אישי - למכותב בלבד

[ק-ס-ו-מ-ה]

נשית../images/Emo25.gif

קירות הבית רעדו, הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין כשעלה האור הוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו היא את שלה היתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק. אהבה גדולה מילים- יעקלה רוטבליט שירה- ריטה

 

[נשית~37]

קיס...

את חושבת שעוד יש דבר כזה....אהבה גדולה? (תודה על המילים

)

 

[ק-ס-ו-מ-ה]

אהבה גדולה יש

רק צריך לדעת איך לשמר אותה. עם הזמן האהבה משתנה לרגשות אחרים שגם הם לא טומנים ידם בצלחת ביופיים. שבת קסומה לך מתוקה

 

[ק-ס-ו-מ-ה]

נשית.....בהמשך למה שכתבתי .......

כואב לשמוע כיצד אנשי הדור הקודם (דור ההורים שלנו) נטו לשכוח את עצמם ואת הנאות החיים שלהם. הם פשוט הקריבו את האושר האישי תמורת משפחה מאוחדת גם אם לא הכי בריאה. המנטליות הרווחת היתה שאת הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית ואני אוסיף ואומר שגם השתדלו שהמכונה לא תעשה רעש....האטימות לחיים טובים ומאושרים היתה חלק מויתור עצום כיאה לתקופה וגרמה עוול הן להורים והן לילדים. צר לי על אימך שהגיעה לשנים שבהם היא צריכה לקטוף את הפירות באפיסת כוחות ועם מבט כבוי בעיניים. כל שנותר זה ללמוד מטעויות של אחרים ולנתב את החיים בצורה בריאה יותר. ובקש לאהבה גדולה.......דלתיה נפתחו לדור שלנו.

 

[פרוזה שובר הלבבות]

שתהיה לך שבת מקסימה נשית מכל ה../images/Emo23.gif

נכתב יפה, מרגש, עצמתי רק רציתי לציין בנוסף לכל שיש לא מעט נשים שלא מסוגלות לסלוח אני אישית מכיר כמה כאלה שבת שלום

 

[עינת ההיא]

../images/Emo24.gif

 

[ב ר ד ק י ס ט י ת]

37

למעלה בשמיים עומד עץ גבוה ורחב,עליו תולים מיליוני עלים ירוקים,חומים צהובים,גדולים,קטנים ובכל הצורות. לעץ יש הרבה ענפים שמשתרגים לכל הכיוונים ועל כל ענף יש המוני עלים! לכל עלה יש עלה תאום מצידו השני שנראה בדיוק כמוהו וצמוד אליו בבסיסו. וכאשר עלה אחד נושר אל תוך העולם,העלה השני נותר בודד ועצוב ומחכה לרגע שבו גם הוא ינשור אל העולם להיות עם העלה התאום שלו. כל עלה הוא נשמה וכל עלה תאום היא הנשמה התאומה שלו ושני עלים אלו יישארו תמיד בעלי קשר חזק בלתי ניתן לניתוק,וגם כאשר יקבלו את הגוף שלהם וירדו לעולם לפעמים בהבדל של שנים רבות......, כשהם יפגשו הם ירגישו את החיבור בבסיס..... יפה לך גם בשחור

 

[נשית~37]

ברדי.....

[URL='http://'] אני כבר 38[/URL]

ובדר"כ רק בשחור

המממ....אני חושבת שהחיבור שלהם הוא אנחנו, הילדים...וגם השנים הרבות ביחד לא יחד. רק שיהיו לנו בריאים. (ותודה לפנטום שהביאני עד הלום)

 

[פנטום הצט]

../images/Emo24.gif

"יש בנו את היכולת לשכוח, לסלוח, לאהוב....גם כשכל הסיכויים נגדנו" מאיפה יש לכן את היכולת הזו ? לי זה כל כך קשה...

 

[ב ר ד ק י ס ט י ת]

פנטום

היכולת הזו, זה לא משהו שגברים יכולים להבין... אתם מבינים בדיג, ציד, אילוף...

 

[נשית~37]

פנטום וההיא...../images/Emo24.gif

תסלחו לי אם השרשור הזה מתארך שלא לצורך בגלל התגובה האישית שלי לכולם. זה היה משהו אישי והתגובות פשוט נוגעות ללב. ואם הבאתי את זה לכאן סימן שאני מרגישה כאן בנוח, כמו נעלי בית חמות בחורף, ולכם מגיעה התודה

. [URL='http://'] אז ת-ו-ד-ה[/URL]

 

[טליה34]

../images/Emo24.gif

על הכח לאהוב על הכח לסלוח....

 

[נשית~37]

../images/Emo51.gif../images/Emo23.gif (הצלחתי להכחיל ../images/Emo3.gif)

 

[מחריבת מסיבות]

את מדהימה

קטע שהשאיר אותי בלי מילים.

 

[הדרדסית הנשית]

נשיתתתתתתתת../images/Emo39.gif

ואווו באמת השארת אותי הפעם ללא מילים, נגעת מאוד

 

[שייכת]

סיפורים כאלה ...

הם הגורמים לי לתהות על קנקנה של אהבה... מהי אהבה בעצם? אין לי תשובה... אילו הסיפור הזה לא היה אישי, הייתי אומרת משהו מאוד נחרץ... אבל לימדו אותי לספור עד שלוש... ואת, נשית, כותבת נפלא. שבת נעימה, שייכת.

 

[נשית~37]

שייייייכת

דווקא במקרה שלי, ובגלל שזו את אין צורך לספור עד שלוש... (קרוב לוודאי היית מייעצת לה לזרוק אותו מהבית)

 

[שייכת]

אז אגיד...

מה שרציתי להגיד הוא שגם לכלב מתרגלים... (ולא אמרתי מסיבות מובנות...) דווקא בשלב הזה, שבוא היא כן יכולה להיפטר ממנו, ולדעתי, חלק מההזנחה הפרטית שלה נובעת מחוסר הפרגון שלו אליה, היא עדיין מעדיפה להשאר איתו. לדעתי זה כבר הרגל, השלמה... קשה לי להאמין שזו אהבה. לכן זה כל כך עצוב. מקווה שלא פגעתי, שייכת... אגב, שבת שלום לך...

 

[נשית~37]

לא, לא פגעת

כי ידעתי שזו תהייה תשובתך, ואת צודקת, זה עצוב. כשדיברנו איתה, אני ואחיותיי, למה בעצם היא לא קמה והלכה (למרות שזכורות לי מספר עזיבות שלה את הבית ואז הילדים נחלקו חלק איתו וחלק איתה), היא אמרה לנו....נאחזתי בכל הסבלנות שהייתה לי ובכל ההבנה וכח הרצון רק כדי למנוע את השלב שאתם, הילדים, תאשימו אותי שהוצאתי את אבא שלכם מהבית. את קולטת? האשה תרמה את כל שנותייה, ולא בטוח שמאהבה גדולה, רק כדי שאנחנו הילדים לא נשאר בלי אבא ונטיל את האשמה עליה. היינו המומות. אבל, זה דור אחר כנראה.

 

[נקיטה...]

נשית יקרה...

צמרמורת קלה עברה בתוכי, מין רעד קל שהתפשט לו בלי שליטה...

בשבילך אישה יפה. ענת