איפה לשים גבולות?

[אפרתש]

גם אני שייכת לעדת ה"לא להושיב אותם"

בגן מפעילים אותם ומושיבים אותם די הרבה. יש להם מעט מאד שעות בבית לעשות מה שהם רוצים, ביוזמתם. ואני בהחלט מבינה שיש ילדים שלצייר ציור אחד בגן ולשמוע סיפור אחד מהגננת ממלא עבורם את המכסה היומית, ועכשו הם רוצים לעשות דברים אחרים. אז קודם כל - כדי להיות אמא טובה את לא חייבת ללמד את הילד שלך לצייר צורות. אם הוא רוצה לשחק במכוניות ואת יושבת לידו על שטיח ושזחקת במכוניות - את אמא נפלאה. ואת יודעת מה - אם הוא רוצה לשחק במכוניות לבדו ומסיע אותן תוך כדי שהוא מדבר אל עצמו ואת יושבת על הספה עם כוס תה ונהנית עם עצמך - גם אז את אמא מצוינת. את מאפשרת לו לעשות מה שהוא בחר, משהו שמהנה אותו.

 

[veredy]

אפשר קיטור קטן בהקשר הזה....

אצלי אין מצב שהוא משחק לבד.... כשאנחנו בבית הוא תמיד חייב שיהיה איתו מישהו וישעשע אותו. הוא מכור לטלוויזיה מה שעושה אותי חולה!!! וגם כשהוא רואה טלוויזיה הוא צריך שישב לידו מישהו (עדיף גם אבא וגם אימא עם דגש על אימא). אני משכנעת אותו להתנתק מהטלוויזיה ולשחק איתי בחדר, אבל אז אני מרגישה משועממת לשחק איתו שם... אני מקריאה לו ספרים ואחרי עמוד הוא חוטף לי את הספר ומביא לי אחר ושוב חוטף אותו אחרי עמוד וחוזר חלילה... פשוט נהיה סיוט להיות איתו בבית אחה"צ כי זה במתכונת של צוות הווי ובידור, ומלחמות כוח (הוא גם כל הזמן עומד ליד המקרר ומבקש ארטיקים, חמוצים, מעדנים- מה ששוב עושה אותי חולה!!! והוא פשוט אוהב בלאגן ומפזר ללא הירף את הבית). בקיצור בנינו אני ובעלי תוכנית שבועית מסודרת של פעילויות מחוץ לבית: יום א'- "ישראל והגיטרה" (הפעלה לילדים), יום ב'- "העולם המופלא" (ג'ימבורי אצלינו), יום ג'- יום כיף אצל סבת וסבא כי אנחנו לומדים, יום ד'- "מדינת הילדים" (ג'ימבורי בקניותר), יום ה'- קניות בסופר (שזו גם חגיגה), יום ו' וש' יותר גני שעשועים. כמובן שזו תוכנית של חורף ועד עכשיו היינו המון בגני שעשועים, אך מכיוון שאנו אוספים אותו רק ב-5 מהגן עכשיו כשמחשיך מוקדם זה פחות מתאים. כך הוא מתרוצץ ומוציא אנרגיה על משחק ופחות על התקפי זעם ובכי. הוא באמת ילד עירני, פעלתן, חכם, יודע מה הוא רוצה ועומד על שלו... ואני באמת גאה בו, אבל אני פשוט מותשת.

 

[שרוֹן]

יש מצב להכניס אותו לפעילויות

שאת עושה ממילא, וכך יש "ביחד" שהוא חתיכה מהחיים? נגיד: אצלנו הילד אוהב לאסוף כביסה מרחבי הבית בעזרת ענף עץ חצי מטר שהוא מצא ברחוב. הוא תולה את הגרב על הקצה, ומשחרר בסל הכביסה. יש מספיק בגדים מפוזרים בשביל רבע שעה עבודה (מה גם שהוא עושה את זה אחד-אחד). עוזר לי למצוא זוגות בגרביים, שם את התחתונים והגרביים שלו בארון (בגדים ממש מסובך לו). חותך מלפפונים, סלרי, וכל ירק ארוך ויציב שקל להחזיק בזהירות מבלי להחתך. מקלף שום, גזר (יש קולפנים שלילדים קל להחזיק). העבודה במטבח דורשת הדרכה נכונה לגבי אחיזה ואופן חיתוך. מכין איתי אוכל שילדים יכולים להכין. שופך מערבב.

 

[veredy]

עדיין קטן....

מכדי לשתף פעולה (בן שנה וחצי). גם שהוא עוזר לי לאסוף את הצעצועים שלו ואני אכן מבקשת- אוסף ושנייה לאחר מכן שוב מפזר.... הוא פשוט אוהב בלאגן..... מקווה כשקצת יגדל נוכל לעשות יותר דברים יחד.... בינתיים אני מנסה לשמור על שפיות דעתי.....

 

[irisgh]

וואו שרון, לא יאומן מה שהוא עושה.

אצלי גם בן ה-4 לא עושה כאלה דברים.

 

[שרוֹן]

תראי,

אני עם הילד, לא עובדת לצערי (אם כי למדתי שנה גרמנית). הוא במסגרת של שלוש-ארבע שעות ביום. נשאר לנו הרבה זמן ביחד, אז יש הרבה דברים שהוא יכול לעשות בניחותה בלי שאני ארגיש, "יאללה, צריך כבר להכניס מכונה", או "לבד אני אעשה את העוגה יותר מהר ויותר נקי". טוב, אצלנו יש התעסקות בתחומים אחרים (לצאת מהבית, להשתלב בגן). ובחודש- חודשיים של הספירה, הוא באמת הפסיק באופן זמני להיות חלק מהבית.

 

[אפרתש]

מותר לענות על קיטור?

ההתנהגות שלו נשמעת מאד אופיינית לגילו - אוהב לשחק במכוניות על השטיח, קופץ מספר לספר ומעמוד לעמוד. מעטים הם בני השנה וחצי שמסוגלים לקרוא ספר מהתחלה עד הסוף כל עמוד ועמוד. אבל את משתעממת מהמשחק שהוא אוהב, ולא מוכנה לקרוא את הספרים "בדרך שלו". אז במקום הנאה, הקריאה הופכת לסיוט. והלכת מקצה לקצה - במקום ללכת קצת לקראתו ולקרוא בדרך שהוא אוהב, הפכת את כל היום ליום כיף והפעלות. לא היה יותר פשוט לשחק איתו במכוניות שלו, במקום לרוץ לג'ימבורי? ולגבי המקרר - הוא אוכל יותר מדי? יותר מכמה שהוא רעב? למה לא לשים על השולחן קערה עם חמוצים אם זה מה שהוא אוהב? אגב - זו תופעה רווחת אצל בני גילו, העמידה מול המקרר הפתוח.

 

[veredy]

קצת פירוט ותשובות...

לא אמרתי שהוא אוהב לשחק במכוניות, אלא מעדיף לראות כמה שיותר טלוויזיה- מה שלפי דעתי פשוט מזיק! הוא משחק פרק זמן קצר בכל משחק ועובר להבא, הרבה פעמים גם נהיה מתוסכל כשהוא לא מצליח (למשל לבנות מגדל) ואז הוא זורק הכל לכל עבר. למעשה אחרי זמן קצר החדר הפוך לגמרי עם חלקי משחק מפוזרים בבלאגן איום (מה שבאמת לא מטריד אותי). ואני באמת מתייאשת ומשתעממת לקפוץ ממשחק למשחק ומספר לספר (מה אני יעשה זה גדול ממני). הוא מאוד פעתלן, סקרן ובעל אנרגיות בלתי נדלות בג'מבורי יותר משהו משחק הוא בעיקר רץ מפינה לפינה ופשוט מאושר מזה... וחשוב לא פחות- לא משגע אותי (אני עדיפה לרוץ אחריו ולא להלחם מלחמות כוח בבית). לגבי המקרר- הוא לא ממש רעב כי הוא אוכל ארוחת ערב מלאה לפני כן, אלא פשוט רוצה "קינוחים"- ובגלל החרדה שלי לשיניים שלו אני פשוט נעשית חולה מזה, אבל די התגברתי על הבעיה כי התחלתי להכין לו ארטיקים בעצמי מפירות טחונים במיקסר עם קצת תרכיז שזה יותר בריא, ועברתי למעדני גמדים שזה נראה לי פחות מתוק ויותר מזין. לגבי החמוצים- העור שלו עדין ואז יוצאים לו פצעים אדומים באזור הפה. אני נכנעת לבקשותיו כי אין לי כח למלחמות שהם לא מאוד עקרוניות, אבל כשאנחנו לא בבית אז זה לא קורה.

 

[אפרתש]

הבנתי ../images/Emo24.gif

נשמע שהוא ילד שצריך הרבה לרוץ. תקווי שכשיגדל יאהב גם קצת לשבת ... הארטיקים מפירות זה רעיון מצוין. גם הקטנה שלי מכורה לחמשושים.

 

[אורן של איה]

כמו שכתבת- תלוי בך...

עדיף לדעתי אמא בריאה ונורמלית לחצי שעה, מאשר אמא חסרת סבלנות, עצבנית ולא נעימה לשעה וחצי... וסתם לקחתי שעות רנדומליות. זה לא משנה הזמן- משנה האיכות...אם אין ברירה...אז אין ברירה... כמובן שעדיף להיות צעיר בריא ועשיר מאשר זקן חולה ועני, על זה אין שאלה נכון? כך שבטוח עדיף להיות 5 שעות בשיא הכושר והיכולת עם הילדים... אבל זהו, שזה תלוי בחיים שלנו...