איש הנמר
עוד סיפור עם ניגרי שתרגמתי יום אחד הגיע לכפר נידח איש יפה תואר, אך שתקן. מעולם לא הוציא מילה. כל בנות הכפר היו מאוהבות בו, אך זה לא דיבר. יום אחד נעלם ביער, ולא נודעו עקבותיו. כעבור חודש, הופיע שוב יפה התואר. עלמה אחת, שהתאהבה בו נואשות, החליטה שהיא תעקוב אחריו ויהי מה. ואכן כך עשתה. עקבה אחריו ליער. האיש, שראה את העלמה מאחוריו ביער, פנה אליה ואמר: "עלמה יפה, אל תלכי אחרי, פן תתחרטי". "לא אעזוב אותך לעולם. לאן שתלך אלך אחריך". המשיכו ללכת וכעבור זמן מה שוב אמר האיש בטון מפציר: "עלמה יפה, חבל עליך, חזרי על עקבותיך, אחרת מרה תהיה אחריתך". אך העלמה חזרה על תשובתה. במשך המסע ביער הזהיר האיש שוב את העלמה, אז זו בשלה. כשהגיעו למעבה היער, נעצר האיש ליד עץ, שלמרגלותיו נח עור נמר. "דעי לך, שאני בעצם נמר. פעם בחודש מותר לי ללבוש דמות אדם וללכת לעיר. אך ברגע שאלבש את עור הנמר, אטרוף אותך". הנערה המבוהלת התחילה לרוץ, והאיש לבש את עור הנמר והתחיל לרדוף אחריה. הפחד המריץ את הנערה, והיא רצה כמו שלא רצה מימיה, והנמר אחריה. אך הנה הגיעה לנחל צר, ולא יכלה לעבור אותו. ריחם עליה עץ שעמד על גדת הנחל, כופף את עצמו, והנערה רצה עליו חיש קל ועברה לגדה השניה. הנמר, שטרפו ניטל מפיו, הסתובב וחזר ליער. הנערה הגיע בבטחה לכפר, והאיש נמר לא נראה יותר בכפר.
עוד סיפור עם ניגרי שתרגמתי יום אחד הגיע לכפר נידח איש יפה תואר, אך שתקן. מעולם לא הוציא מילה. כל בנות הכפר היו מאוהבות בו, אך זה לא דיבר. יום אחד נעלם ביער, ולא נודעו עקבותיו. כעבור חודש, הופיע שוב יפה התואר. עלמה אחת, שהתאהבה בו נואשות, החליטה שהיא תעקוב אחריו ויהי מה. ואכן כך עשתה. עקבה אחריו ליער. האיש, שראה את העלמה מאחוריו ביער, פנה אליה ואמר: "עלמה יפה, אל תלכי אחרי, פן תתחרטי". "לא אעזוב אותך לעולם. לאן שתלך אלך אחריך". המשיכו ללכת וכעבור זמן מה שוב אמר האיש בטון מפציר: "עלמה יפה, חבל עליך, חזרי על עקבותיך, אחרת מרה תהיה אחריתך". אך העלמה חזרה על תשובתה. במשך המסע ביער הזהיר האיש שוב את העלמה, אז זו בשלה. כשהגיעו למעבה היער, נעצר האיש ליד עץ, שלמרגלותיו נח עור נמר. "דעי לך, שאני בעצם נמר. פעם בחודש מותר לי ללבוש דמות אדם וללכת לעיר. אך ברגע שאלבש את עור הנמר, אטרוף אותך". הנערה המבוהלת התחילה לרוץ, והאיש לבש את עור הנמר והתחיל לרדוף אחריה. הפחד המריץ את הנערה, והיא רצה כמו שלא רצה מימיה, והנמר אחריה. אך הנה הגיעה לנחל צר, ולא יכלה לעבור אותו. ריחם עליה עץ שעמד על גדת הנחל, כופף את עצמו, והנערה רצה עליו חיש קל ועברה לגדה השניה. הנמר, שטרפו ניטל מפיו, הסתובב וחזר ליער. הנערה הגיע בבטחה לכפר, והאיש נמר לא נראה יותר בכפר.
