אכזבה

קרמבו 112

New member
יקירתי לפני הכל תמיד תזכרי שמחר יש יום חדש !!

דבר שני הדברים המשמינים הם לא לגוף אלה לנשמה מה לעשות אנו חיים בעולם רחב מאוד של פיתויים ואם מידי פעם לא נחרוג אז בסוף נמצא אצת עצמינו חורגים כל הזמן... אז תורידי לחץ מעצמך ותרשי לנפש מידי פעם לרצות פינוקים זה בסדר גמור !!! כמובן שאחר כך את צריכה את הכח והמשמעת לחזור לתפריט הדיאטטי או לחזור למשמעת העצמית ולשמור אז יהיה לך איזון בחיים וזה בסופו של דבר מה אנחנו רוצים למצוא נכון? את הדרך אל האושר .... בהצלחה
 
את צודקת../images/Emo70.gif

אני מרגישה כרגע שאני חייה את הרגע.. שום דבר לא מאורגן ומסודר. אני כל הזמן חושבת מה לאכול ומה לא אבל לא תמיד מחשבנת.. בלבלתי אותך?? אני מבולבלת בעצמי, כלומר ברור לי שאני רוצה להוריד במשקל אבל אתן נשמעות כלכך בטוחות בעצמכן, שיש לך משמעת עצמית, נחישות, מטרות, גישה.. ואני? לא מתקרבת. יש לי מטרה אבל עדיין, אני מרגישה קצת מרחפת.. אני אשמח לכיוון יותר ממוקד אם זה בסדר מבחינתכן, אני מקווה שאני לא מתעלקת. אני מרגישה שאני צריכה איזשהי הדרכה, מקצועית, חברית.. כל דבר שיכול לעזור. את חושבת שהדרכה כלשהי יכולה לתת לי את כל הדברים שהזכרתי מקודם? או שזה משהו שאני צריכה למצוא בעצמי? סליחה על כל השאלות..
 

jesie12

New member
הדיאטה לא אמורה להעסיק אותך כל כך

את צריכה להחליט שמרגע זה את משנה את אורח החיים שלך ומכאן הדרך קלה ובטוחה יותר לא לקום בבוקר ולהודיע , "אני מתחילה דיאטה והמטרה להוריד 50 קילו" קחי את הירידה באיזי אל תצפי ליותר מידיי, שני את הרגלי האכילה שלך, תעבדי יותר על הראש ולא על הבטן המקרקרת, בשלב ראשון להחליף את המאכלים והחטיפים לגירסה בריאה וקלה , אני מציעה לך לשתף אותנו בכל מה שעובר עלייך, אנחנו כאן נחזק ונעודד אותך ואת כל מי שצריכה , מותר להישבר יום אחד אבל תמיד לזכור שמחר יום חדש ואפשר לקזז או להמשיך, את לא אמורה להתייסר בדיאטה, רק שינוי בחשיבה יעשה לך את התהליך ליותר קל ומעיק והכי חשוב, להתחיל דיאטה רק אם את זו שרוצה בה, לא כי העירו לך או כדי לעשות טוב לאחרים. אני בת 42 וזו הדיאטה הראשונה בחיי, תמיד ידעתי שארזה רק אם באמת אני ארצה בזה. אז כשהתחלתי, הקצבתי 15 קילו ועם ה"אוכל" בה התאבון, ירדתי 25 ואני מתכננת עוד 9 (אסתפק גם בפחות
) המון הצלחה וכוח
 
תודה רבה../images/Emo70.gif

אני זו שרוצה להוריד ולא בגלל אף אחד אחר. אני מבינה את מה שאת אומרת אבל עדיין אני מרגישה שאני זקוקה למסגרת הזאת שתכוון אותי ותתן לי את הכלים להתמודד...
 
החורף הזה

ידוע שהחורף עושה לנו צורך כל הזמן לנשנש. לגוף קר והוא דורש חימום. זה בולט בעיקר בימים הקרים מאוד, אך גם בימים קרים פחות. אני הרבה יותר מנשנשת. הפתרון? הרבה הרבה תה (שימי לב שאחרי כוס משקה חם הרעב יורד משמעותית) ובנוסף מרק חסר ערך קלורי (אני עשיתי שבוע שעבר מרק מירקות ירוקים ויצא טעים מאוד). אני יודעת שכשאני מגיעה להורים קשה לי לשמור כי יש המון פיתויים, בבית שלי אני מבקשת מהשותף לא להביא עוגות וכאלה, ואם הוא רוצה להביא דברים מתוקים שישים אותם בחדר, סיכמנו זא מראש וזה עובד נהדר עד היום. בנוגע לאחותך, יחסים בין אחים הם מאוד מורכבים, אולי עבר עליה משהו ואולי היא עצבנית עליך על משהו אחר. אל תתני לזה להפריע לך, אין ספק שהכי קשה זה לא לנשנש , במיוחד שהפיתויים בכל מקום והגוף רק רוצה משהו להתחמם בו.
 
צודקת בהחלט..

שבוע שעבר הכנתי נס [החזקתי מעמד יופי שלא לקחת איתו עוגיה] ואחרי שסיימתי אותו הרגשתי שבעה. ואני אוהבת מרקים, אמא שלי הכינה מרק אפונה עם תפוח אדמה ויצא ממש טוב, אולי אני אעשה מזה דרך קבע.. כי גם זה ממלא
על החיזוקים
זה מאוד מעודד.. ועם אחותי הכל בסדר, לא מתעסקת בזה יותר מדיי..
 
למעלה