אירוע שעברתי...
למרות שאיני חבר פעיל בד"כ בפורום זה, החלטתי לכתוב כאן את שעבר עלי בתקופה האחרונה, עקב החשיפה למספר רב של רוכבים, בתקוה שדברי יביאו תועלת.
בשורה התחתונה, לפני כחודש עברתי אירוע לב פתאומי בעת רכיבת שטח. למזלי, יצאתי יחסית "בזול", עם נזק קטן ללב, שכולי תקוה שישתקם ברובו. הדבר החשוב מכל: יצאתי בחיים ואני ממשיך לשמש כבעל ואב לילדי. מעבר לכך, קיבלתי הבטחה מהקרדיולוג שאוכל לחזור לאחר ההחלמה לכל הפעילויות בהן עסקתי (כולל אופניים כמובן).
אני בשנות ה- 40 לחיי, נשוי ואב. תמיד רכבתי על אופניים אולם בשנים האחרונות הלכתי והעמקתי בתחביב, כשהתחלתי לרכב עם קבוצת שטח של חברים. לאט לאט הגדלנו את טווחי הרכיבה ורמת הקושי, התחלנו לצאת לטיולים, בהם ארוכים ומפרכים ורכבנו אף בחו"ל. אני חייב הרבה מרגעי האושר בשנים האחרונות לאופניים בכלל ולקבוצה זו בפרט.
עם הזמן, הרגשתי שהכושר והיכולת שלי רק הולכים ועולים. כמעט תמיד רכבתי בין המובילים בקבוצה.
מבחינה בריאותית, אני מאלה שצריך לשכנע אותם לקחת אפילו אקמול. הרגשתי שהרכיבה שיפרה לאין ערוך את מצבי הגופני. בשנים האחרונות כמעט שלא הייתי חולה בחורף וגם אם הייתי, עברתי זאת באופן קל בהרבה מאנשים בסביבתי. עם זאת, הייתה כל הזמן ברקע בעיית כולסטרול גבוה במקצת ותורשה בעייתית. הייתי במעקב רפואי פה ושם, אולם לא נטלתי סטטינים להורדת שומנים בדם.
ואז, בבוקר אחד יצאתי עם החברים לרכיבה שגרתית לגמרי באזור מגורי. לא היה דבר חריג, למעט העובדה שמאוחר בלילה הקודם גיליתי כי "נפל עלי תיק" רציני בעבודה ושהימים הבאים יהיו עמוסים ביותר.
לאחר אחת העליות, בעוד אנו מתנהלים באטיות יחסית על קטע סלול, חשתי כאב בחזה וחולשה בידיים. הרגשתי גם שכל הכוחות נעלמו וכל החבורה עקפה אותי מיידית. כאשר ראו שאני מפגר מאחור, חזרו אלי שניים מהרוכבים ושאלו לשלומי. אחד מהם אמר מיד שכדאי שאחזור הביתה ואכן עשיתי זאת (כמובן ברכיבה - לא תיארתי לעצמי מה שקרה).
כמובן שסירבתי להצעת אשתי להזמין אמבולנס והסכמתי רק שתסיע אותי למוקד של קופת החולים שפתוח בשבת. שם גילו מיידית שאני במהלך אירוע לב ופינו אותי לצינתור בבית החולים.
מטרת הפוסט היא לציין בפניכם כמה לקחים מהאירוע, ואולי אם אציל בכך נפש אחת, עשיתי את שלי:
1. לכו להתייעץ עם רופא - בעיקר כאלה שיש להם גורמי סיכון במשפחה (כולסטרול, לב, כלי דם וכו'). כמובן שכדאי שתדעו מהי רמת הכולסטרול שלכם והאם היא תקינה. לא ארחיב בנושא זה, כיוון שאיני רופא.
2. אל תתעלמו מתופעות גופניות שאינכם מכירים - במקרה שלי, מעולם לא חוויתי לחץ בחזה וחולשה בידיים.
3. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, השתדלו לקרוא לעזרה כמה שיותר מהר! אל תהיו גיבורים ותמשיכו ברכיבה, נושא זה הוא בעל משמעות רבה למניעת נזק ללב (חשוב להבין שבעת אוטם באחד מעורקי הלב אספקת הדם אליו נפגעת).
4. עצה אחרונה לחיים – גוונו את תחביביכם ואל תשימו "את כל הביצים" בסל הרכיבה על אופניים. כך תבטיחו שתישארו מאושרים גם אם נמנע מכם לרכב למשך תקופה....
לסיום: כיום אני מתאושש בבית, מרגיש טוב מבחינה גופנית ומקפיד על הליכות יומיומיות.
בעוד מס' חודשים אני מקווה שיתירו לי לחזור לרכיבה ושנמשיך להיפגש בשבילים.
למרות שאיני חבר פעיל בד"כ בפורום זה, החלטתי לכתוב כאן את שעבר עלי בתקופה האחרונה, עקב החשיפה למספר רב של רוכבים, בתקוה שדברי יביאו תועלת.
בשורה התחתונה, לפני כחודש עברתי אירוע לב פתאומי בעת רכיבת שטח. למזלי, יצאתי יחסית "בזול", עם נזק קטן ללב, שכולי תקוה שישתקם ברובו. הדבר החשוב מכל: יצאתי בחיים ואני ממשיך לשמש כבעל ואב לילדי. מעבר לכך, קיבלתי הבטחה מהקרדיולוג שאוכל לחזור לאחר ההחלמה לכל הפעילויות בהן עסקתי (כולל אופניים כמובן).
אני בשנות ה- 40 לחיי, נשוי ואב. תמיד רכבתי על אופניים אולם בשנים האחרונות הלכתי והעמקתי בתחביב, כשהתחלתי לרכב עם קבוצת שטח של חברים. לאט לאט הגדלנו את טווחי הרכיבה ורמת הקושי, התחלנו לצאת לטיולים, בהם ארוכים ומפרכים ורכבנו אף בחו"ל. אני חייב הרבה מרגעי האושר בשנים האחרונות לאופניים בכלל ולקבוצה זו בפרט.
עם הזמן, הרגשתי שהכושר והיכולת שלי רק הולכים ועולים. כמעט תמיד רכבתי בין המובילים בקבוצה.
מבחינה בריאותית, אני מאלה שצריך לשכנע אותם לקחת אפילו אקמול. הרגשתי שהרכיבה שיפרה לאין ערוך את מצבי הגופני. בשנים האחרונות כמעט שלא הייתי חולה בחורף וגם אם הייתי, עברתי זאת באופן קל בהרבה מאנשים בסביבתי. עם זאת, הייתה כל הזמן ברקע בעיית כולסטרול גבוה במקצת ותורשה בעייתית. הייתי במעקב רפואי פה ושם, אולם לא נטלתי סטטינים להורדת שומנים בדם.
ואז, בבוקר אחד יצאתי עם החברים לרכיבה שגרתית לגמרי באזור מגורי. לא היה דבר חריג, למעט העובדה שמאוחר בלילה הקודם גיליתי כי "נפל עלי תיק" רציני בעבודה ושהימים הבאים יהיו עמוסים ביותר.
לאחר אחת העליות, בעוד אנו מתנהלים באטיות יחסית על קטע סלול, חשתי כאב בחזה וחולשה בידיים. הרגשתי גם שכל הכוחות נעלמו וכל החבורה עקפה אותי מיידית. כאשר ראו שאני מפגר מאחור, חזרו אלי שניים מהרוכבים ושאלו לשלומי. אחד מהם אמר מיד שכדאי שאחזור הביתה ואכן עשיתי זאת (כמובן ברכיבה - לא תיארתי לעצמי מה שקרה).
כמובן שסירבתי להצעת אשתי להזמין אמבולנס והסכמתי רק שתסיע אותי למוקד של קופת החולים שפתוח בשבת. שם גילו מיידית שאני במהלך אירוע לב ופינו אותי לצינתור בבית החולים.
מטרת הפוסט היא לציין בפניכם כמה לקחים מהאירוע, ואולי אם אציל בכך נפש אחת, עשיתי את שלי:
1. לכו להתייעץ עם רופא - בעיקר כאלה שיש להם גורמי סיכון במשפחה (כולסטרול, לב, כלי דם וכו'). כמובן שכדאי שתדעו מהי רמת הכולסטרול שלכם והאם היא תקינה. לא ארחיב בנושא זה, כיוון שאיני רופא.
2. אל תתעלמו מתופעות גופניות שאינכם מכירים - במקרה שלי, מעולם לא חוויתי לחץ בחזה וחולשה בידיים.
3. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, השתדלו לקרוא לעזרה כמה שיותר מהר! אל תהיו גיבורים ותמשיכו ברכיבה, נושא זה הוא בעל משמעות רבה למניעת נזק ללב (חשוב להבין שבעת אוטם באחד מעורקי הלב אספקת הדם אליו נפגעת).
4. עצה אחרונה לחיים – גוונו את תחביביכם ואל תשימו "את כל הביצים" בסל הרכיבה על אופניים. כך תבטיחו שתישארו מאושרים גם אם נמנע מכם לרכב למשך תקופה....
לסיום: כיום אני מתאושש בבית, מרגיש טוב מבחינה גופנית ומקפיד על הליכות יומיומיות.
בעוד מס' חודשים אני מקווה שיתירו לי לחזור לרכיבה ושנמשיך להיפגש בשבילים.
