אירוח בפורום

[חגיתי6]

שלום לך אריאלה היקרה!

אני גרושה כשנה בערך,אחרי שנפרדנו בצורה יפה ומכובדת והיינו יחד עד לגט ממש,הגרוש שלי עוד התייחס נורמלי והיה מתקשר לילדה הרבה ובהחלט מביע עניין.אחרי כ3 חודשים בלבד הוא כבר היה נשוי שוב ,הפעם הוא כבר התנהג לא יפה וחיפש איך לקחת את הילדה. תמיד הייתי שלמה עם עצמי בנוגע לגירושין ולזה שאני לא אוהבת אותו ולו באחוז קטן. מן הסתם נודע לי בדרך אגב שאשתו בהריון,אנחנו (אני והילדה)התרחקנו פיזית ממנו,ועכשיו היא בקושי רואה אותו,אני עושה מאמצים ומביאה אותה (כמה שעות נסיעה)וגם הוא. בפעם האחרונה היא ממש בכתה כשנפרדה ממנו.והוא ברוב טיפשותו מוציא לה שטר של 20 שקל וחושב שבזה הוא יפצה אותה.. אני משתדלת לנסות להגיע להידברות אך הוא אטום.והדבר היחיד שיש לו להגיד:זו לא היתה החלטה טובה לעבור מקום,בטח לא בשביל הילדה בעוד שאיפה שגרתי קודם לא היה לי שום סיוע מאף אחד ואת זה הוא בכלל לא מבין.כעת היא עם משפחתי המלוכדת והתומכת שנתגלתה לי כמשפחה שבשעת מצוקה הם יהו לצידי ויתנו לי ולה חום והרבה אהבה גשמית ורוחנית.. האם התחושה הקשה אצלה שאביה רחוק פיזית זה משהו שהיא תתגבר עליו עם הזמן(עד שאתחתן ואעבור לאחת מערי המרכז היותר קרובות לעירו?) אמא מודאגת ומסורה

 

[בטר אנד דיפרנט]

את ממש נוגעת בשאלה שלי ...

 

[אריאלה בכר תלמ]

חגית 6

אכן כמו שהגיב חברנו בטר אנד דיפרנט, המרחק של האב הוא כואב וחסר מאוד. מחקרים אחרונים מראים שנוכחות האב גם אם אינו משמורן היא קריטית להתפתחותם של הילדים. יש במעורבותשלו להמתיק ולהקל את מצוקתם, מצוקת הגירושין, שהמאפיין החריף שלה הוא אובדן ההורה הלא משמורן. ככל שההורים נוכחים ונשמר הקשר הפיסי הרציף והמעורבות בחייהם, התפתחותם לטווח רחוק גם היא טובה. אולם אני מבינה שאת נזקקת לעזרה לך והניסיון שלך אכן הוא גדול. חשוב שתנסי לחשוב איך תוכלי לאפשר לה לחוות ואפילו מעכשיו את הקשר הרציף איתו. גם אם הוא כועס כי הרגש שנמנע ההורות שלו כפי שרצה, ניתן לשפר ולדבר על כך שאת מבינה את הכאב שלו והכעס נובע מהכאב של אובדן זה. ואת תשתדלי לסייע במה שתוכלי בעניין. בהצלחה, אריאלה בכר. אריאלה בכר, עובדת סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, ת.ל.מ. אשקלון, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון www:telem.org.il

 

[אריאלה בכר תלמ]

ותשחק

א. גם אם כבר נימת הייאוש לגבי ההורות המשותפת, בשאלתך ניכרת, הייתי מציעה לך לחפש היכן ה"משותפת" כן ניכרת... כי אם תראי אותה, הילדים יחוו אותה... ב. ג. גם אין דיבור משותף איתו, הוא אביהם של ילדיך, אולי דרכם, איך שהם תופסים את ההורות שלו, אך במובן החיובי, תוכלי למצוא נקודות ואף אם הן מועטות בעיניך, שהן יאפשרו את ההכרה שלך בחלקים ההוריים שלו. אם הם נהנו ממשהו משותף איתו... תנסי להקשיב לחוויה הזו שלהם אך אולי מעיניים אחרות מאשר את רואה עכשיו. הדבר חשוב כי הילדים חווים את ההסתיגות והיא נתפסת כהסתייגות מדמות שקימת בתוכם. ושוב חשיבות נוכחותו עבורם (אף אם חסרים בו דברים לפי מה שאת חשה), היא קריטית להתפתחותם. הורה "מחוק" הוא קיםומופנם בתוכם אך מחוק...ולא זה מה שהיית רוצה לילדיך... ב. תמיד זה חשוב, ומשמעותי לנסות למצוא משותף גם אם אינו מה שהיית רוצה. וכמו שציינתי לעיל. ד. הורות חד צדדית אינה כך אצל ילדיך. ואכן כואב כשאין שיתוף פעולה וגם הבדידות בהתמודדות עם גידולם של הילדים היא קשה. ניתן להסתייע בקבוצות תמיכה, או בפגישות עם איש מקצוע, שיאפשרו לך ליצור מעין קואליציה בפגישות ובתהליך זה יכול לאפשר לך לבנות בתוכך את החלק ההורי הכפול אותו היית רוצה אולי ליצור. כי הנטייה בחוויה של חד הוריות, היא למצוא בלי מודע באחד הילדים חלק של פרטנר בניהול החיים המשפחתיים. על כן מה שהיצעתי לך עשוי למנוע או להעלות למודעות שלא להגביר נטייה זו. ה. אני מקווה שעצתי בחלק ד. תאפשר לך למצוא מענה לשאלה זו. הרבה הצלחה, וברכתי שתחווי שאינך לבד בהורותך במלא מובן במילה. אריאלה בכר, אריאלה בכר, עובדת סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, ת.ל.מ. אשקלון, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון www.telem.org.il

 

[ותשחק]

../images/Emo23.gifתודה רבה לאריאלה ולשבלולית

אריאלה- תודה על הקשבתך ורגישותך. ונשמח כמובן שתעני על כל שאלותינו.

 

[אריאלה בכר תלמ]

תודה תודה לכם

ריגשתם אותי בשאלותיכם וכמובן החכמתם אותי, נגע לי עד כמה הכאב על ילדיכם מלווה אתכם בכל אשר איתכם. כאב זה הוא המניע לכך שתוכלו לבחור בהחלטות אפילו הקשות מתוך הבחירה הגדולה שלכם להיות הורים בגדול על אף הקשיים ותפילתי היא שיהיו לכם מצמיחים. ניתן למצוא גם חומר באתר של ת.ל.מ. הרבה תודה על השיתוף מהלב, בברכה חמה, אריאלה בכר, אריאלה בכר, עובדת סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, ת.ל.מ. אשקלון, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון www.telem.org.il

 

[שבלולית U4]

תודה אריאלה ../images/Emo24.gif

על הסבלנות והזמן שהקדשת לנו

 

[reo2]

שלום אריאלה. אשמח אם תתייחסי גם לשאלתי

ששאלתי למעלה. אחזור עליה שוב שלום אריאלה, ראשית ברצוני לציין שאני אלמנה אך נושא שאלותיה של תקשורת נכונה נוגע גם לי ומטריד אותי העניין כיצד להתייחס לסימני קנאה או אי שביעות רצון מצד הילדים לבן זוג חדש. ובכלל מתי כדאי לחשוף את הילדים למערכת יחסים עם גבר (היה לי קשר משמעותי עם אדם ונראה לי ש"הכנסתי אותו הביתה" מהר מידי, אולי הייתי צריכה לחכות קצת... כיצד יש לנהוג?). תודה

 

[איתן פז]

שוב תודה לשבלולית!!!

כל השאלות (כם אם חשבתי שיהיו רבות יותר) היו מעניינות ומחכימות. והתשובות עוד יותר! תודה על כך!!!

 

[שבלולית U4]

שמחה שנהנתם ונעזרתם ../images/Emo24.gif