אישיות כפולה

[stayfoolish]

אישיות כפולה

הי,

אני בד"כ בנאדם די דיכאוני ופסימי וזה מובן לי וקיבלתי את זה כחלק מהאישיות שלי. אומנם, הדבר שאני לא יכול להבין הוא איך אני שוכח את הכל כשאני בחברת אנשים, זה כאילו אני הופך להיות בנאדם אחר, יותר חברותי, מצחיק, נינוח. כשאני בבית אני ממש בדיכאון, שונא את הכל, מחשבות אבדניות - אינטראקציה ראשונה עם מישהו והופ! אני ה SOCIAL BUTTERFLY של המקום. פשוט מה שהולך לי בראש לא מתורגם במעשים. לפעמים אני הולך ללימודים עם מחשבה שאני לא הולך לחזור הביתה, שאני הולך להתאבד, שאני לא רוצה לדבר עם אנשים אבל כל זה מתהפך כשאני בחברתם. זה מרגש בול כאילו אני בהצגה אחרי שאני חוזר הביתה וחושב על איך התנהגתי באותו יום לא נראה לי הגיוני בכלל..
איך קוראים לתופעה הזאת?

 

[אלון דובובי]

שלום stayfoolish

אני די משוכנע שאין לך אישיות כפולה, מרובה או מפוצלת.

משפט המפתח בהודעה שלך הוא זה: ״כאילו אני בהצגה אחרי שאני חוזר הביתה״. אפרופו הצגה, שמעת על המחזה ״בדלתיים סגורות״? במחזה זה אדם בשם גרסאן מובל אל חדר המצוי, כך מתברר, בגיהנום. בחדר אין חלונות או מראות - רק דלת אחת. לגרסאן מצטרפת תוך זמן קצר אישה בשם אינס, ולאחר מכן אישה נוספת בשם אסטל. הדלת ננעלת, ושלושתם מצפים שיבואו לענות אותם - אולם איש אינו מגיע. השיחה גולשת לחיטוט הדדי במעשיו ובזכרונותיו של כל אחד מהם. ככל שהשיחה מתקדמת מתברר שההבדלים בהשקפה ובמערכת הערכים של כל אחד מהם הופכת את שהייתם המשותפת לבלתי נסבלת. אט אט הם מבינים כי שהייתם המשותפת, הכפויה, היא היא העינוי האולטימבטיבי - אין כלל צורך בהתערבות מבחוץ. ״הגיהינום הוא האחר״ - זו מסקנת המחזה.

הגיהינום הוא האחר בדיוק מהסיבה שגרמה לך לכתוב את הודעתך: אנחנו לא עצמנו בנוכחות אחרים. אנחנו רואים עצמנו מבעד לעיניהם באותם רגעים, ונכנסים בטבעיות מזעזעת לתפקיד שהם מייחדים לנו. ושוכחים מי אנו באמת. בפסיכולוגיה הדינמית אוהבים לכנות מנגנון זה הזדהות השלכתית.

היות ואתה מודע לתופעה כיום (עובדה - כתבת את הודעתך), אני תוהה מה יקרה את תגיע לסיטואציה חברתית ולא תיכנס באוטומטיות כזו לתפקיד החברתי שאתה מגלם בהצגה הקרויה ״חיי החברתיים״. יכול להיות מסקרן ומאיר עיניים לנסות.

 

[stayfoolish]

לא בטוח שזה זה.

מקריאה קצרה אני רואה שאני אמורה להשליך את רגשותיי/דחפיי על האחרים והם כתגובה לא מודעת מאמצים רגשות אלו ומתחילים לפעול באותה צורה כלפי וזה לא העניין.
גם הם לא עושים את אותו הדבר, אז זה לא זה..

 

[אלון דובובי]

כוונתי היתה הפוכה

שהם - סובבייך - הם המשליכים (את ציפיותיהם) ואת נכנסת לתפקיד שמצפים ממך.

אולם הייתי רוצה כעת לשאול שאלה אחרת: מדוע את ההודעה הראשונה שלך כתבת כל כולה בלשון זכר?

 

[stayfoolish]

הייתי עונה לשאלה אם

היא הייתה רלוונטית לנושא הנידון...

וגם במקרה ההפוך אני לא מאמין שקלעת, הרי לא הגיוני שהציבור כולו מצפה ממני להתנהג בחברתיות ולהיות ממש נחמד ומלא "שמחת חיים" (רושם של מישהי שמכירה אותי שבועיים) אלה לרבות להתנהג באופן סביר.

 

[עפרה מהודר]

נראה לי מאוד רלבנטי

אדם שמספר שהוא סובל מ"אישיות כפולה", וכותב פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה -- זה לא נראה לך קשור?

 

[stayfoolish]

גדול

אבל לא התכוונתי שאני סובל מסכיזופרניה. יותר כמו חיים כפולים לא אישיות כפולה.
ובכלל שיקולי פרטיות הם חלק אינטגרלי במרחב הווירטואלי

 

[stayfoolish]

סורי התכוונתי לפיצול אישיות DID

 

[נסחפת עם הגלים]

זה לא הפרעת אישיות דיסוציאטיבית

כי במצב כזה הבן אדם לא מודע לאישיויות האחרות, וגם אם הוא מודע שהן קיימות כי יידעו אותו הוא לא זוכר מה הוא עשה כשהיה תחת אישיות אחרת.

יש עוד מצבים של אישיות נזילה וזה דבר נורמלי כשהוא במידה (כל אחד מתנהג אחרת כשהוא עם חברים ואחרת בישיבת עבודה ואחרת עם בן זוג ואחרת עם ההורים) ויש מצבים שזה נובע מפסיכופתולוגיה. אבל אסור לאבחן בפורום מה גם ואין את כל המידע (את/ה רוצים לשמור על פרטיות וזה בהחלט לגיטימי רק מקשה על להבין מה יש לך) לכן עדיף שתלך/י לאיש מקצוע.

 

[stayfoolish]

נכון

אבל אני מודע לאיך שאני מתנהג בחברת אנשים ואני זוכר. אבל הבעיה שאני לא מבין למה אני "משתנה", למה אני לא יכול להיות באמת מה שאני מבפנים? או אולי ובאמת האישיות שלי יש בה הרבה מאוד היבטים ואני יכול להיות כולם ביחד?.
אני יכול להיות טוב וגם רע, אכפתי וגם אדיש מאמין וגם כופר. מבפנים אני לא מאמין אומנם כשקורה משהו טוב אני מתחיל להודות לאלוהים, מה הקטע?. אני פסימי אומנם עם אחרים אני אופטימי ואומר שהכול יהיה בסדר שהם ירגישו טוב. אגב קראתי את no exit של sartre , תודה על ההפניה, השכלתי. באמת מאוד דומה למקרה שלי.

 

[עפרה מהודר]

הצלחת לבלבל גם אותי.

 

[נסחפת עם הגלים]

כשאתה עם אנשים

איך זה גורם לך להרגיש (בלי קשר להתנהגות אתה נהנה מזה?)

 

[stayfoolish]

כן

זה בעיקר כשאני לבד בבית אני מתנתק מכל העולם ולא בא לי לראות אף אחד. ביום יום אני סוחב את עצמי ללימודים/ עבודה ממש כאילו מישהו מכריח אותי ללכת ואז כשאני מגיע לעבודה/לימודים אני עושה switch כמעט בלתי מודע והכל פשוט נעלם.

 

[נסחפת עם הגלים]

אז ממה נובע הדיכאון שלך?

 

[stayfoolish]

שאלת המיליון דולר.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

זה ממש לא נשמע כמו אישיות כפולה

אישיות כפולה זו תופעה מאוד נדירה, למרות שהיא מאוד "סקסית" ומופיעה רבות בסרטים.
כשזה קורה, לרוב החלפת הדמויות אינה כה מסודרת, ולרוב הדמויות לא מודעות זו לזו, אלא אם סיפורו להן...

יותר נראה כמו דמויות שונות שיש לאדם בסיטואציות שונות.
כל אחד מתנהג שונה במקומות שונים ( משפחה, חברים, עבודה לימודים....)
יתכן שאצלך ההתנהגות יותר קיצונית.

ההרגשה הקשה שלך כשאתה לבד, מאוד קשה.
הייתי מתחילה בקצת שאלות שעליך לשאול את עצמך.

איזו התנהגות מרגישה לך יותר "אמיתית"? האם ההתנהגות בחברה מרגישה כמו משחק, או שהיא אמיתית ( ההרגשה טובה גם מבפנים?)
האם יש סיבה ידועה ( לך) מדוע אתה מרגיש כה אבוד כשאתה לבד?
האם במחשבות הקשות קיימות גם בחברה, אך מודחקות, או שאינם קיימות כלל.

לדעתי המענה על השאלות האלה יכול להתחיל לתת כיוון לפיתרון ה"חידה".
אם תרצה אתה מוזמן לענות עליהן בכתב, בין אם בפורום או במסר פרטי, ואשתדל לעזור לך הלאה בהתאם לתשובות.

לגבי שם - אתה בעצם מחפש אבחון. לא בטוח שיש הגדרה כזו, בכל מקרה, אין מספיק מידע, וגם אם היה - האיבחון באמת יכול להעשות רק על ידי פסיכיאטר.
עדיין, ניתן לעזור גם ללא הגדרה.

בהצלחה

 

[אברהם ביטקין]

Layered Reality

״מציאות רבודה״ בכינויה בעברית.

 

[עפרה מהודר]

וואלה?

לא הכרתי את המושג הזה.
יפה!

 

[stayfoolish]

סימוכין ?

אני לא מוצא משהו רלוונטי באף מקום.

 

[אברהם ביטקין]

זה שאין אתזה בשפה האנגלית,

אינו אומר שאין את זה בגופי ידע מחקריים בשפות האחרות. אמריקה זה לא הכל, ואם גופי ידע מימי רוסיה הסובייטית היו נגישים למטפל הישראלי, אני מאמין שעולם הטיפול בארץ היה נראה הרבה אחרת.