל קושיה ושאלה (כולל שאלות מפגרות - בדוק) אז נכון, לא הייתי אף פעם סטודנטית באונ' "רגילה" אבל ממה שאני שומעת ורואה מהחברים הסטודנטים שלי, זה לא קל. נ.ב. - אחותי הגדולה גם עברה ללמוד באו"פ, וכל פעם מחדש הייתה מופתעת מכמה הם רוצים לעזור. בפן החברתי - זה כבר תלוי לדעתי בבן אדם. גם בשעות ההנחיה המצומצמות תמיד מצאתי אנשים שאני יכולה ללמוד איתם, וגם דרך האתר שמחים לעזור לי עם שאלות, להשוות תשובות וכו'. אני מקווה שזה ענה על השאלה...