אישתי

sternet

New member
תקשורת היא המפתח

קודם כל - כל הכבוד לך על המאמצים שאתה עושה כדי לתקן את היחסים. זה הכי חשוב שקיים במשפחה אדם שלא מוכן לשבת בלא מעש ולחכות שהדברים יסתדרו. עכשיו, האם שאלת אותה מה קורה לה? האם הסברת לה איך אתה מרגיש אבל מבלי לשנייה להאשים אותה? אני מקווה שתסכים כל אדם חושב שהוא צודק, כך אנחנו בנויים ואי אפשר פשוט להגיד למישהו "אתה לא צודק" ולצפות בכנות שהוא פשוט יקבל את זה וישתנה מבלי להרגיש פחות טוב עם עצמו. לדעתי, כדאי לדרוש תשובות - מה מפריע לה בזוגיות ברגע הנתון ומה היא מוכנה לעשות כדי ליצור רגעים מספקים של זוגיות חמה כמו שהייתה לכם. מה הם התנאים שלה ומה שניכם צריכים לעשות כדי שהתנאים יתקיימו. בהצלחה ואשמח לשמוע אם יש התקדמות.
 

sternet

New member
זה ממש ברור - אבל...

זוגיות שלא משהו שאפשר לקחת אותו כמובן מאליו. וגברים לא יכולים לחיות על מחשבה שעוד כמה שנים כשהילד ישן כל הלילה הוא יקבל יחס. זה מביא לגירושים!!! וזה לא מסובך - האדם ממש מבין את מצב אישתו ומאוד משתדל למצוא רגעים נוחים לזוגיות. אני רק טוען שצריך לעשות מאמץ ביחד לארגן תנוחה מספקת לאישה שתוכל לתת תשומת לב לבעלה. ובשביל זה יש הורים, מטפלות, עזרה בלילה מצד בעל ועוד...
 
תנוחה מספקת לאישה?!

אתה מתכוון שבין זה שהיא מחתלת את החדש, לבין זה שהיא נכנעת לישן שבדיוק עכשיו ברגרסיה וחזר לטיטולים ולמוצץ כי נולד לו מתחרה צווחן, היא לבושת בייבי דול, תמצא את התנוחה הנוחה לה - בכיוון מזרח או מערב? אחרת הבעל, שלא יכול לחיות עם המחשבות התגרש?!
 

sternet

New member
שאלה קצת אישית

היי. תגידי - לך הבעל עוזר בטיפול בילד? הוא מבקשת ממנו לקום בלילה כשקשה לך? הוא מתחשב בכל הסידורים האינסופיים שאת עסוקה בהם? אם לא, אני ממש מבין את התסכול וברור שלא יכול להיות פה שום רצון "לרצות" את הרצונות של הבעל. אבל האם זאת זוגיות? האם זאת משפחה שעוזרת ותומכת אחד בשני? אם לא - כדאי לדבר על זה ולהגיע להסכמות שמקובלות על שניכם. זה לא חייב להיות כל כך קשה, אלא אם כן הבעל לא מבין ולא תומך באישה וזה לא בסדר!
 
תשובה קצת אישית

יש כאן לאחרונה ריבוי יועצים בעלמא, שמחלקים ססמאות נבובות ודי כלליות שמדיפות ריח רע של חלטורה. לשאלתך היותר קונקרטית: הבעל שלי לא עוזר לי בטיפול בילדים. הוא מטפל בהם. יחד איתי. הוא הורה שרצה בהם, והוא שווה ערך לאמא, אם לא יותר. כשזה היה רלוונטי לא ביקשתי ממנו לקום בלילה, אלא הוא קם למשמע התינוק והביא אותו אלי להנקה. לא בגלל ההתחשבות, או רצון לזכות במדליה (לא שלא מגיע לו, לנוכח היצע בשוק ועוד איך מגיע!), אלא כי היה לו ברור שבמשך היום, כשהוא בעבודה ואני לבד במפעל תנובה משולב עם תעשיית המגבונים, אני נגמרת מעייפות עד כדי חוסר יכולת להרים ראש. הוא נטל על עצמו תפקידים נחוצים במאמץ המלחמתי לעבור את תקופת העומס הבסיסית של תינוק נולד, מבלי שכלל הייתי צריכה לבקש. ההתמודדות עם הרך הנולד היא זוגית, כמו גם ההחלטה והביצוע להביא ילד לעולם. גם ההתמודדות עם העומס וההשלכות - היא זוגית. כל אחד אחראי להיות עם היד על הדופק, ולהתגייס לטפל כשיש מצב של מחסור. וכשהתמודדות היא יחד, היא מלווה בחום, וקרבה וכל מה שמזין את התא המשפחתי בדלק הנחוץ. ברגע שהבעל הוא על תקן נספח שעוזר או יישות שיש "לרצות" אותה - שם מתחיל ונגמר סיפור הזוגיות. ובעוד שהרצון "לרצות את הרצונות של הבעל" הוא פסול בעיקרו, כי הוא מבטל את העצמי כיישות סוברנית, בהיותו סוג של הכנעה, קצת מוזר שמי שמקדם סדנאות לבטחון עצמי מדבר במונחים כאלה.
 

sternet

New member
ולסיום

שלום מפלצת או ילדה. אני ממש אבל ממש מסכים עם פסקאות שתיים ושלוש ומאחל לכולם זוגיות משותפת שאת טוענת שיש לך. אבל זה לא נותן לך שום זכות לתקוף אותי בצורה כל כך גסה בפסקה ראשונה ואחרונה. זה מצביע על מזג אויר עוין ותוקפני שאני יכול רק לרחם על הילדים שלך ובעלך שצריכים להתמודד עם זה. במחשבה שניה, זה טוב שאת יכולה להביע את זעם בפורומים על אנשים שאת לא רואה אותם בפרצוף, מקווה שזה לפחות מוריד מהעומס במשפחה. אני לא הולך יותר לענות לך בשום צורה שהיא - זה מאוד משפיל. שיהיה לך ולבעלך הרבה בהצלחה בחיים המשותפים הכל כך לא פשוטים האלה.
 
היה שלום

ראשית מודה לך על שבחרת את הדגם של הורות כשותפות, שאנחנו מנהיגים בקרבנו, לשמש כמודל. אכן, ברגע שהמונחים "לעזור לאישה עם הבית והילדים" נעלמים מהלקסיקון, החיים בזוגיות עולים שלב איכותי. הסר דאגה מליבך על שלום ילדיי והבעל, הם דווקא מתמודדים מצויין. מה שכן, ההתמסרות איתי הייתה רק דוגמא קטנה ואפילו עדינה למה שמצפה לך ברחבי הרשת, לא כמגיב תמים שמציג עיצ'ס, אלא כמישהו שבעיקר מבקש לקדם עסקי 'עזרה לזולת'. ואם ביקורת נוקבת מרגישה לך עוינת, גסה ומשפילה, היה נכון, לא מלקקים כאן דבש. אמנם אנשים במצוקה יהיו מוכנים לקנות כל דבר שיישמע להם אפילו דומה לגלגל הצלה, ודיבורים מעורפלים על שלום העולם, שמכילים מילות מפתח כמו זוגיות, שיתוף, ולשבת יחד, היכולים להרגיש כמו משהו נכון ומועיל, עדיין יש בהם זלזול כבד באינטליגנציה של אנשים העוברים רגעי ערעור יציבות, ותקווה שזה מספיק דומה לפתרון מקצועי אמיתי והולם כדי שיבלעו את מה שיאכילו אותם. בכל אופן שיהיה בהצלחה, גם עם הבטחון העצמי וגם עם יכולת התמודדות עם אנרגיות שליליות.
 

I C E M A N 7

New member
את מבינה את זה מותק?

עד כדי כך הגברים אובדי עצות, שהם נסחפים לפתרונות של כוסיות. לדבר על זה, להתקרצץ, טיפול זוגי (זה לא מטרד שרק נשים מציעות?)... הנשים חד משמעיות - תנשך שפתיים ותדחה סיפוקים לתקופה מסוימת, לא יקרה כלום. העניין הוא שהתקופה המסוימת הזאת נמרחת לעיתים להרבה יותר ממסוימת וזה נובע מעצלות, חד משמעית. הנשים היום יותר מפונקות ויותר עצלניות (בכללי, ברור שיש תותחיות כמוך
). לכן הפתרון הפרקטי (והנפוץ...)הוא רומן קטן או כמה סטוצים (או נערות ליווי לקצרים בזמן ובאנרגיות). כמובן שיש סיכון מסוים (שהגבר יתאהב או שהאישה תגלה), אך בד"כ הגבר יישאר פרטנר גם אם זה יקרה (גברים לא נוטים ללכת אחר הלב). מי שלא אוהבת את זה, שלא תתעצל
 
אני מבינה את זה 2

הגברים הם חד משמעיים בהמשך - זוכרת שאמרת לי לנשוך את השפתיים לתקופה מסויימת?! נשכתי. עכשיו, כשילדים גדלו ואת יצאת מהקומא - תורת לנשוך שפתיים, לתקופה בלתי מסויימת...
וגם שם מייד מגיעים לפתרונות פרקטיים לא פחות. הבעיה היא שנשים כן נוטות ללכת עם הלב. כל שלב והדפקה שלו... אם לא לדבר על זה, לפחות לדעת מראש את תרשים הזרימה
 

נומלה

New member
אפשר להתפשר על 3-4 שעות במשך היום

כשמישהו אחר שומר על הילדים....
 
זה עדיין לא מצב מספיק שפוי

לדבר על יחסינו לאן באופן שגם יואיל לתחושת הבטחון רוב הזוגות נכנסים למשבר גדול יותר כשמנסים להילחם בתהליכים הטבעיים לזוגיות מתוך מצב רגשי לא מאוזן.
 
למעלה