אכלתי שוארמה
סתם מפרט רוחני להלן :
הלכתי לשוארמיה הקרובה והמזג אוויר היה נחמד .
ברכתי אכלתי וברכתי שוב , והלכתי חזרה לביתי בדרך נהיה פתאום הרגשה
שהשמש ממש קופחת .
ואז הרהרתי בדבר ולהלן הפירוט של ההירהור .
פיטה עשויה מחיטה , שזה לבוש של חיות החיה +ביטול-ט' או ההחלטות הרוחניות
בפנימי עד למעשי , ואז הפיטה שעשויה מחיטה יש לה אנרגיה שמחיה את החיה והחלטותיה
כאשר על כל זה סך החלטותתי הפנימיות פרוסות (קרי ה-פ בפיטה =פנימיות +החלטות ט' )
אז פורמט הפיטה מציעה , חיות לחיה ומוחה בסידור של הפנימי שלי .
ובתוך הפיטה חומוס , החומוס לעניין זה הוא איך עיצוב האור(ח) מתקיים(ו) במקיף(מ) , דהיינו כיצד ההשלכות הרוחניות
שלי מהפנימי באות החוצה בקיום (ו) תוך כדי יחס לסובב (ס) ,, דהיינו נוסף על פורמט החיה הפנימי גם יש יחס להשלכה הרוחנית
החוצה , מאורות פנימיים חזקים לאורות מוחלשים כהבטי רוח .
על החומוס שמתי קצת חריף , שהחריף נותן יחס תמציתי של ה-"חר" לעומת יחסיות אישיותי הזמנית -יף .
קצת תיבול שנותן ערך מלווה של יחס החומר ,
על זה עוף הודו , שהעוף נותן :ע-עולם ו-קיום ף- אישיות זמנית שזה מה שזה מחיה , כאשר אלמנט ההודו ,
במקום לתת לי את היחס מהפנימי שלי החוצה נותן לי את החוץ ביחס לפנים בדיוק הפוך ,
דהיינו במקום הפנימי לחיצוני הישר = וה (מיתוך השם י.ה.ו.ה)יש לי -הו , במילה הודו ,
אז בקיצר זה נותן על חיות עולמי הקיומי של אישיותי הזמנית יחס של הופכיות המצב בו אני נתון .
גם מחיה את עולם אישיותי הזמנית כעוף
וגם נותן לי את המלווה ההופכי לישר שלי , דהיינו נותן לי אנרגיה שהפוכה קצת לאישיות שלי .
על זה שמתי סלט דהיינו עגבניות ומלפפונים , עגבניה כ-עולם(ע) המתגבר(ג) שיהיה חוויה של פה ועכשיו
והמלפפון נתן לי את מילים שבהם אני מתייחס מיתוך אישיותי לאישיותי , דהיינו מרחיב את הגדרי העצמי בזמני .
ועל זה טיפה צ'יפס , שהצ'יפס הוא אור הצדיק שממנו נופל (הגרש מעל ה-צ')כל ה-יפס , יעני יחסי הפנימי לסובב .
דהיינו האנרגיה של תפוח האדמה שהיא תחום פנימות הרוח ביחסה לאדמה . וזה מה שנופל ,
ואז אני מתחדש באור הצדיק ביחסו למה שנפל , ומזין לי את החלקים הנופלים בתור ביטוח משלים למה שאני טועה .
בצד מעט מלפפונים חמוצים , שזה המוח ההפוך לצדיק הפנימי שלי שבא למילים , דהיינו כוח לכל המילים שלא באמת אני
וקשורות אלי בשיחה , וגם משחק מחשבתי בהפוך על הפוך לעומת הישר ,
ולכל זה הוספתי זיתים , ז-מרחב י-יחסיות ת- תחום , שנותן לי מרחב לחבר את כל הארוחה .
ולדעתי בגלל החיבור הזה של כל הקצוות הללו ,
שכמובן קשורות לאיפה גידלו את כל מרכיבי המנה , ואיזה חיות נכנסה בהם , ביחס למקום זמן ואור הברכה בה הם גדלו .
וכל זה קישרתי אלי בברכה שיהיה תואם לאנרגיה הפנים חוץ שלי , ואז אכלתי לשובע וברכתי בסוף שוב , ללוות את תהליך
הפירוק ווהטמרה בין המגושם לאורותיו , שאותם האורות זה מה שאנו צורכים ,
והפריסה הזאת של האנרגיה שלי לכל העניינים הללו וקישורם אלי ולפנימיותי הגופנית , גרמו פתאום למצב שהשמש קופחת .
וזה היה טיול קצר של 5 דקות ,והרהרתי על הדבר ,
והטבע עשה את שלו והכל פורק נוצל והושלך , וממש שניה אחרי פתאום השמש כבר לא קופחת .
ועכשיו אני חושב קופחת= רושם (קו)של הפנימי(פ) ביחס לבני חת , או למצב האנרגתי בו הגוף המגושם מצוי כמצב צבירה .
דהיינו האנרגיה הפנימית נפרסה יותר דק בזמן העיכול עד היציאה וגרמה , וגרמה לכך שהאור בחוץ שלא בכלי דהיינו אור השמש,
יהפוך למצב של הרגש גבוהה , ותהיה יותר חוויה עוצמתית של הפריסה ושל הקיפוח .
וצריך לזכור שלא חם .
וחשבתי על זה שנים שאני אוכל שוארמה וכלום , מה השתנה היום הזה .
ואז נזכרתי ל"ח בעומר , דהיינו המשתלשל מלמעלה ועיצוב מרחב האור באים לביטוי היום .
וסך כל היבטי האש ההפוכים (אש הפוכה במילה שוארמה- שא ) שבכל המאכל נתלים לעומת המשתשל ועיצוב מרחב האור .
ואז הרגש האש וחולפו,
וכיצד זה מתייחס ומשתלב עם כל מה שפרטתי בחלקי האוכל .
ואיך זה מתייחס לשאר פעולותי הרוחניות, בתוך החוויה הקוהרנטית של לשים לב למה זה משפיע .
ואיך זה עתה מקרין לשאר ראייתי מחשבותי ופעולותי , הסטלה המזונית הזו .
ברמת החוויה עד היציאה כאילו היתה השפעה קלה , ואז היא חלפה לה .
אולם זה עשה רבות רוחנית מטאפזית , ואף השאיר חותם השפעתי על המקום ומבקריו .
כי עשיתי איזה בירור רוחני למצב פנימי יותר בסך הכל ,
שמקרין וקישר את כל מקומות גידול האוכל וצורת הגשתו וחיברם רוחנית למצב פנימי גבוהה יותר ומבורר .
שאמור בתורו לחזק את האור והמאור בעניינים הקשורים , מהרוחניות הקשורה ועד ולתת לה מרכיב פנימי מבורר
המייצב אור גבוהה יותר בייצוב פנימי , לכל הנוגעים בדבר בקישור רוחני .
קצת השפעה בריאה לסביבה חשבתי לתומי .
בלעתי את החום והקיפוח , וחזר מעט מזג אויר טוב לפלך ...
סתם הגיגים רוחניים של השפעה חיובית .
דוד
סתם מפרט רוחני להלן :
הלכתי לשוארמיה הקרובה והמזג אוויר היה נחמד .
ברכתי אכלתי וברכתי שוב , והלכתי חזרה לביתי בדרך נהיה פתאום הרגשה
שהשמש ממש קופחת .
ואז הרהרתי בדבר ולהלן הפירוט של ההירהור .
פיטה עשויה מחיטה , שזה לבוש של חיות החיה +ביטול-ט' או ההחלטות הרוחניות
בפנימי עד למעשי , ואז הפיטה שעשויה מחיטה יש לה אנרגיה שמחיה את החיה והחלטותיה
כאשר על כל זה סך החלטותתי הפנימיות פרוסות (קרי ה-פ בפיטה =פנימיות +החלטות ט' )
אז פורמט הפיטה מציעה , חיות לחיה ומוחה בסידור של הפנימי שלי .
ובתוך הפיטה חומוס , החומוס לעניין זה הוא איך עיצוב האור(ח) מתקיים(ו) במקיף(מ) , דהיינו כיצד ההשלכות הרוחניות
שלי מהפנימי באות החוצה בקיום (ו) תוך כדי יחס לסובב (ס) ,, דהיינו נוסף על פורמט החיה הפנימי גם יש יחס להשלכה הרוחנית
החוצה , מאורות פנימיים חזקים לאורות מוחלשים כהבטי רוח .
על החומוס שמתי קצת חריף , שהחריף נותן יחס תמציתי של ה-"חר" לעומת יחסיות אישיותי הזמנית -יף .
קצת תיבול שנותן ערך מלווה של יחס החומר ,
על זה עוף הודו , שהעוף נותן :ע-עולם ו-קיום ף- אישיות זמנית שזה מה שזה מחיה , כאשר אלמנט ההודו ,
במקום לתת לי את היחס מהפנימי שלי החוצה נותן לי את החוץ ביחס לפנים בדיוק הפוך ,
דהיינו במקום הפנימי לחיצוני הישר = וה (מיתוך השם י.ה.ו.ה)יש לי -הו , במילה הודו ,
אז בקיצר זה נותן על חיות עולמי הקיומי של אישיותי הזמנית יחס של הופכיות המצב בו אני נתון .
גם מחיה את עולם אישיותי הזמנית כעוף
וגם נותן לי את המלווה ההופכי לישר שלי , דהיינו נותן לי אנרגיה שהפוכה קצת לאישיות שלי .
על זה שמתי סלט דהיינו עגבניות ומלפפונים , עגבניה כ-עולם(ע) המתגבר(ג) שיהיה חוויה של פה ועכשיו
והמלפפון נתן לי את מילים שבהם אני מתייחס מיתוך אישיותי לאישיותי , דהיינו מרחיב את הגדרי העצמי בזמני .
ועל זה טיפה צ'יפס , שהצ'יפס הוא אור הצדיק שממנו נופל (הגרש מעל ה-צ')כל ה-יפס , יעני יחסי הפנימי לסובב .
דהיינו האנרגיה של תפוח האדמה שהיא תחום פנימות הרוח ביחסה לאדמה . וזה מה שנופל ,
ואז אני מתחדש באור הצדיק ביחסו למה שנפל , ומזין לי את החלקים הנופלים בתור ביטוח משלים למה שאני טועה .
בצד מעט מלפפונים חמוצים , שזה המוח ההפוך לצדיק הפנימי שלי שבא למילים , דהיינו כוח לכל המילים שלא באמת אני
וקשורות אלי בשיחה , וגם משחק מחשבתי בהפוך על הפוך לעומת הישר ,
ולכל זה הוספתי זיתים , ז-מרחב י-יחסיות ת- תחום , שנותן לי מרחב לחבר את כל הארוחה .
ולדעתי בגלל החיבור הזה של כל הקצוות הללו ,
שכמובן קשורות לאיפה גידלו את כל מרכיבי המנה , ואיזה חיות נכנסה בהם , ביחס למקום זמן ואור הברכה בה הם גדלו .
וכל זה קישרתי אלי בברכה שיהיה תואם לאנרגיה הפנים חוץ שלי , ואז אכלתי לשובע וברכתי בסוף שוב , ללוות את תהליך
הפירוק ווהטמרה בין המגושם לאורותיו , שאותם האורות זה מה שאנו צורכים ,
והפריסה הזאת של האנרגיה שלי לכל העניינים הללו וקישורם אלי ולפנימיותי הגופנית , גרמו פתאום למצב שהשמש קופחת .
וזה היה טיול קצר של 5 דקות ,והרהרתי על הדבר ,
והטבע עשה את שלו והכל פורק נוצל והושלך , וממש שניה אחרי פתאום השמש כבר לא קופחת .
ועכשיו אני חושב קופחת= רושם (קו)של הפנימי(פ) ביחס לבני חת , או למצב האנרגתי בו הגוף המגושם מצוי כמצב צבירה .
דהיינו האנרגיה הפנימית נפרסה יותר דק בזמן העיכול עד היציאה וגרמה , וגרמה לכך שהאור בחוץ שלא בכלי דהיינו אור השמש,
יהפוך למצב של הרגש גבוהה , ותהיה יותר חוויה עוצמתית של הפריסה ושל הקיפוח .
וצריך לזכור שלא חם .
וחשבתי על זה שנים שאני אוכל שוארמה וכלום , מה השתנה היום הזה .
ואז נזכרתי ל"ח בעומר , דהיינו המשתלשל מלמעלה ועיצוב מרחב האור באים לביטוי היום .
וסך כל היבטי האש ההפוכים (אש הפוכה במילה שוארמה- שא ) שבכל המאכל נתלים לעומת המשתשל ועיצוב מרחב האור .
ואז הרגש האש וחולפו,
וכיצד זה מתייחס ומשתלב עם כל מה שפרטתי בחלקי האוכל .
ואיך זה מתייחס לשאר פעולותי הרוחניות, בתוך החוויה הקוהרנטית של לשים לב למה זה משפיע .
ואיך זה עתה מקרין לשאר ראייתי מחשבותי ופעולותי , הסטלה המזונית הזו .
ברמת החוויה עד היציאה כאילו היתה השפעה קלה , ואז היא חלפה לה .
אולם זה עשה רבות רוחנית מטאפזית , ואף השאיר חותם השפעתי על המקום ומבקריו .
כי עשיתי איזה בירור רוחני למצב פנימי יותר בסך הכל ,
שמקרין וקישר את כל מקומות גידול האוכל וצורת הגשתו וחיברם רוחנית למצב פנימי גבוהה יותר ומבורר .
שאמור בתורו לחזק את האור והמאור בעניינים הקשורים , מהרוחניות הקשורה ועד ולתת לה מרכיב פנימי מבורר
המייצב אור גבוהה יותר בייצוב פנימי , לכל הנוגעים בדבר בקישור רוחני .
קצת השפעה בריאה לסביבה חשבתי לתומי .
בלעתי את החום והקיפוח , וחזר מעט מזג אויר טוב לפלך ...
סתם הגיגים רוחניים של השפעה חיובית .
דוד
