איפה האופטימיות?

[mkarin]

התחיל רע, אבל אז פגשתי מישהי שכל כך התגעגעתי

אליה ובונא, לראות אותה אחרי כ-ל-כ-ך הרבה זמן היה ממש כיף [:

 

[The UnderGrouNd 86]

למה לא בעצם ../images/Emo13.gif

היה כזה מדהים בסופ"ש איתו, קשה להסביר אבל ממש נהניתי. אף פעם לא משעמם

מצאתי [כנראה] עבודה, וויהי!! אני לא אגלה מה זה, אבל נו. כל עבודה מכבדת את בעליה. לא אשמתי שהעיר הזאת מעפנה מבחינת עבודות

ו.. יום שישי דאנסבר

רחוק לאללה, אבל בכל זאת נקודת אור :]

 

[Jiglly]

היה מעולה באמסטרדם

אכלתימלאאניפרהאלוהיםאדיריםאנימפחדתלהשקלפאק זהו! אז ככה היו 3 ימים מעולים שבאו לי בדיוק במקום, אני מתגייסת הרי עוד שניה (8.1) והיה ממש כיף, + קצת שופינג: מעיל מגניב כפפות וחותלות לידיים קליפס פרחות P: כל זה מH&M מPIMKIE קניתי שמלה סקוטית חמודה כזו מSIX וקליירס קניתי מלאן עגילים מגניבים לגמרי ומלאמלא מזכרות לחברים היה ממש שווה קור אימים אבל, 0 מעלות! כמעט נשרו לי האצבעות.. וכמובן שכל שניה יש קופי שופס וזה אדיר שזה חוקי שם!! אני רוצה שוב!

 

[אפרשקסית]

קול!

בהחלט מגניב שם. חבל שהיתי שם עם אמא...ולא יכלתי באמת להינות מהקופי שופס שם...אבל בקטנה-זה לא שיש שם משו שאין בארץ

אניוואי...לא עשית איזה טיול מאורגן שם? מוזיאונים או משו?

 

[THE ronch]

יש שם הרבה שאין בארץ ../images/Emo2.gif

אמסטרדם אהובתי ;[[[ בקרוב אצלי@

 

[Jiglly]

נהה..נסעתי עם אחי ואישתו

המוזיאון היחיד שהלכנו אליו היה אנה פראנק..כל השאר שופינג.. היה קשה לוותר ;[

 

[סיכותנעוצות על הלב]

קניתי ספרים../images/Emo9.gif../images/Emo71.gif

שומרת אחותי/ג'ודי פיקו במרחק נגיעה/קרטיס סיטנפלד החיים על דלת המקרר/אליס קייפרט ואמא לקחה משו שאני לא יודעת את שמו.ותכף היא תסיים את "אל אישך ותשוקתך" אז אוכל לקרוא גם אותו השלישי-כבר קראתי,ספר נחמד אך חסר עלילה ולא אהבתי במיוחד. יש לי ציפיות גבוהות מה1 וה2,מקווה שלא יאכזבו. ואולי אני אקנה עוד איזה 4,אם אני ממש אצליח לשכנע את אבא כי יש עוד כמה ששמתי עליהם עין[קרוב להפליא ורועש להחריד,השטן לובשת פראדה ואיזה משו של הרלן קובן.]

 

[אפרשקסית]

וע../images/Emo47.gif

שומרת אחותי ו-ואל אישך תשוקתך...ממש מעולים לדעתי!!! תהני

 

[the mush]

החיים על דלת מקרר,

קצר, קליל [בשפה] ומדהים! תהיי מראש עם טישו לידך!!

 

[סיכותנעוצות על הלב]

כבר קראתי.אכן הזלתי דמעה..D:../images/Emo71.gif

 

[כרית סוריאליסטית]

פיצחתי את נוסחת הקינאה!

טוב, זה בין קיטורים לאופטימיות, אבל...טוב...יש בו את הדי.אן.איי של 2 האופציות. בקיצור, יצאנו אתמול כרגיל אחרי הלימודים לבאר של הדתל"שית. וכרגיל, מאחר והתחננו בפני הבלונדה הפיתוחניקית היפה [כה יפה, גאד דמיט] שתבוא איתנו, היא הואילה בטובה לקפוץ גם היא. ונו, כרגיל, כל תשומת הלב הכללית, גברית ונשית כאחת, הופנתה כלפיה. אבל...טוב. על אף השעמום הכללי [שגרם לי לשלוח סמס לגיטריסט הכעור, מה שיוביל ככל הנראה לפגישה איתו בשבוע הקרוב. ושוב אין לי מושג לאיזה שרשור זה אמור להשתייך], אפילו היה נחמד. נכון, הם מעצבנים, אף אחד לא התייחס אליי, אי אפשר לחיות בקרב כוסיות-על. אבל...אממ...וכאן נכנס מוטיב האופטימיות- היא מדהימה. באמת. ואין לי שום בעיה [טוב יש, קצת, אבל מינימלית] לאבד את כל תשומת הלב הסביבתית בשביל מישהי מדהימה באמת. במיוחד כשהיא מחבקת אותי קשות ומודה שמהרגע הראשון שראתה אותי, ביום הראשון ללימודים, חשבה שאני היצור הכי מתוק ומקסים שראתה בחייה, ומיד סימנה אותי כ"הקטנה שמזלזלת בכולם", וככל הנראה זו שהכי דומה לה ורוב הסיכויים שתהיה החברה הכי טובה שלה. "איך יצור כ"כ קטן מעז להתנשא על כולם? בטוח יש בה משהו מיוחד!" וציינה, כמובן, כמה היא שמחה לגלות שזה נכון. וכמה שהיא אוהבת אותי. וכשבחורה כ"כ...אוף...כ"כ מדהימה אומרת את זה- יש בזה משהו מרשים. "זוכרת את הפעם האחרונה שיצאנו? כששתית יותר מדי ובכית, וגם אני הייתי שיכורה, ואמרתי לך שאני אוהבת אותך כ"כ יותר מכולם פה ורק רוצה שתרגישי טוב עם עצמך? אז...אעע...קיוויתי שתזכרי את זה. כי לא הייתי בטוחה. ואפילו סיפרתי לחבר שלי כדי שמישהו יזכור. אוף, אני אוהבת אותך. את זוכרת?" וכן, אני זוכרת. וזה נחמד לדעת שלמישהו אכפת. גם אם לשאר היקום לא. ו...אעע...בוקר טוב?

 

[כרית סוריאליסטית]

ואם אתן כבר בקטע של ספרים ../images/Emo3.gif

קניתי אתמול סוף סוף את "גטסבי הגדול" של פיצג'רלד, שאני חייבת כבר שבועיים לשיעור "יצירות מופת במאה ה-20"! ועזבו את זה שלמוכרת הסתומה ב"ספריה" של צומת ספרים בדיזינגוף [איכשהו חשבתי שהם יהיו הכי רציניים] לקח שעה לקלוט על מה לעזאזל אני מדברת... |פיץ ג'ראלד? אז למה חיפשת ב-פ'? חפשי ב-ג'!" פיצג'ראלד, מפגרת! פרנסיס סקוט פיצג'ראלד!] ו..אממ...לא קראתי אותו עדיין, ואני בספק אם באמת אספיק לקרוא עד השיעור היום ב-14:00, אבל.. טוב שלפחות יש לי אותו ביד. אולי המרצה הסמי-סלב ישנא אותי פחות כרגע. או לפחות פחות יציק.

 

[אפרשקסית]

../images/Emo6.gif

אני כזו סתומה אבל אני כבר כמה ימים לא מפסיקה לשמוע את השירים של המורדים...[וזה לפעמים גובל בקפיצה וריקודים בחדר. אבל רק כשאני לבד בבית

] יש איזה 3 שירים שאני שומעת בריפיט.. אין. יואו אני כזו אהבלה.

 

[אפרשקסית]

אה

וגם באלי שיחזירו את הסידרה-ממש היתי מכורה לזה:[ טוב. הלכתי להארגן לעבודה. *מעבירה את השירים של המורדים לפאפון שאוכל לשמוע שם*

 

[נערה עם סטייל]

תזמון משעשע. ../images/Emo42.gif

לפני כמה ימים מצאתי את עצמי הולכת עם חברה בקניון ומזמזמת את "בוניטה דה מאס". כשקלטתי מה עשיתי לא הבנתי מה הולך איתי ואז הבנתי שברמקולים של הקניון שמעו שיר שבחלק מסוים שלו הזכיר את המנגינה של בד"מ. במשך רבע שעה החברה ואני פזזנו בקניון כשאנחנו עושות מחרוזת שירי המורדים. נוסטלגיה זה כיף! אין לך מה להתנצל (או להרגיש סתומה ). :]

 

[אפרשקסית]

אומיגאד

עד שהבנתי מהזה בד"מ

ממתי זה קיצור? :[

 

[סיכותנעוצות על הלב]

83 בפיזיקה,94 בביולוגיה ../images/Emo71.gif

 

[LimiMimi]

יא עשיתי מיני-שופינג. ../images/Emo9.gif

קניתי מעיל ממש יפה מפול&בר, שעלה קצת המון. 4 ספרים - דקסטר חולם חלומות אפלים, משאלה אחת ימינה וארבעה בתים וגעגוע, ופרש הברונזה. יש לי עוד 2 ספרים בבית לסיים לקרוא ואז אני אתחיל לחגוג על דקסטר.

קניתי 2 חזיות! והיום אני מסיימת עמוק באדמה הריגוש

 

[פ ו פ קורן]

יש הרבה

ממ אני קוראת שלוש ספרים בו זמנית אנחנו כבר באמצע השבוע אני מתחילה להתרגל לתספורת שלי הוא כזה פשוש. בא לי לאנוס אותו. זה סוג של חיובי

 

[Small talk]

יום שישי איקאה! ויהיה לי ארון חדש ../images/Emo13.gif

דיברתי עם אמא אתמול שאלתי אותה אם נסע לאיקאה והיא אמרה שהיא צריכה לבדוק שהיא לא יודעת אם ישלהם כסף לקנות לי עכשיו ארון "מה זאת אומרת לכם? מהכסף שלי" ואז ישר זה נהיה, "אהה אז אני רק אבדוק אם יש לנו אוטו". וזה הרגיש מזה טוב, כאילו שאני יכולה לקנות דברים בלי להרגיש רע שאני מבזבזת להורים את הכסף (למרות שמה שיש לי בתור ארון אני לא יודעת אם הוא יכול היה להיחשב כקופסאת קרטון כבר) ושאני לא צריכה שאמא תחליט מתי מתחשק לה לקנות לי ומתי לא. והולכת לצאת לי משכורת נורמלית החודש בכל זאת. אבל אמאלה יום רביעי מתקרב ואני חושבת שאני מעדיפה לחיות עם הפנטזיה במקום עם הרסיסים שלה.