אינטרס כלכלי
- פותח הנושא NQDA
- פורסם בתאריך
מה תפקידה של המדינה?
למדינה יש תפקיד, והוא לגרום לעלייה ברווחה הכללית.
הרווחה הכללית היא מונח חמקמק:
בכסף - מה תורם יותר לרווחה הכלכלית, לקחת 1000 שקל ולחלק אותו בינך לביני שווה בשווה? או לתת לי כי אני במצוקה? אולי אתה תהיה מאושר עם 1000 שקל ולי גם 2000 לא ישנו?
בשירותים - מה יתרום יותר לרווח הכללית - כיפת ברזל באשקלון או חדר מיון קדמי באשדוד? חינוך ציבורי או מימון ציבורי לחינוך פרטי?
בחוקים - מה נכון יותר - שאדם יחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר או כליאה של אנשים שחשודים כדי להגן על הציבור?
שים לב, שרווחה אינה בהכרח כסף....
לכן מדינה צריכה להתחשב במכלול מערכתי של שיקולים, כולל בין היתר צמצום פערים.
מההיבט הכלכלי, פיזור אוכלוסייה עד גבול מסויים משתלם - פיזור סיכונים, מיקוד אמצעי ייצור באזורים בעלי יתרון יחסי, יצירת תחרות בין אזורים שונים ועוד. כל אלה מניבים צמיחה.
מאחר ובתחילה קשה לפריפריה להתבסס, המדינה צריכה לנטרל את הסיכון הכרוך במעבר לפריפריה, ולכן שווה לה להשקיע עד גבול מסויים בפיתוח הפריפריה.
למדינה יש תפקיד, והוא לגרום לעלייה ברווחה הכללית.
הרווחה הכללית היא מונח חמקמק:
בכסף - מה תורם יותר לרווחה הכלכלית, לקחת 1000 שקל ולחלק אותו בינך לביני שווה בשווה? או לתת לי כי אני במצוקה? אולי אתה תהיה מאושר עם 1000 שקל ולי גם 2000 לא ישנו?
בשירותים - מה יתרום יותר לרווח הכללית - כיפת ברזל באשקלון או חדר מיון קדמי באשדוד? חינוך ציבורי או מימון ציבורי לחינוך פרטי?
בחוקים - מה נכון יותר - שאדם יחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר או כליאה של אנשים שחשודים כדי להגן על הציבור?
שים לב, שרווחה אינה בהכרח כסף....
לכן מדינה צריכה להתחשב במכלול מערכתי של שיקולים, כולל בין היתר צמצום פערים.
מההיבט הכלכלי, פיזור אוכלוסייה עד גבול מסויים משתלם - פיזור סיכונים, מיקוד אמצעי ייצור באזורים בעלי יתרון יחסי, יצירת תחרות בין אזורים שונים ועוד. כל אלה מניבים צמיחה.
מאחר ובתחילה קשה לפריפריה להתבסס, המדינה צריכה לנטרל את הסיכון הכרוך במעבר לפריפריה, ולכן שווה לה להשקיע עד גבול מסויים בפיתוח הפריפריה.
תרומתי לנושא
אם השאלה היחידה הייתה מה יותר כדאי כלכלית, יתכן ולא היה צורך בממשלה אלא בצוות מומחים לכלכלה שידונו ויבדקו ויחליטו.
הממשלה שוקלת גם שיקולים שאינם כלכליים אלא קשורים לנושאים ערכיים, אידאולוגיים וכו'. בגלל זה יש בחירות ונערך דיון ציבורי בנושא.
שער הריבית לדוגמה, אינו נושא אידאולוגי ולכן הוא נקבע על ידי אנשי המקצוע של בנק ישראל.
תקציב המדינה לעומת זאת (כמה לתת ולמי) הוא נושא פוליטי ולכן נקבע על ידי נבחרי ציבור.
אם השאלה היחידה הייתה מה יותר כדאי כלכלית, יתכן ולא היה צורך בממשלה אלא בצוות מומחים לכלכלה שידונו ויבדקו ויחליטו.
הממשלה שוקלת גם שיקולים שאינם כלכליים אלא קשורים לנושאים ערכיים, אידאולוגיים וכו'. בגלל זה יש בחירות ונערך דיון ציבורי בנושא.
שער הריבית לדוגמה, אינו נושא אידאולוגי ולכן הוא נקבע על ידי אנשי המקצוע של בנק ישראל.
תקציב המדינה לעומת זאת (כמה לתת ולמי) הוא נושא פוליטי ולכן נקבע על ידי נבחרי ציבור.
דעה אחרת - זה אינטרס אידיאולוגי גרידא
אגב יש תחום מחקרי בנושא -
כלכלית הרבה יותר נוח שעסקים (וגם אנשים) מרוכזים בסמוך אחד לשני.
זה מצמצם את עלויות הקמת התשתיות / השינוע הגבוהות.
זאת אגב אחת הסיבות העיקריות לכך שאין פיזור אחיד של אוכלוסיה על פני, אלא התרכזות במטרופולינים והתפשטות איטית.
גם השאלה השניה שלך היא אידיאולוגית, וההסברים שלה באים מתחום הסוציולוגיה ולא הכלכלה. בני אדם חיים בקבוצות ונוטים לעזור אחד לשני, וגם כל החיים הקבוצתיים שלהם מקיימים כל הזמן השוואות פנים קבוצתיות.
למה לא חשוב לך לצמצם פערים עם איזה אפריקאי עני וכן חשוב לך לצמצם פערים עם איזה ישראלי שגר 100 ק"מ בצפון / בדרום?
אגב יש תחום מחקרי בנושא -
כלכלית הרבה יותר נוח שעסקים (וגם אנשים) מרוכזים בסמוך אחד לשני.
זה מצמצם את עלויות הקמת התשתיות / השינוע הגבוהות.
זאת אגב אחת הסיבות העיקריות לכך שאין פיזור אחיד של אוכלוסיה על פני, אלא התרכזות במטרופולינים והתפשטות איטית.
גם השאלה השניה שלך היא אידיאולוגית, וההסברים שלה באים מתחום הסוציולוגיה ולא הכלכלה. בני אדם חיים בקבוצות ונוטים לעזור אחד לשני, וגם כל החיים הקבוצתיים שלהם מקיימים כל הזמן השוואות פנים קבוצתיות.
למה לא חשוב לך לצמצם פערים עם איזה אפריקאי עני וכן חשוב לך לצמצם פערים עם איזה ישראלי שגר 100 ק"מ בצפון / בדרום?
תועלת שולית על השקעה
הולכת ויורדת.
אם למשל תשקיע מליוני שקל על בנייה של כביש פריפריאלי, במקום דרך עפר
כשמדובר במחלף משוכלל או רכבת תחתית - מדובר על מליארדים.
לכן - עדיף לממשלה להשאיר את המרכז בגודל האופטימלי, ועם רמת תשתיות האופטימלית ולהפנות את האוכלוסיה הנוספת לפריפריה.
החיסרון של זה הוא כמובן שמדובר ב"תכנון ממשלתי אגרסיבי" במקום שוק חופשי,
והמדינה מבצעת את זה ממש ממש גרוע.
הולכת ויורדת.
אם למשל תשקיע מליוני שקל על בנייה של כביש פריפריאלי, במקום דרך עפר
כשמדובר במחלף משוכלל או רכבת תחתית - מדובר על מליארדים.
לכן - עדיף לממשלה להשאיר את המרכז בגודל האופטימלי, ועם רמת תשתיות האופטימלית ולהפנות את האוכלוסיה הנוספת לפריפריה.
החיסרון של זה הוא כמובן שמדובר ב"תכנון ממשלתי אגרסיבי" במקום שוק חופשי,
והמדינה מבצעת את זה ממש ממש גרוע.
ניקח שתי חלופות ליישב מליון איש
האחת היא לקחת קרקע חסרת שימוש בנגב, לסלול אליה כבישים פשוטים, מהכביש הראשי הסמוך וכנ"ל מים וחשמל.
ויש לך יישוב חדש, שתוכל ליישב בו הרבה אנשים.
מסביב לכביש תשאיר שטח פנוי שיאפשר להפכו לכביש ראשי בזול.
והשניה היא לקחת שטח במרכז, שיש בו שימוש, לוותר עליו (ועל התועלת שלו).
לפעמים מדובר בפינוי בינוי - הרס רכוש קיים כדי להקים יותר בתים, לפעמים מדובר בבנייה במקום פארקים או שדות חקלאיים.
במצב הזה - כמות האנשים גדלה, תצטרך להשקיע בתשתיות או שיהיה חוסר יעילות (פקקים)
יכול להיות שתצטרך להפקיע שטחים כדי להרחיב כבישים, או שתבנה גשרים ורכבות תחתיות.
מאוד מאוד יקר.
לקחת שטח שלא תוכנן לאכלס הרבה אנשים תמיד יהיה יקר מאשר לקחת שטח לא מנוצל, ולתכנן אותו טוב.
ומרכז הארץ - הוא פשוט טלאי על טלאי.
תכנון גרוע מאוד. יקר מאוד להרחבה.
לכן, עדיף לבנות בצפון, בקריות, בחריש, באשקלון בבאר שבע ובנגב עם תכנון טוב ל100 שנה קדימה,
מאשר להצפיף את המרכז, שכבר צפוף יותר מהתכנון.
אבל בפועל - זה לא עובד.
אנשים רוצים לגור במרכז, ומוכנים לשלם על זה הון עתק.
ומצד שני - הממשלה לא מצליחה לאפשר מספיק בנייה בפריפריה.
האחת היא לקחת קרקע חסרת שימוש בנגב, לסלול אליה כבישים פשוטים, מהכביש הראשי הסמוך וכנ"ל מים וחשמל.
ויש לך יישוב חדש, שתוכל ליישב בו הרבה אנשים.
מסביב לכביש תשאיר שטח פנוי שיאפשר להפכו לכביש ראשי בזול.
והשניה היא לקחת שטח במרכז, שיש בו שימוש, לוותר עליו (ועל התועלת שלו).
לפעמים מדובר בפינוי בינוי - הרס רכוש קיים כדי להקים יותר בתים, לפעמים מדובר בבנייה במקום פארקים או שדות חקלאיים.
במצב הזה - כמות האנשים גדלה, תצטרך להשקיע בתשתיות או שיהיה חוסר יעילות (פקקים)
יכול להיות שתצטרך להפקיע שטחים כדי להרחיב כבישים, או שתבנה גשרים ורכבות תחתיות.
מאוד מאוד יקר.
לקחת שטח שלא תוכנן לאכלס הרבה אנשים תמיד יהיה יקר מאשר לקחת שטח לא מנוצל, ולתכנן אותו טוב.
ומרכז הארץ - הוא פשוט טלאי על טלאי.
תכנון גרוע מאוד. יקר מאוד להרחבה.
לכן, עדיף לבנות בצפון, בקריות, בחריש, באשקלון בבאר שבע ובנגב עם תכנון טוב ל100 שנה קדימה,
מאשר להצפיף את המרכז, שכבר צפוף יותר מהתכנון.
אבל בפועל - זה לא עובד.
אנשים רוצים לגור במרכז, ומוכנים לשלם על זה הון עתק.
ומצד שני - הממשלה לא מצליחה לאפשר מספיק בנייה בפריפריה.
הבעיה היא לא רק באיפה ליישב
מגורים בסופו של דבר היא החלטה משוקללת של איכות חיים.
המרכיב המשמעותי ביותר הוא פרנסה - עבודה.
גם אילו הקמת התשתיות המגוריות היתה זולה יותר (והיא לא), שימו לב כמה עלות ההקמה של מערך הרכבות, עלות תשתיות הכבישים.
עדיין יש מרחק סביר שהאדם הממוצע מוכן לנסוע לעבודה מדי יום.
לכן בלי פיתוח סביבה עסקית תומכת, אין יכולת אמיתית ליישב אזורים נידחים. למדינת ישראל היה ניסיון כזה עם מפעל אינטל בקרית גת. אפשר לומר שהניסיון הזה ברמת המאקרו די כשל, האזור לא ממש התפתח מבחינה עסקית. והמפעל נשאר כמו מפעלים רבים, עץ בודד במדבר.
לעומת זאת האזור שבין אשדוד לבין ראשון לציון נוחל הצלחה מגורית מאוד גדולה, ברחובות, ביבנה, אשדוד, אפילו אפשר לומר מודיעין.
מגורים בסופו של דבר היא החלטה משוקללת של איכות חיים.
המרכיב המשמעותי ביותר הוא פרנסה - עבודה.
גם אילו הקמת התשתיות המגוריות היתה זולה יותר (והיא לא), שימו לב כמה עלות ההקמה של מערך הרכבות, עלות תשתיות הכבישים.
עדיין יש מרחק סביר שהאדם הממוצע מוכן לנסוע לעבודה מדי יום.
לכן בלי פיתוח סביבה עסקית תומכת, אין יכולת אמיתית ליישב אזורים נידחים. למדינת ישראל היה ניסיון כזה עם מפעל אינטל בקרית גת. אפשר לומר שהניסיון הזה ברמת המאקרו די כשל, האזור לא ממש התפתח מבחינה עסקית. והמפעל נשאר כמו מפעלים רבים, עץ בודד במדבר.
לעומת זאת האזור שבין אשדוד לבין ראשון לציון נוחל הצלחה מגורית מאוד גדולה, ברחובות, ביבנה, אשדוד, אפילו אפשר לומר מודיעין.
בעיית הביצה והתרנגולת
אם אין הרבה אנשי היי-טק באזור, לא יפתחו מפעלי היי-טק,
ואם אין מפעלי היי-טק, לא יגורו שם אנשי היי-טק.
התחבורה היא דרך לצאת מהפלונטר: אם תגיע בזמן סביר למקום העבודה, תוכל לגור שם,
ואם אנשים גרים שם (ומחירי הנדל"ן נוחים יחסית, והרגולציה שם אינה עויינת תעשייה) יתפתחו שם מסחר ותעשייה.
השאלה היא - האם אתה משקיע בהפחתת זמני הנסיעה במרכז,
או בהפחתת זמני הנסיעה מהפריפריה למרכז.
זה לא תיאורטי:
יש לי חבר שגר בקריות, ועובד ברחובות,
ומצד שני - חברים שגרים באזור יבנה-אשדוד ועובדים ביוקנעם.
בשני המקרים - זה נובע מכך שבין המרכז לפריפריה צומחים מרכזי תעשייה כדי לנצל את התחבורה.
אם אין הרבה אנשי היי-טק באזור, לא יפתחו מפעלי היי-טק,
ואם אין מפעלי היי-טק, לא יגורו שם אנשי היי-טק.
התחבורה היא דרך לצאת מהפלונטר: אם תגיע בזמן סביר למקום העבודה, תוכל לגור שם,
ואם אנשים גרים שם (ומחירי הנדל"ן נוחים יחסית, והרגולציה שם אינה עויינת תעשייה) יתפתחו שם מסחר ותעשייה.
השאלה היא - האם אתה משקיע בהפחתת זמני הנסיעה במרכז,
או בהפחתת זמני הנסיעה מהפריפריה למרכז.
זה לא תיאורטי:
יש לי חבר שגר בקריות, ועובד ברחובות,
ומצד שני - חברים שגרים באזור יבנה-אשדוד ועובדים ביוקנעם.
בשני המקרים - זה נובע מכך שבין המרכז לפריפריה צומחים מרכזי תעשייה כדי לנצל את התחבורה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.