לא יודעת לגבי בורות, לא למדתי בארץ- תשובה
טל ופניה שלום. אני חש שהדיון הופך להיות יותר ויותר ויכוח (אני מתכוון בעיקר להתכתבות ביני ובין טל) שבמסגרתו כל צד מנסה לשכנע בטעוניו, קצת כמו ויכוח פוליטי. לכן אענה עוד פעם אחד למה שכל אחת ממכן כתבה ובזה אסיים, כי ברור לי שכל צד בטוח בעמדתו ואין לי עניין להתנצח. טל, כמרצה בשלוש אוניברסטאות ושלוש מכללות מי כמוני יודע שקיים פער לעיתים תהומי בין מה שכתוב בסילבוס לבין מה שנלמד בפועל. השאלה הנה לא מה כתוב שילמד אלא מה בסוף היום נלמד. לדעתי מרבית העו"ס מסיימי תואר שני לא מכירים למשל את המאמר "אבל ומלנכוליה", או את המאמר "על נרקסיזם" של פרויד. זה לא ימנע מהם לומר שהם יודעים טוב מהו תהליך האבל ומהו נרקסיזם. כנ"ל לגבי המאמר של בטי ג'וסף- "טרנספרס- הסטואציה הטוטלית וההנחה של בוגרי המ"א שהם יודעים טוב מהו טרנספרנס". לפני שבוע סימתי להעביר השתלמות בת חצי שנה בתחנה בירושלים. אחת העובדות אמרה לי ואני מצטט: "אני מסימת השנה תואר שני עו"ס ב......(אחת האוניברסטאות) ולא למדתי שם את הדברים הכה חשובים שלמדנו יחד כאן, ולא הבנתי את הנושאים.... כמו שהבנתי אותם כאן... לפני 3 חודשים סימתי להעביר השתלמות בתחנה בעפולה, אמרה לי עובדת בדיוק את אותו משפט רק לגבי אוניברסיטה אחרת. יש ידע בסיסי שחסר ופחות נלמד בתארים בעו"ס (אני כותב זאת כהכללה). כמה פעמים כשאמרתי במסגרת כלשהי של עו"ס שאני אלמד על פרויד, או ויניקוט שמעתי אמירה בסגנון: "אבל כבר למדנו פרויד, ויניקוט..." אני למדתי בערך 5 פעמים ויניקוט ותמיד כשיציעו לי ללמוד אותו אשמח כי תמיד אפשר ללמוד, מעוד זווית ועוד התבוננות. הדרכתי לפני שנה את הצוות במכון רקאנטי- מכון לשיקום נפגעי ראש שבו מרבית המטפלים הנם פסיכולוגים שיקומיים. יצאתי בחוית התפעלות- איזה יופי הם ניגשים לעבודה טיפולית, באיזה יסודיות ועומק הם מגיבים למטופל. אני אחרון שבא לעשות אידאליזציה לפרופסיה כזו או אחרת- לא עו"ס ולא פסיכולוגיה קלינית. כל אחת בעלת היתרונות והחסרונות שלה. לטעמי, אצלנו חסר ידע בסיסי. וכאן אני עובר לענות לדבריך פניה- אני לא טוען שהידע האנליטי הוא אקסקלוסיבי או האמת הצרופה. לי כמטופל וכמטפל ידע זה היה מאוד תורם, לזולתי ידע וגישה אחרת יעזור. אבל אני טוען שהבסיס לפסיכותרפיה- שהנה טיפול בעזרת קשר אנושי, הנו הידע האנליטי הבסיסי. פרויד היה ראשון במערב שניסח את ההבנה הבסיסית שקשר אנושי יוצר שינוי נפשי. אני מזכיר לכן שרצו לתלות אותו על דבריו ותפסו את עבודתו כמעשה כשפים. היום אנחנו יודעים זאת גם על בסיס מדעי. אגב פניה, הוא גם הראשון יחד עם שרקו שנתן לגיטמציה לעבודה עם היפנוזה. לפניו זה נחשב טאבו ולא מדעי. .ללא עבודתו אף אסכולה אחרת לא היתה מתקימת ומתאפשרת... לכן, לעניות דעתי, כל מי שעוסק בפסיכותרפיה צריך להכיר ידע זה, ואחר כך להפליג למחוזות ידע המשכי כגון גישה קוגנטיבית או אחרת. אין פשוט יותר מלהביא משפטי מחץ כנגד פסיכואנליזה, אפשר לקרוא את ג'פרי מיסון- "בגנות הפסיכואנליזה", למשל. בעיני זה לשפוך את התינוק עם המים. את לא חיבת לעבוד מתוך גישה זו, אבל את חיבת מוסרית (לדעתי) להכיר את היסודות שלה. אריקה פרום הכירה ידע זה מלפני ומלפנים ולכן יכלה לומר את מה שאמרה. זה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שנתקע על אי בודד וכמשצאו אותו התברר שהוא בנה שני בתי כנסת. אחד בשבילו והשני הנו בית כנסת שרגלו לא תדרוך בו.... המוסר השכל שלי הנו שמדובר בידע בסיסי וחשוב מאין כמוהו לכל מי שעוסק בטיפול נפשי. אחרי שלומדים אותו כבסיס אפשר ללכת לנתיבים שונים. המון הצלחה לשתיכן, ותודה שארחתן אותי בפורום עומר