אישיות כפולה

אבל גם בעברית אין.

לפחות לא ברשת.

אם אתה מכיר את זה רק ממקורות סובייטיים, איך אתה יודע שכך נקרא המושג -- בעברית ובאנגלית?
 
אם אין באנגלית הרי זה בנאלי שלא יהיה בעברית:)

תרגמתי מרוסית.

מדובר בהסתכלות תיאורטית על כך שמה שאדם רואה זה לא מה שבאמת קורה, קיימים הרבה ״פילטרים״ שמפרידים בין אדם למציאות ה׳נקיה׳: פילטרים פסיכולוגיים, חברתיים, ערכים אישיים ומשפחתיים, ציפיות מעצמי ומחברה, ועוד הרבה-הרבה מחיצות כאלו שדרכן גם מתקבעת תפיסת העולם.
(אגב, הרעיון הזה מוצא רמז ב-NLP, לפיה ״המפה של השטח היא לא השטח עצמו״, ואיך שאדם חווה/לומד את המציאות, כך יראה אותה בהמשך).
ומה קורה כאשר באדם אחד קורה שפילטר אחד לא מסתדר עם השני? (חידה)

בהקשר של הפוסט, אדם עשוי לאמץ ראיה שונה של העולם בהתאם לפילטר שלדעתו (או תת מודעותו) אמור לשמש במציאות כזו (למה זה קורה אפשר לדון וללוש המון), ועדיין אין זה אומר שאדם סובל מהפרעה דיסוציאטיבית או מרובת אישיות וכו׳, פשוט בחוץ מופעלת אצלו ׳תכנית׳ שונה מאשר בבית וזה בסדר גמור.

לילה טוב! :)
 
stimulus bound behavior

למשל...
תופעה ידועה לגמרי באנשים. זה ההתנהגות שמופיעה אחרי גירוי מסוים
נגיד אם רואים המבורגר ואחר כך מאוד בא לנו דווקא המבורגר.

התופעה לכשעצמה נורמלית. איפה נמתח הקו בין משהו נורמטיבי למשהו חריג עד לא תפקודי? היכן שלא מצליחים להפעיל אינהיביציה להתנהגויות הללו.

במקום להתעמק סביב החקירה האם יש לך פיצול אישיות שתי אישיויות או האם אתה סוג של דר' ג'אקל ומיסטר הייד, קרא קצת על מהי אינהיביציה ובדוק אם התופעה הזו מופיעה בחייך לא רק סביב הקטע החברתי.
בהחלט יכול להיות שהחלק החברתי הכי דרמטי בעיניך ולכן התמקדת שם, אבל אם מדובר באינהיביציה רופפת, זה יופיע בעוד מקומות.
נגיד ביכולות הארגון שלך, ביכולת להתמיד במטלה בלי הפרעות מהצד, היכולת לסנן גירויים סביבתיים כמו גם גירויים פנימיים (נגיד מחשבות בלי קשר לתוכן שלהן. מחשבות בכלל), קושי להימנע מתגובה, קושי לעצור פעילות מסוימת ועוד.
 
כן...

באמת התפלאתי שתיארת את עצמך כ- social butterfly. הרי בעל החיים שמשנה את צבעיו לפי הסביבה הוא לא הפרפר, אלא הזיקית.

אם אתה קורא אנגלית, אתה יכול לקרוא עוד על ה- social chameleon - יתרונותיו והמחירים שהוא משלם.
למשל כאן:
http://www.nytimes.com/1985/03/12/science/social-chameleon-may-pay-emotional-price.html

אם אתה מרגיש שזה מתאר נכונה את מצבך, ייתכן שזה ההסבר לדיכאון שאתה חש כשאתה לבד:
כשאין צבעים מסביבך, אתה מרגיש פשוט... שקוף.
ריק.

וזה מפחיד ולא נעים.

זה לא מצב טבעי. כי כל אחד מאיתנו הרי נולד עם אישיות כלשהי משלו.

כמו שכבר הבנת במעלה השרשור, השאלה במצב כזה היא:
מהי האישיות האמיתית שלך, מתחת לכל הצבעים האלה?
איפה היא?
מה גורם לה להיטמע כך?
וכמובן -- איך מחזירים אותה לפני השטח -- בלי לוותר על הקשר עם הסביבה?
 
למעלה