איפה אתם היום??????

[צופית היחידה1]

איפה אתם היום?????? ../images/Emo112.gif

חזרתם לשיגרה? איפה הצפוניות? מה נשמע????? היתה אצלנו קודם צפירה קטנה. כל כך התייאשתי.... הנה הכל מתחיל מהתחלה. אבל כנראה שזה היה בטעות. לא שמעתי שום בומים ולא המשך לאזעקה. רק כשמגיע השקט מבינים את המתח שהיינו בו..... מאחלת לכולנו יום טוב. רגוע.

 

[המונשרי]

מתפקדת.... )

קצת סקפטית לגבי הפסקת האש. - תחושה עמוקה ששום דבר לא נשלם בעצם. מרגישה חידלון מצד ההנהגה , נראה לי שאינם יודעים מימינם ומשמאלם ומשם כל הפאשלות. המתח בהחלט נותן את אותותיו - בא בצורת נשירת שיער , קושי להירדם ועוד "מנעמים" כהנה וכהנה... ובעיקר מלווה אותי תחושת עצב עמוק על חיים שנמחו באחת - ומעגלי מעגלים שהחסר הזה ימשיך להקיף. בא לי לברוח ולא יודעת לאן. לא להמלט על נפשי ( זאת לא עשיתי אף לנוכח ההפגזות סביבי).אלא פשוט לחיות במקום נורמלי , לשם שינוי, שבו ילדה של שכנים לא מאבדת את שמיעתה בגלל נפילת הטילים,ובית ספר שלמדתי בו בילדותי לא יהרס כליל. משהו בנוסח חזון אחרית הימים : "ונמר עם גדי ירבץ".

 

[המונשרי]

../images/Emo88.gif../images/Emo6.gifדרושה אופטימיות!

המוצא הישר יבוא על שכרו.

 

[צופית היחידה1]

לשמוח על הרגע הזה......./images/Emo204.gif

עוד משהו מתכנית 12 הצעדים: רק להיום: לא אפחד לשמוח ממה יפה. ואאמין שכפי שאביט אני על העולם העולם ייראה לי. ישבתי בשקט בגינה היום. בלי בומים ואזעקות. חיילים מתקשרים הביתה הפחד מפסיק להיום. אני בוחרת בחצי הכוס המלאה.

 

[קטיפ]

לא לפחד לשמוח,

להנות מהרגע צופית ככה אני משתדלת לחיות וצמודה אל העדשה וזה מה שקורה...

 

[צופית היחידה1]

נהדר!

את מצלמת לפרנסתך גם? זה מעניין אותי אם את מוכנה לספר.

 

[הילה בסגול]

אנחנו היינו בקניות לבי"ס היום וגם..

אז קודם הלכתי לאיזה מקום והתעמתתי ושוב הצלחתי לעמוד על שלי (אפילו בלי לבכות! אני כל כך גאה בי חחחחח ). היה לי נורא קשה ולו בגלל שמדובר בנושא שקשור אלי רגשית עמוק מאוד אבל בעלי היה איתי ושימש לי כתמיד את הצד של ההיגיון בנושא הזה . הנה למדתי, אם אני לא מתאזנת בעצמי אני לוקחת את זה שיכול לאזן אותי, להשלים. אז עמדתי על שלי והצלחתי ואני נורא מרוצה. אח"כ הלכנו לעשות קניות לבי"ס עבור מעין. אחרי הנחה והסכום לא נורמלי ובכל זאת תודה ליקום שיש באפשרותנו. הפעם מעין בוגרת עולה לכיתה ג' ולא רצתה לקנות ציוד עם בראץ/ברבי אז קנינו פיות יפיפיות ומקסימות ולא התאפקתי וקניתי גם לי כמה פיצפקץ קטנים יפים

 

[צופית היחידה1]

יופי שקנית לך!

 

[הילה בסגול]

צפירה ?? מזל שבטעות {מזיע|

 

[hayapollak]

איפה אני היום?

שאלה שמוציאה ממני אנחה... הרבה תחושות,מחשבות,הרגשות, במישור הפיזי - אני חשה שהגוף שלי מתנהג קצת כמו אחרי מחלה... עייף, חושש,כבד,רוצה הרבה הרבה שינה ומנוחה. נתתי לו יומיים להרגע ולנוח והבוקר כבר צעדתי לעבודה כרגיל מוקדם בבוקר, השמש שעלתה במזרח בצבע אדום כתום יפיפה, השתקפה על המים והמראה הנשקף היה כמו העת שקיעה - מדהים.הטבע נותן לנו מתנות שנשאר רק להנות מהן. בתחושות וברגש ובמחשבה - יש קודם כל הכרת תודה שיצאנו יקירי,חברים,מכרים ללא נזק ופגיעה. יש גם עצבות על כל השכול, הפצועים,המשפחות שמצאו הרס ועל הסבל שעברו. מי יתן וישתקמו במהרה. תחושות קשות על מה שחשפה המלחמה הזו בנושא של העורף החזק, השביר והמאד חלש מבחינה כלכלית. הגיונית יש כאן גם הקבלה למה שקורה לנו כפרטים - המציאות מראה לנו שעל אף היעדים שאנו מציבים - צודקים,אמיתיים וכו' יש רצון , יש נחישות,יש בטחון עצמי אך מסתבר שעל אף הכל ולמרות זאת לא תמיד המטרות מושגות - מתסכל אבל אמיתי. אבל מושגים או נחשפים יעדים ומטרות חדשות וזה כנראה משום שהמציאות נוצרת בתהליך שאפשר לצפות את תחילתו אך לא את סופו.(אין סוף) אז היכן אני נמצאת היום? מה שבטוח לא במקום שבו נמצאתי לפני חודש וחצי. ושאלה שמתבקשת נוספת היא - האם השתנו דברים בסדרי העדיפות, ברצונות,במטרות?

 

[קטיפ]

או הנה את חיוש }}}{{{{{

תמיד כותבת כל כך בהיר.ובוגר חיה.... אני נמצאת היום בהפנמה נוספת שחיי כל כך שבירים ....והמלחמה הזו רק מבליטה לי שוב.....שכמה נדוש אבל ....לחיות כל רגע. המלחמה הוציאה ממני את הנתינה שבי...עשיתי הכל למען הצפון אירוח..קשר איתכן..חבילות.ועל זאת אני גאה בי. המלחמה החזירה אותי למלחמת לבנון הראשונה. שבעקבותיה נישאתי..... החזירה לי את כל סיפורי השכול האישיים שלי, את יתמות ילדי ההרוגים..את עיני האלמנות הצעירות את חוסר האונים מול אוייב אכזר, את השואה בדמות היטלר אירני בקיצור סלט גדול של עבר והווה ועם זאת אני מודה לאל שנשארתי שפויה וחזקה כי בימים הראשונים הייתי פוסטראומטית חבל על הזמן כעת אני מתה מצחוק)))) יום נפלא לכן קטיפונת

 

[hayapollak]

קטיף

מה גרם לך להפנים פעם נוספת שחייך כל כך שבירים? אצלי מתקבל הרושם שעל אף השכול הפרטי שלך, הכאב והעצב, את היום חזקה יותר ולא כל כך מהר תלכי חלילה לאיבוד אלא תדעי בדיוק מה את צריכה לעשות. באשר לשבריריות שלנו בחיים שכאן - כולם שברירים, אך לא כולם מודעים לכך. וכן, היה כיף לשמוע ממך בתקופת המלחמה ולהרגיש שאכפת לך.

 

[קטיפ]

חיה יקרה,

כשכתבתי שבירים הכוונה הייתה כמו לכולנו, שכעת אנו חיים ועוד שניה עלול להגיע טיל אירני, חיזבללי, ווטאבר.... מצב לא יציב והפכפך.

 

[צופית היחידה1]

ברוכה השבה, חיה! ../images/Emo24.gif

משתתפת איתך בהרהורים האלה..... גם אני מרגישה שיש עדיין מתח בתוכי. שמחה ועצב גדול. מה למדתי??????

 

[hayapollak]

ברוכה הנמצאת-צופית

למדת? מה למדת? רוצה לשתף?

 

[צופית היחידה1]

מה למדתי בחודש האחרון??????../images/Emo20.gif

למדתי שכשיש מצב חירום אני יוצאת מהעיסוק בעצמי ומתפקדת טוב...... למדתי שבאמת, אבל באמת. אי אפשר לדעת מתי אמות. מה יקרה עוד רגע. ואין לי טיפת שליטה על הדברים האלה. למדתי שאפשר להתרגל לחיות עם איום. כנראה כל איום..... עם אזעקות ובומים וסכנה אמיתית לצערי נוכחתי לדעת שכשהכל נגמר אני חוזרת למצב הקודם שלי...... הייתי רוצה לשמר קצת מהאדרנלין שהיה בזמן הסכנה ונתן לי כוחות לעשות.

 

[אריאלה האחת1]

ומה אני למדתי ביום שני נגמרה המלחמה

לבת הגדולה שלי מלאו 17. היום נסעתי איתה לשופינג בכרמיאל - מתנה ליומהולדת לה , ועל הדרך מתנות גם לי. ובמקרה... החבר שלה היה בכרמיאל עם החיילים שלו, אז היה להם זמן לחיבוק על הדרך.

בנוסף, טיפול לא מתוכנן אתמול שנקראתי בדחיפות לשכנה, שאחותה עברה כריתת שד, ויש לה גרורות בעצמות.. עם ריח של דלק בידיים, שנשפך לי מבקבוק למכסכת דשא-" מושבניקית" זוכרים? ירדתי לביתה ועשיתי טיפול אנרגטי לאחות , ובזה ,נסגר המעגל - ההתמודדות שלא היתה לי עם אימי ז"ל, שהיתה לאחר כריתת שד ונפטרה לאחר התפשטות גרורות בעצמות. ונפתח מעגל חדש של מקום המטפלת שבי. ועכשיו מתחילים לחזר לשיגרה - צימרים , טיפולים , סדנאות..בריאים וחזקים. באהבה לכולכן, אריאלה

 

[דגנית]

נסגר מעגל.. ונפתח חדש..

אריאלה

אל תשכחי לרגע שבתור ילדה לא היו לך את הכלים שיש לך עכשיו.. לא יכולת לעזור במקום בו את יכולה לעזור כיום.. אז סגרת את דלת הפחדים מההתמודדות... והנה פתחת מעגל חדש של יכולת, של כוח פנימי, שלך.. של צמיחה אישית.. שלך.. של אמונה.. בך בדרך.. ביכולת לעזור לאחרים במקום בו פעם.. לא יכולת.. שחררת את המעצור.. עכשיו.. לרוץ קדימה.. אוהבת

דגנית

 

[אריאלה האחת1]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo51.gifבאהבה../images/Emo23.gifדגנית

 

[דגנית]

../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif