אירוח המל"ג

אריאל

אוניברסיטת אריאל מצוייה תחת סמכות מל"ג יו"ש בכל הנוגע לאישור פתיחת תכניות לימודים ומתן הסמכה.
מל"ג רשאית להכיר בתארים שהוסמכו ע"י מל"ג יו"ש בהתאם לסעיף 28א' בחוק המל"ג.
 

uIsses

New member
שלום ליועץ המשפטי של מל"ג

לתשומת ליבך, השאלה לא עסקה בסמכותו החוקית של המל"ג להכיר בתארים שהוסמכו ע"י מל"ג יו"ש אלא ברמתה האקדמית של אוניברסיטת אריאל, לאור נתוני הקבלה של הפקולטות להנדסה של האוניברסיטה. שואלת השאלה (להלן: אלה) תשמח לתשובתך המלומדת והעניינית.

בכבוד רב ובב"ח.
 

allk1

New member
מעבר לאוניברסיטה אחרת על סמך תואר אקדמאי חלקי

האם יש תקנות ברורות בנושא?

אני לא כל כך מצליחה להתקבל לאוניברסיטה שאני רוצה, אז רציתי לדעת אם למשל אני אלמד שנה א׳ באונ׳ אחת במטרה ברורה לעבור לאונ׳ אחרת, האם אוכל להתקבל שם לשנה מתקדמת? או שמא יש לבדוק בפירוט עם כל מוסד ומוסד? האם יש לעמוד בציוני סף?
למי יש לפנות כדי לברר את הנושא ביתר פירוט?
 

allk1

New member
ועוד שאלה- מועד הפסיכומטרי האחרון שמתייחסים אליו בהרשמה לאונ

הבנתי שבאופן רשמי הפסיכומטרי האחרון שרשום שהאונ' מקבלות הוא מועד אפריל אבל הבנתי שיש גמישות גם לגבי מועד יולי.. האם זה נכון? האם שווה לקחת את הסיכון? האם אפשר לוודא עם מזכירות הפקולטה או מישהו שיכול לתת לי תשובה רצינית ומהמינה?
יכול להית שהן מקבלות את מועד יולי על סמך מקום פנוי בלבד?

זאת שאלה שהיא נורא קריטית בשליבלי בשלב הזה, כי לא ייצא לי לגשת למועד אפריל, ואני לא רוצה להפסיד שנה נוספת. ואני גם לא רוצה לקחת את הסיכון עם מועד ילי..מה עלי לעשות?
 
מעבר בין מוסדות

מעבר במהלך הלימודים בין מוסדות והכרה בלימודים אקדמיים נתון לשיקול דעתו של כל מוסד במסגרת החופש האקדמי הנתון לו.
 

GuestOfHonor

New member
כיצד מוסד אקדמי מקבל מעמד אוניברסיטה?

למרות שעל פי החוק יש הגדרה ברורה לגבי מהו מוסד אקדמי ואיזה מוסד רשאי להתכנות כך, ההגדרה של אוניבריסטה לעומת מכללות ומכללות להוראה איננה (עד כמה שידוע לי) מעוגנת היטב.

לאחרונה ראינו מוסד לימוד שלאחר מאבק עיקש בן שנים וקמפיין מתוזמר כנגד המועצה להשכלה גבוהה, שרת חינוך לשעבר ועוד, קיבל מעמד של אוניברסיטה.

נראה היה שבתהליך הפיכת אריאל לאוניברסיטה לא נלקחו בחשבון מוסדות אחרים שמבחינה אקדמית ומקצועית נטו יתכן שמתאימים יותר למעמד אוניבריסטה, וכן לא נלקחה בחשבון הנגשת השכלה גבוהה לפריפריה (במרכז יש 4 אונברסיטאות, בדרום אחת, בגליל אפס).

שאלותי:
א. האם קיים נוהל מסודר והגדרה מסודרת של מתן מעמד אוניברסיטה למכללה קיימת? במידה ולא, האם מתוכננת עבודה על נוהל כזה?

ב. מה המסקנות שלכם לגבי תהליך הפיכת אריאל לאוניברסיטה? האם הייתם נוהגים אחרת, בדיעבד?

ג. מה תגובותיכם לטענותי נגד הפיכתה של אריאל לאוניברסיטה התשיעית, חוסר בבחירת מועמדות לאוניברסיטאות מקרב כלל המכללות בארץ וכן התעלמות משיקול הנגשת השכלה גבוהה לתושבי פריפריה גאוגרפית?

ד. בזמנו, שיקול נגד תהליך הפיכת אריאל לאוניברסיטה היה המצאותה בשטח הנמצא תחת שלטון צבאי ולא תחת ריבונות ישראלית רגילה. בעקבות כך, הוקם הגוף "מל"ג יו"ש". האם נשתנה משהו מבחינה משפטית שאפשר להכשיר את אריאל כאוניברסיטה?.

ה. האם אתם חשים שגורמים פוליטיים מתערבים בעבודה המקצועית של המל"ג? במידה וכן, כיצד זה בא לידי ביטוי?


נוסף על השאלות הללו, אשמח לשמוע כל תגובה ואמירה למהלך הפיכתה של אריאל לאוניברסיטה. הנושא הזה עלה פה לדיון פעמים רבות בתקופה שהייתי מנהל פורום סטודנטים, ויש פה המון אנשים שישמחו לשמוע את תגובותיכם בנושא.
 

oromer

New member
מנהל
בנוגע למתן מעמד של אוניברסיטה

בעבר, שמעתי שיש כוונה להקים אוניברסיטה בגליל. ממה שהבנתי שקלו שתי אופציות עיקריות: מכללת תל חי ומכללת צפת. רציתי לדעת אם יש אמת בדברים, ואם כן, איפה זה עומד כרגע.
 

oromer

New member
מנהל
צפת היא שלוחה של בר אילן רק בתחומים מסוימים

ברפואה, וברב תחומי...
 

GuestOfHonor

New member
תקצוב תקנים נוספים לתלמידי רפואה

אנחנו שומעים רבות על "מחסור ברופאים", ולעומת זאת לא נוספים תקנים (או לא נוספת כמות משמעותית של תקנים) לסטודנטים לרפואה.

זוהי אינה בעיה של חוסר במועמדים מוכשרים - כמעט כל חבר בפורום מכיר אנשים עם נתוני קבלה גבוהים שחזרו פעמים רבות על בחינת הפסיכומטרי כדי להתקבל לרפואה בארץ, או שעברו ללמוד בחו"ל (אני אישית מכיר חמישה מקרים כאלה).

מהם החסמים המונעים תוספת תקנים לסטודנטים לרפואה?
 

oromer

New member
מנהל
לימודי רפואה

אני שמעתי על אנשים שהייאשו וויתרו ועל אנשים שנסעו ללמוד בחו"ל, או אנשים שלקח להם 3-5 לשפר את תנאי הקבלה שלהם (והם לא היו גרועים מלכתחילה). אני חושבת שיש לנו אינטרס להכשיר את הרופאים שלנו כאן.
אני מבינה שההכשרה של הרופאים יקרה מאוד, בהשוואה לתוכניות לימוד אחרות בגלל אורך ההכשרה, עלויות של ציוד, מעבדות, ובגלל שחלק מההכשרה היא הדרכה אישית יותר.
ובכל זאת, אני חושבת שחלק מהתווית מדיניות היא וויסות הסטודנטים= כל שנה יוצאים לשוק יותר יותר מידי בוגרי משפטים. חלקם מתקשים למצוא התמחות, והרבה מתקשים למצוא עבודה, שתואמת את הכישורים שלהם. ראיתי כתבה שעו"ד עובד בפיצריה. מצד שני, רופאים במיוחד בתמחויות מסוימות (אם אני זוכרת נכון- הרדמה למשל), אין מספיק.
אנחנו עדים למצב שבו השוק מוצף באקדמאים, ללא ניסיון, חלקם גם ללא מקצוע פרקטי שיאפשר לו להשתלב בשוק העבודה.
מצב זה מאפשר למעסיקים פוטנציאלים להגדיל את דרישות שלהם. כבר לא מספיק תואר ראשון.
 
אני חושבת ש-4 שנתית זה הפתרון

כמו בארה"ב- תואר ראשון במדעי החיים, ומי שעומד בו יפה- יעבור מיונים פסיכולוגיים וסימולציות, וימשיך הלאה.
לא לייעד מראש לרפואה, ואז באמצע חלקם יתייאשו מהמקצועות הריאליים ו/או הביולוגיים (שהם מאוד חשובים. אם אני כדיאטנית צריכה אותם כדי להיות אשת מקצוע טובה, אז הרופא על אחת כמה וכמה צריך אותם), ואחרים יבינו שאולי המחקר הוא הייעוד שלהם וכו'.
הסינון ימישך להיות קפדני (וטוב שכך) אבל הוא יהיה יותר ממוקד מיועד למקצוע.
**את הנ"ל כותבת מישהי שחושבת מאז ומתמיד שפסיכומטרי הוא כלי סינון לא רע, ושרופא טוב צריך להתמודד עם עומס של הרבה מידע בבת אחת וחישובים מהירים, כי ככה זה במציאות של בי"ח.
 

GuestOfHonor

New member
אינפלציה בתלמידים לביולוגיה ומדעי ה"ביו"

בכל שנה מתחילים בישראל אלפי סטודנטים ללמוד תואר ראשון בביולוגיה, מדעי הרפואה, ביוטכנולוגיה ומקצועות דומים.

מדובר בכמות הגדולה במאות מונים על כמות החוקרים המתקבלים לסגל המוסדות להשכלה גבוהה בכל שנה. אחוז גבוה מאוד של הסטודנטים הללו לא מוצאים עבודה במקצוע, בין אם באקדמיה ובין אם מחוצה לה (במחזור שלי בעברית מדובר להערכתי ב 70%-80%, שאפילו לא מועסקים כמורים לביולוגיה או כתועמלנים רפואיים, אלא עברו למקצועות שונות בתכלית).

א. האם המל"ג מודע ל"אינפלציה הזאת"?

ב. האם מצב שבו יש מסלול לימוד שהרוב המוחלט של בוגריו איננו עוסק במקצוע, הוא משהו שמשפיע על החלטות מל"ג או ות"ת?

ג. ניתן להמנע ממצב כזה, וכן מאינפלציות מסוג אחר כגון האינפלציה בכמות רואי החשבון ועורכי הדין, על ידי פרסום מידע לציבור כגון אחוז העובדים במקצוע מבין הבוגרים, משכורת ממוצעת של בוגרים טריים וכדומה. ללמ"ס יש חלק מהנתונים הללו. האם המל"ג מספק איזשהו מידע למועמדים לגבי תחומי הלימוד שלהם, דוגמת מידע מסוג זה? במידה ולא, ובמידה והתשובה לא' וב' היא כן - מדוע המל"ג לא נוקט בדרך זאת והאם המל"ג נוקט בצעדים אחרים על מנת לפתור את ה"אינפלציה"?
 

oromer

New member
מנהל
התאמה בין הלימודים לשוק העבודה

היות ויש הצפה של בוגרי תואר ראשון, תואר ראשון כבר לא מהוה יתרון כלשהו אלא מסמן את הרף. הדרישה היום היא לניסיון רלוונטי ומחסור במשרות לבוגרי תואר ראשון. אחת הבעיות שאני נתקלת שיש חוסר חיבור והתאמה בין התואר לדרישות של שוק התעסוקה. שוק התעסוקה משתנה כל הזמן, והלימודים בתואר לא משתנים.
אני למדתי תואר ראשון בכלכלה וניהול, ואני לומדת תואר שני בכלכלה. מעסיקים דורשים מכלכלנים לדעת דברים פרקטיים יותר שמצופה מכל כלכלן לדעת. אין מספיק דגש למשל על תחזיות, תמחור בקרה, שימוש בתוכנות רלוונטיות בשוק כמו Bi, האקסל שלמדנו היה ברמה נמוכה מאוד.
אחרי התואר אנחנו נדרשים להשלים הרבה ידע לבד. גם בתחום של השיווק יש מגמות של שינוי כמו שיווק בדיגיטל, בגוגל וברשתוות חברתיות.
האם אתם מפקחים על תוכניות הלימוד, על הציונים, מוודאים שהם מותאמים לדרישות של היום? ושאלה נוספת, מה רמת הפיקוח וההתערבות, ומה המשמעות בעינכם למושג "חופש אקדמי"? האם ראוי שלאוניברסיטה ולמרצה יהיה חופש כמעט בלתי מוגבל?
 

oromer

New member
מנהל
מדיניות התאמות בבחינות

אנחנו עכשיו בתחילת תקופת הבחינות. רציתי לדעת, מה הנהלים המחייבים את כל המוסדות האקדמיים, ומה המדיניות שלכם כלפי התאמות במבחנים
 

oromer

New member
מנהל
תודה לנציגי המל"ג

שהקדישו מזמנם, וענו על שאלות הגולשים.
 

S h a r k 1 8

New member
נראה לי שהשרשור הזה רק מוכיח כמה

שהגוף הזה מיותר, פוליטי (במובן של פוליטיקה פנים אקדמית) ומסואב.
&nbsp
הם לא מתערבים בשום דבר שמעניין את הציבור: לא באיכות ההוראה, לא בתנאי הקבלה, לא במבחנים... הם יודעים יפה מאד להכניס כל מיני חובות הזויות של "לימודי מדעי הרוח עבור סטודנטים להנדסה", אבל כשזה מגיע למרצה שמכשיל כמעט כיתה שלמה או לקורסים שמועברים ללא חומר לימוד כתוב, בזה הם לא מוכנים להתערב...
התפקיד שלהם הוא לתת אישור לפתוח מוסדות ולפתוח מסלולי לימוד, אבל מהרגע שהמסלול/המוסד נפתחו אין להם שום התערבות בנושא... בעייתי קצת. לא? עובדה שלא חסרות היום מכללות שהתואר שלהן מוכר ע"י מל"ג, ועדיין הוא לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב....
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

oromer

New member
מנהל
אני חושבת ששוק העבודה יכול לעשות את הסינון

מכללות צריכות להמשיך ולהתקיים, לפחות חלקן, בגלל שהאוכלוסייה גדלה עם השנים, ומקומות הלימוד באוניברסיטאות לא בהכרח. אי אפשר להחליט שיש מספר קבוע של סטודנטים מבלי להתייחס לגידול באוכלוסייה. מה גם שהן מנגישות את ההשכלה הגבוהה לפריפריה.
יש מכללה בקרית שמונה, קצרין, ובאילת. אוכלוסיות שבעבר למדו בשיעורים קטנים.
היות ותואר הוא תעודת הבגרות של פעם, אבל עדיין להרבה משרות לא באמת נדרש תואר, בוגרי התארים הפחות טובים יוכלו לאייש את אותן משרות.
בסוף, במקום העבודה, אדם צריך להוכיח את עצמו...
וסתם לידיעה כללית- שמעתי שלאוניברסיטה די נחשבת בארץ יש מסלולים, שהם לא מתוקצבים ושכר הלימוד דומה לבינתחומי. וההתנהלות שמה מזכירה מאוד את התנהלות המכללות הפחות טובות שאני מכירה. זה לא קורה במסלולים הרגילים שלהם...
 

S h a r k 1 8

New member
במדינה מתוקנת, הכרה בתואר אקדמי ע"י המל"ג

משמעה שהתואר שווה משהו מבחינת איכות. חותמת האיכות של המל"ג היא בעצם תו תקן. ההכרה של המל"ג באה בעצם למנוע מצב שבו סטודנט לומד במשך 3-4 שנים תואר אקדמי ובסופו של דבר התואר שלו לא שווה כלום. כמו שרופא צריך רישיון כדי שלא יהיה מצב שאנשים יקבלו טיפול רפואי ע"י אנשים חסרי ידע, גם מוסד להשכלה גבוהה צריך אישור כדי לוודא שההשכלה האקדמית שניתנת באותו מוסד שווה את הזמן ואת הכסף.

בעובדה שהמל"ג מתנערת מהפיקוח על המוסדות ומשאירה את הסינון בידי שוק העבודה יש פגם מהותי והיא מטילה ספק מהותי על עצם נחיצותו של הגוף הזה.
 
למעלה