בואו נודה על האמת: (זהירות,כואב)
צריך לשים את הדברים על השולחן ולהגיד את מה שידענו כבר מהתחלה: עמית תמיר הוא לא גבוה ישראלי טוב. הוא פשוט לא. הוא רכרוכי, רוב הנקודות שלו (כשיש לו כאלה) מגיעות כמעט תמיד מחוץ לצבע, הוא לא יודע לסגור לריבאונד, הוא מחטיא זריקות מביכות מתחת לסל לפחות שלוש ארבע פעמים למשחק (בתור אח למישהי באיזור גב"ש, הייתי בחמישה משחקים שלהם, ובמו עיניי חזיתי כיצד משחק אחר משחק תמיר יורד ברגעי ההכרעה אל הספסל, אחרי שאיבד והחטיא באופן קבוע כדורים מטווח קט סל), ההחלטות שלו מוזרות (זורק שלשות פתאום באמצע החיים ללא שום קשר למצב המשחק), ועל כל משחק טוב שלו יש שלושה אחרים שבהם הוא נותן תפוקה של אסף דותן. חלאס כבר, עמית תמיר הוא דוגמא קלאסית, ונכנס בצורה יפה וחלקה למשבצת שכ"כ הרבה ישראלים דרכו בה: משבצת ה"בעל פוטנציאל עצום/אולי יגיע לNBA", שבמקום הזה נתקעים בד"כ עד גיל 34 ("עמית תמיר פורש בגיל 34 מכדורסל, נחשב לאחד הכשרונות הגדולים של הכדורסל הישראלי). אז נכון, הוא גדל בירושלים, רוח מלחה זורמת בעורקיו, והוא תמיד יקבל ממני מחיאות כפיים במשחקים נגדו. אבל זה עדיין לא אומר שבגלל צריך להביא אותו במקום כמעט כל גבוה ישראלי אחר שקיים בשוק.