איפה אני?.. איפה?

[Shenizel]

תודה לך

מצטערת שאין לי עוד הרבה מה להגיד.. תודה..

 

[Shenizel]

אני זוכרת שהייתי קטנה

ואמא ואבא תמיד נסעו לכל מיני מקומות אמא הלכה לחברות ואבא הלך להמר לחברים של אבא אני תמיד קראתי להם "חבורת הזבל" הם היו ערסים עם שרשראות חי(רציני)שהלכו עם גופיה לבנה והשערות האפורות בצבצו להם בכל מקום,שחומים ומסריחים מבנזין. רק חבל שהסגריות שלהם לא שרפו אותם אבא הביא אותי למשחקים האלו התפקיד שלי היה לשבת לידו לשתוק ולשמור על הכסף במשך 6 שעות . זה בדרך כלל היה יום שישי או שבת. רציתי לשחק,רציתי לטייל, אבל התפקיד שלי היה לשמור על הכסף והייתי נאמנה לתפקיד שלי אני זוכרת שפעם אחד מהחברים בשולחן נגע בי ממתחת לשולחן ואבא לא שם לב ואז צעק עלי "מה את בועטת בשולחן? אם את לא מתנהגת יפה את יכולה ללכת" הוא נגע בי שוב ואז אבא כעס ואמר לי ללכת נעלבתי עמוק הלכתי לטייל לטייל=לעשות סיבובים ברגל מסביב לבית כמה סיבובים עשיתי איזה שעמום מדברת עם הציפורים אנשים לפעמים עוברים ורואים אותי מדברת עם הציפורים ועם הכלבים והחתולים ואל תחשבו שאמא לא עשתה אותה טעות השאירה אותי אצל סבתא נורא משעמם אצל סבתא עם הדוד שלי שסובל מפיגור שאני מסתכלת עליו אני כמעט יכולה לראות אותנו דומים הוא כל הזמן מסתובב בבית הלוך חזור והאמת,שגם אני עושה את זה אני הולכת בבית יחפה מרגישה איך אני עפה לי למקום אחר בעזרת הדמיון,בעזרת הליכה,מדמיינת אותי במקום אחר. סבתא הלכה לישון ומתישהו גם הוא,שהוא גם מבוגר,הולך לישון. ורק אני נשארת לבד באיזה רחוב שכוח ברחובות מסביב הכל זה בניינים נטושים אין מכוניות בכביש.. רק כמה חיות רחוב,ועץ ענקי של פקאן טיילתי לבדי,הסתובבתי המון רדפתי אחרי חתול והוא שרט אותי בכיתי קצת,הפסקתי לבכות והלכתי לטייל באיזה פרדסון קטן עם תפוזים השריטות צרבו לי,אז הלכתי ונשכבתי על הרצפה ליד איפה שסבתא ישנה אני תמיד ניסיתי שלא לאפר שום פקודה שנותנים לי לא רציתי לאכזב אותם,לא רציתי להיות כשלון. והיה עוד פעם שאמא השאירה אותי שם וישר ויתרתי על להתרוצץ ונשכבתי על הכביש שום דבר לא עבר שם כמו שרציתי שיעבור שאולי מישהו יעבור שם יעצור עם האוטו וידבר איתי,ואולי הוא יעיר את סבתא תמיד שנאתי לבוא לסבתא,שונאת שונאת שונאת תמיד הייתי בוכה לאמא באוטו כל הדרך לרחובות והיא אף פעם לא זכרה שאני לא סובלת לבוא לסבתא. הכי מצחיק,שאם אני אגיד להם את זה עכשיו הם אפילו לא יזכרו מוח רקוב ההורים האלו מוח רקוב.

 

[Shenizel]

יש אנשים

שמתפללים לחזור לתקופה שהם היו יותר קטנים אבל אני מתפללת להגיע לגיל 30 .

 

[Shenizel]

הרגע

הלכתי לקנות חפיסת סגריות כי ראית שנגמרו לי הנובלס אני מסתכלת על הדלפק של הסגריות.. והוא אומר לי "נובלס או מלבורו?" כן,מכירים אותי שם. אמרתי לו.."ביצת הפתעה" ובלי ששמתי לב יצאתי משם עם ביצת הפתעה ביד הלכתי הבייתה,פתחתי את הביצה טעמתי מהשוקולד,אני עדיין לא אוהבת את השוקולד של הביצות הפתעה.. והיה שם פרח שצריך להרכיב והרכבתי את הפרח כאילו,נדמה לי שזה פרח

או שזה מפלצת ירוקה כזאת בתוך עציץ.. בכל מקרה מעכשיו זה הפרח שלי ומעכשיו אני מפסיקה לעשן,אני כל השנים האלו חנקתי את עצמי והגיע הזמן להפסיק ...זהו..

 

[דוקרת האשכוליות]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gifאני משתגעת פה.. רוצה לברוח

 

[התו הבודד]

../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif

 

[דוקרת האשכוליות]

אני בורחת מהבית היום.

 

[Shenizel]

תמה האופטימיות..

אני לא רוצה לחזור לבית ספר אני לא מסוגלת לעשות כלום להתאהב אין לי כוח לדבר אין לי כוח לחיות,אין לי כוח לחיות.

 

[הולכת לאי בוד]

יש לך מתוקה

את מלאה בכוחות צריך לחפור קצת כדי למצוא אותם. אל תלכי לבי"ס אם זה קשה לך כרגע. אל תחשבי על התאהבות, זה כבד מדי בכל מקרה. פשוט תנסי לנשום נכון, לדאוג לאכול ולשתות, ותנוחי. זה יעבור.

 

[Sandy B]

מצטערת להתפרץ..

הדרי אני אוהבת אותך כל כך... ילדה קסומה שלי..איך חבל לי שאת לא רואה כמה אהבה, תום ויופי יש בך! תראי! רק תסתכלי סביבך ותראי את כל האנשים הנפלאים שאוהבים אותך כל כך! אכפת לנו ממך! את חשובה לנו כל כך!- את מביאה אור לחיינו כשקשה וחשוך ואת זה בחיים לא נשכח לך! המילים שלי מתגמדות ליד מילותיהם של האנשים המקסימים פה אבל האהבה שלי חזקה באותה העוצמה.. ואת יכולה לברוח אליי הביתה לא אכפת לי באיזו שעה!!!

אני.