תתעורר! אנחנו מדברים על פוליטיקה!
לא ניתן לתת הוכחה חד משמעית! ניתן להאריך סיכויים, לבדוק את היתרונות (הרבים) מול החיסרונות (הפחותים) ולהחליט על החלטה המתבקשת! פןליטיקה, בשונה מתחומים אחרים, היא כולה עוסקת בבני אדם ויחסי הגומלין ביניהם. אין הגיון פנימי בפוליטיקה. ניתן, אומנם, להסביר את ההיגיון העומד מאחורי צעד זה או אחר, ניתן לתת נימוק פסיכולוגי לתופעה כלשהי, אבל לא ניתן לתת תשובה אבסולוטית לשום מקרה! משתמע מכך שאין, ולא יהיה, שום פתרון פוליטי המסתמך רק על הרציו. להלן מספר דוגמאות לכך, הלקוחות (איך לא?) מהודעה שלך: 1. "על ידי חינוך והשקעה...אזרחים נאמנים" - האם הטיעון הזה מסתמך על עובדות היסטוריות בדוקות, ולא על תחושת בטן? אתה סבור שכפי שהשוואת הזכויות והחובות גרמה, בעבר, "להתבוללות" של המיעוט ברוב, כך יקרה גם עכשיו? האם יש בידיך איזשהי דוגמא היסטורית שבה המיעוט, שנדרש להתמזג עם הרוב, יהיה גם אויבו הגדול והמסוכן ביותר של אותו רוב? הרי ברור לכל, שהפלשתינאים החיים בשטחים כמעט ולא שונים מאלו החיים בישראל. יתרה מזאת, אפילו אם תצליח לסלף עובדות היסטוריות כך שהן יתאימו לחלומך הסהרורי, לעולם לא תצליח להוכיח שאותם תהליכים שהתרחשו פעם יתרחשו גם עכשיו! 2. "לעומת זאת, כאשר אתה מזהה את הערבי עם...אתה גם מרוויח את נאמנותו" כל הכבוד! מצאת את הנוסחה שתהפוך את כל ערבי ישראל לידידינו. אני בטוח שאז גם לא יהיו שום בעיות לבקש מהם לשרת בצה"ל, במג"ב ובעוד ארגונים כיפיים שבזמן האחרון מזוהים יותר מכל עם מדינת ישראל. אך שאלה לי לך, כמה ערבים ישראלים אתה מכיר שיהיו מוכנים לתת יד לטבח בני עמם הנמצאים מצדו "הרע" של הגבול? אינני צריך לתת ראיות כבדות משקל - הן כבר קיימות! אתה רואה אותן כל אינתיפדה מחדש! צד לצד עם ערבי יש"ע (...זה כאן) מתקוממים ערבי ישראל, ושוטפים את הרחובות. כל התקוממות שלהם מאופיינת באלימות שלא מתגלה אפילו בהפגות של יקירך החרדים. קיימים ציבורים מדוכאים רבים בארץ. הבדואים והדרוזים, מצבם לא הרבה יותר טוב מזה של ערבי השטחים. האם אי פעם ראיתה אותם מקיימים הפגנה כה ברוטלית, כה רווית שנאה ומלאת חמס כמו ההפגנות של בני דודינו? פקח עינך! גבול דק מאוד מפריד בין מלחמתינו במחבלים ושולחיהם (לשון יפה לערבי השטחים) לבין מלחמה כוללת נגד כל הציבור הפלשתינאי. מתי הקו הזה יחצה? כשבמקרה (או לא במקרה) נחריב בית מגורים פלשתינאי בעזה, ונקבור מאות תחת הריסותיו? או כאשר נשרוף גן ילדים? או שמא, זה יקרה כאשר נהרוג את ראש הרשות דאז? אינך יכול לדעת. אתה לעולם לא יכול לדעת. והאם קיים פחד גדול יותר מהפחד בפני הלא ידוע? איך נוכל לחיות בצל אותו פחד איום ונורא? איזה תשובה אתה מציע? לשבת בביתנו החמים ולקוות שגם היום לא יתמוטט הסכר? איזו מדינה, איזה עם, איזה לאום יסכים לאותו מוות איטי שאתה גוזר עלינו? באופן מוסרי אתה תומך ב... מה? בהריגת אחיך? במות "חפים מפשע"? אתה נגד ההתקוממות הנוכחית, אבל אתה שוכח שמעולם לא היתה ולא היתה יכולה להיות התקוממות אחרת! אל תחשוב שאני מתנגד לכל התקוממות. חלילה וחס! אני בטוח שאם כל העם הפלשתינאי היה מאמץ את דרכו הנאורה של מהטמה גנדי, ופותח בשביתת רעב כוללת, לא היה לנו מנוס מלהסכים לכל דרישותיהם של הפלשתינאים. לאחר שנה, שנתיים, כמובן.