איפה החיים?!

lynnabell

New member
איפה החיים?!

שלום לכולם! אני מניחה שבפורום סטודנטים לא מעט אנשים יוכלו להזדהות עם מה שאני כותבת והייתי רוצה לדעת את דעתכם: אני עוד מעט מסייימת תואר ראשון באו"פ ולאורך כל זמן התואר אני שומעת מכל מכל, בדרך כלל מאנשים מבוגרים ממני ש"איזה כיף לך, את סטודנטית, הייתי חוזר ללימודים בכיף" ו - "תהני! זו התקופה הכי יפה בחיים". ואני שואלת אתכם - מה לכל הרוחות כל כך יפה בתקופה הזו?! אני עובדת משרה מלאה (למי שלא יודע, משרה מלאה בימינו זה 9 שעות נטו + נסיעות של שעה בערך), לומדת כל ערב עד מאוחר בלילה, מחזיקה דירה יחד עם עם החבר שלי ומגדלת 2 חתולים. מיותר לציין כי גם בסופ"ש אני לומדת בלי הפסקה כי כל הזמן יש עבודות להגיש, רפראטים, מבחנים וכו וכו' במהלך השבוע אין מספיק זמן. הזמן ה"חופשי" שנותר לי (אם בכלל) מוקדש לתשומת לב למשפחה ("אנחנו כבר בכלל לא רואים אותך... תבואי לבקר מדי פעם, לא יהרוג אותך...") שלי או שלו ולמעט (שימו לב להדגשה) שעות שינה. ובתוך כל זה - איפה בדיוק החיים היפים של הסטודנטים? איפה התקופה להתגעגע אליה? איפה ההווי הסטודנטיאלי שמבלבלים לי את השכל לגביו?! אני עושה משהו לא נכון?! מישהו מכיר מתכון לחיים שפויים יותר?!
 
..

הייתה לי שיחה על הנושא לא ממזמן עם ידיד שלי, קודם כל אל תרגישי לא בסדר:), כשלומדים, וגרים לבד אין יותר מידי ברירות, את לא פנויה מהבוקר עד הערב רק ללימודים (ומנסיון זה גם לא בריא..אפשר להשתגע אם מתעסקים רק בלימודים נטו). אנחנו פשוט הגענו למסקנה שבארץ (חוץ אולי מב"ג) מאוד קשה שיהיה הווי סטודנטיאלי, הרי אנחנו מגיעים לרוב כבר אחרי צבא..מגובשים בוגרים..כל מה שמראים לנו בסרטי קולג' אמריקאים לא קיימים כאן לרוב..שכר לימוד על הראש והוצאות שצריך לשלם.. אני מסייגת את התשובות שלי כי זה לא כולל כל מקום..אני יכולה להעיד רק מניסיון אישי ושל חברות ש.."האונ' זה לא מה שחשבתי",ואין את ה"מעבר" שכ"כ ציפו לו.. אני אגב טיפוס של משפחה, בית וחברים והיות תקופות שזה פשוט שיגע אותי שאין זמן.. כנראה שיש כיף בלהיות סטו' במיוחד אם הלימודים מאוד מעניינים ותזכרי שאנשים עורגים לתקופה בנוסטלגיה כי היא לרוב מסמלת עבורים ימים של חופש, כיף ומחויבות לאקדמיה בלבד (בלי חתונה, משכנתא ובוס מציק) וגיל צעיר כרונולוגית אז שוב..קחי
ואגב- כל הכבוד לך שאת עובדת משרה מלאה ולומדת..תהיי גאה בעצמך יש לך על מה!
 

lynnabell

New member
קודם כל - תודה../images/Emo140.gif

אני לא מבינה איך זה יכול להיות כיף להיות סטודנט אלא אם כן הסטודנט הוא לא זה שאחראי לשלם את שכ"ל ואם הוא עדיין גר אצל ההורים. וגם אם התנאים האלו מתקיימים, כשלומדים לתואר ראשון בשביל להמשיך לתואר שני, כמו בפסיכולוגיה לדוגמא (ע"ע אני), אז העניין בלימודים הופך לפחות חשוב מהציונים ואין מה לעשות - הרדיפה אחר הציונים מורידה את הכיף משמעותית. חוץ מזה, לפי מה שנראה לי על המציאות במדינת ישראל (ויכול להיות שאני טועה) אבל רוב הסטודנטים גם עובדים ולכן יש להם בוס מציק על הראש (לי דווקא יש בוסית נחמדה אבל עבודה היא עדיין עבודה). הסטודנטים שגרים מחוץ לבית ההורים גם צריכים לדאוג לשכר דירה שזו אחריות לא פחות כבדה ממשכנתא. ולחתונה לא נראה לי שיש קשר לזה למרות שגם כאן - יש הרבה סטודנטים שמתחתנים במהלך התואר. מה שמשגע אותי בכל המצב הזה זה שאין לי זמן להנות מה"גיל הצעיר" שלי! אני בת 24 ותאורטית אני אמורה "להנות מהחיים". אבל כפי שכתבתי בכותרת ההודעה הראשונה שלי - אני צריכה קודם למצא את החיים בשביל להנות מהם. פשוט אחרי ימים שלמים של עבודה ולימודים שנמשכים לשבועות ואז חודשים ואז שנים עד שמסיימים את התואר - אין כוח! אין כוח ואין זמן לצאת, לנקות את הראש, לנסוע או כל שאר הדברים שאני שומעת שאנשים אחרים עושים (ואולי זה בכלל מיתוס..). אחרי כל מה שכתבתי כאן נראה לי שאני פשוט מוציאה קצת תסכולים אישיים שלי כאן, ועדיין - אני בטוחה שיש כאן רבים וטובים שיכולים להזדהות איתי....
 

maverick 42

New member
את לא יודעת איך זה? ../images/Emo133.gif

תמיד אנשים מסתכלים על תקופה קודמת בנוסטלגיה. כמו שעכשיו את מסתכלת על תקופת התיכון בערגה, אבל בינינו, יש מעט מאוד אנשים שבאמת נהנים בתקופה הזו.
 

maverick 42

New member
זה מה שאני שונא בפורומים וצ'אטים

לא הבנתי אם התגובה שלך הייתה בציניות או לא
 

lynnabell

New member
ברור לי...

אבל מה שמעצבן אותי בתגובות של האנשים האלה זה שהם כאילו לא מבינים שהמצב לא כל כך ורוד... זו ההתנשאות שמעלה לי את הסעיף... ודרך אגב, אני ממש לא מסתכלת על תקופת התיכון בערגה. ברוך שפטרנו....
 

RichardSmith

New member
המממ

דבר ראשון, את לומדת באו"פ... ועובדת משרה מלאה... יש בערך שלושה סוגים של סטודנטים, "החרשנים" שלומדים מדמ"ח, מתמטיקה, רפואה, עו"ד וכו' שאין להם חיים, ואלו שלומדים "מדעי הדשא" אשר הולכים לתיאטרון, סלסה ולא צריכים להשקיע כל כך הרבה שעות... (ושחברינו ממדעי הדשא לא יתקוממו נגדי... ניסיתי לרקוד סלסה בתחילת הסמסטר וראיתי מי מגיע לריקודים...) זאת בהחלט תקופה נהדרת אם יודעים להנות בה... אחר כך בעבודה אפורה... אבל מספר הפעמים שהיו לי יציאות סטודנטיאליות כמו שצריך (ויכוחים פוליטיים/מדעיים וכו' ברמה...) בשנתיים האחרונות היו די מעטות. אפשר להוסיף על זה גם ישיבה על הדשא ולדבר על לימודים והחיים בכלל. המלצה שלי, תמשיכי לתואר שני באונ' "רגילה", למדי פילוסופיה או משהו כזה ותהני מהחיים.
(כמובן ב"חצי משרה" כי עדיין תצטרכי לעבוד לפי מה שידוע לי ממה שסיפרת...)
 
אני חייבת לשאול אתכם..

כמה אתם באמת נהנים מהתקופה הזו? (ובואו לרגע נצא מהמחשבה על החודש וחצי האחרון..) כמה ציפתם לה? והאם היא עונה על הציפיות?
 

roigr

New member
אני, אישית, סובל, ודי נמאס לי (עוד לא נגמרה

שנה א' !). מבחינת ציפיות - חשבתי שיהיה מעניין, אבל משעמם. היו אולי 3 קורסים בכל השנה (מתוך הרבה מאוד - סה"כ 64 ש"ס כל השנה) שהיו נחמדים/מעניינים. אבל מה לעשות ? זהמהיש.
 

roigr

New member
ולגבי הנוסטלגיה -

סתם ככה באופן כללי, אני משתדל לא לקחת מה שאחרים אומרים ביתר רצינות. בטח שלא דברים שאנשים שאני לא מכיר אומרים.
 

roigr

New member
אני לא חושב שזה משנה מה אני אלמד -

באופן כללי יש לי בעייה קשה עם אנשים פלצנים ומוסדות פלצניים. ומה לעשות שבאונ' (כמו המון מקומות) יש גם מזה. העניין הוא שכאן לא מדובר על סתם מקום פלצני, אלא על מקום פלצני שאנו תלויים בגחמות שלו. הוא קובע מה נכון לנו לדעת ומה לא. אני מניח שזה בסדר אם מדובר בדברים כמו רפואה או הנדסה. אבל אם בתואר שלי בפסיכולוגיה יש המון תחומים שברור שאף אחד לא זוכר אחרי התואר - זו פלצנות. כנ"ל לגבי כל השאלות האידיוטיות/מתחכמות שיש במבחנים האמריקאיים, כנ"ל לגבי הקורסים הטיפשיים והמרצים המטומטים שחושבים שכל מילה שלהם היא תורה מסיני (והם סתם מתלהבים מהמעמד שלהם - אין הרבה כאלה, אבל יש יותר מאחד), וכנ"ל לגבי העובדה שבשנה שלישית צריך לעשות עבודה התנדבותית שלא קשורה לפסיכולוגיה כמעט בכלל (למשל, לשחק עם ילדים אוטיסטים - מה אני בייביסיטר לכל הרוחות ?!?!?!?). אלו דוגמאות של פסיכולוגיה, אבל יש לי המון דוגמאות אחרות. באופן כללי - "הפוליטיקה של האקדמיה" מחליאה אותי. לא בכל מקום ולא לגבי כל מרצה, כמובן. אתם יודעים שניטשה, בזמנו, פרש ממשרת הפרופסור שלו משום שהוא טען שהאקדמיה היא מקום מושחת ?
 

ialstrn

New member
חמודה הגזמת!

את לא חייבת להתנדב עם ילדים אוטיסטים את יכולה להתנדב בגהה או כל מקום דומה.. הרעיון זה שתבדקי אם את במקצוע הנכון . איך אדם שלא ניסה בחיים עבודה עם חולי נפש יכול לדעת שזה מתאים לו? יש המון מקומות שאפר לעבוד לא חובה להתנדב . הייתי יכולה לתת לך קישוא אבל נראה לי שאת כבר לא צריכה את זה . לגבי פלצנות -זה פשוט מקצוע תחרותי מה רצית? לגבי מרצים לא יודעת מי מלמד אצלכם..
 

roigr

New member
חמודה תקרא לאבא שלך !

אני אישית - זכר. לפחות על פניו.
 

lynnabell

New member
לגבי גהה...

אין לי מושג על איזה מוסד אקדמי "פלצני" אתם מדברים, אני מניחה שכל אחד כאן לומד במקום אחר. בכל אופן, אני התנדבתי בגהה במשך שנה במחלקות הסגורות ואני חייבת לציין שאין שום קשר בין ההתנדבות למקצוע הפסיכולוגיה. במשך השנה הזו הרגשתי יותר כמו מדריכה בצופים ופחות כמו סטודנטית לפסיכולוגיה שאמורה לבדוק אם היא במקצוע הנכון. כי הקשר בין חולי נפש קשים לבין מה שרוה הפסיכולוגים עושים בארץ? כמעט לכולם יש קליניקה פרטית ובה הם מטפלים באנשים יחסית בריאים שבינם ובין החולים בגהה אין שום קשר. אלא שכן מבלים את זמנם בבתי החולים הם המתמחים למינהם וברור לחלוטין שגם הם רק מחכים לסיים כבר ולפתוח קליניקה כי מה לעשות שבתנאים כמו שלהם אי אפשר לעבוד הרבה זמן. הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שממש עובדים בבית החולים לרוב עושים את זה במשרה חלקית בנוסף לקליניקה. בקיצור, מה שאני אומרת זה שלמרות שאני לא חושבת שחובת ההתנדבות היא פסולה, ספציפית למקצוע הפסיכולוגיה ההתנדבות לא עוזרת להחלטה האם הסטודנט במקצוע הנכון...
 

ialstrn

New member
את מדברת כאילו כבר עבדת בפסיכולוגיה בחייך

על סמך מה את מדברת בכלל.? להזכירך לא כולם רוצים להיות פסיכולוגים קלינים ,יש גם שיקומיים שעובדים בבי"ח לחולי נפש! עוד דבר אולי בתור מתנדבים זה קצת מדריכה בצופים ,אבל זה כדי שתראי אם את מסוגלת להתמודד עם אנשים כאלה - לא באמת ציפית שיתנו לך ישר לעבוד בלי הנחיה בבי"ח לחולי נפש! ואגב- גם קלינים עובדים עם חולי נפש! ולאו דווקא עם בריאים קראת את סערת נפש? בקיצ'ר-יש הרבה תלונות להתלונן על פסיכולוגיה ועל מסכת העינויים שהיא מעבירה את כולנו ,אני רק לא בטוחה שזה התלונה הנכונה ...הצורך בהמלצות /ראיונות/הטירטור/ההתעללות הרגשית הכול ... אבל לא שהם רוצים שתראי קודם אם האוכלוסיה בכלל מתאימה לך! מה קרה אז בזבזת 4 שעות בשבוע....
 
למעלה