אינטרסים בחבריות

[אדם 08]

אינטרסים בחבריות

אני לא בטוח שזה הפורום הכי נכון להעלות את השאלות האלה, אבל בכל זאת... אני אנסה. אני רוצה להתייעץ אתכם מה הייתם עושים במקומי. אני סטודנט באונ'. היו לי בנתיים האחרונות חברים טובים שהיו גם מאוד חזקים לימודית. קרו כמה דברים (בעיקר משולש רומנטי דפוק) שגרם לי להתרחק מאותם חברים משמעותית. היום אני לא רואה אותם בכלל ומחליף איתם מילה רק בענייני לימודים- וגם זה נדיר מאוד. אחת מהחברים האלה עשתה לי אפילו הצגות של ילדה קטנה והתעלמה ממני כמו אויר בגלל איזה תקרית קטנה. שבגללה היא האשימה אותי בדברים שבכלל לא עשיתי. השאלה שלי היא כזו- אני עשכיו מנסה לאחות שברים עם אותה אחת שלא דיברה איתי בכלל. אני חושב שאני רוצה לשמור איתם על קשר ורק בגלל אינטרסים. לא יודע בעתיד מתי אתקל בהם/מתי אצטרך אותם. אני לא נהנה לראות אותם. או שלמוע אותם. די נפגעתי מהם. ואני לא סומך עליהם בכלל. יש לי אפשרות שתי אפשרויות 1. לכתוב לאותה בחורה במייל/מכתב ולתאר בדיוק כל מה שאני מרגיש. אבל מצד שני אני חושב שהיא לא יודעת לשמוע ביקרות. ובכלל המצב איתה ואיתם רעוע אז אולי כדאי לשתוק. 2. להפגש איתה וללטף לה את האגו כמו שהיא אוהבת. להתנצל על דברים שלא עשיתי ופשוט לבלוע את הצפרדע. מצד שני- מראש אני לא הולך להתחבר איתם לעומק כמו פעם. אז זה יהיה כמו פלסטר על פצע ולא תפירה או טיפול יסודי. יכול להיותשזה סתם חסר טעם. הענין הוא שהמחשבות על זה - גוזלות לי מלא אנרגיה. מלא התלבטויות. אני כאילו רוצה להאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: לא רוצה להשקיע זמן/מאמץ בסבל להפגש איתם ולתחזק קשרים מצד שני רוצה להזער בהם בעתיד. תוך ידיעה שהם כמובן יכולים להעזר בי אינטרסנטית לחלוטין באותה מידה. מה הייתם ממליצים?

 

[efriend]

התחושה שלי היא

שלא כדאי לך לשמור איתם על קשר רק בשביל אינטרסים. זה יגזול ממך הרבה אנרגיה, ויכול להיות שזה לא ייסתדר, ואז גם אנסת את עצמך להיות בקשר איתם בניגוד לרצונך וגם לא תקבל את ה"תמורה" שרצית. אתה גם התלוננת על האינטרנסטיות של אנשים בקשרים, אז נראה לי שאם אתה עצמך תימנע מזה, גם תרגיש תחושת הזדככות וגם אנשים אחרים פחות יעשו לך דברים דומים (כי אם באמת תאמין בזה, אתה תשדר לכולם שאתה לא בעניין של חברויות אינטרנסטיות והמסר יעבור).

 

[שירשולי]

על מה אתה צריך להיתנצל????

מי עשה רע אחד לשני לא הבנתי?? אם היא לא מספיק בוגרת בשביל לסלוח, אז למה לרצות איתה בקשר?? ואם היא לא רוצה קשר איתך חשבת על זה??? אם אתה ממש רוצה בחברותה אז תיזום,קשר מחדש. אבל מהכתוב שלך אתה לא ממש רוצה .אתה זה שתחליט.

 

[אדם 08]

אני לא נהנה

להיות בחברתה אבל זה הכל היה כדור שלג שגדל. פעם היינו חברים ממש טובים. אני התרחקתי במודע ממנה ומהחברים מסביב כי אל היה לי נוח איתם. שמרנו על יחסים מרחוק. עזרה בש"ב. התייעצות בבחירת קורסים. לא מעבר. בשלב מסוים היא חשבה שעשיתי משהו מאחורי הגב שלה. מה שנכון חלקית. עשיתי משהו (שקשור אלי ולא קשור אליה) ולא יידעתי אותה מהסיבה הפשוטה שכל הקיץ היא לא טרחה לדבר איתי או להתעדכן ולא חשבתי לנכון לעדכן מישהו שלא אכפת לו באמת המ קורה איתי. אני פשוט מרגיש ויודע שהחבר'ה האלה חזקים מבחינת לימודים והם יגיעו לעמדות מפתפח אני די בטוח שאני אפגש איתם בעתיד וכמעט משוכנע שאצטרך את העזרה שלהם זה הכל אם הייתה לי בחירה- הייתי בוחר לא להיות איתם. אבל מצד שני- אלה כל החברים שהיו לי בשנים האחרונות. אין לי משהו אחר ביד. ואני יודע שעוד נפגש בסיבוב. כך שלרשת בטחון הייתי רוצה לשמור אותם על אש קטנה. מה גם שאולי הטעות בי? אולי אני עושה משהו לא נכון והם תהרחקו ממני עם סיבה מוצדקת. אני פשוט חושב שהם לא כנים איתי, שמחים לאידי זה התחושה שלי כבר כמה חודשים

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שאולי תשקול מחדש את כל

העניין-למה לך ליצור איתה קשר בכלל. תשים לב לאופציות שהצבת לעצמך: לכתוב לה מייל/מכתב שיפגע בה או להיפגש ולרצות אותה ולבלוע את הצפרדע. כתבת בעצמך שאתה לא הולך להתחבר איתם לעומק כמו פעם, אז מה הטעם? לשם מה כל המאמצים? כבר כתבתי בעבר על החבורה שהייתי חלק ממנה ובסוף היה קרע ביננו וכולם החליטו לא לדבר איתי. ניסיתי ליזום הרבה פעמים קשר עם חלק מהם ולא הצליח, וואלה- שנתיים אחרי חיי טובים יותר בלעדיהם.

 

[אדם 08]

אני מסכים

באמת יצרתי חבריות אחרות אחרי זה. אני כרגע חושב על העתיד- מה יקרה אם אני אהיה קולגה של אותם חברים ישנים באיזו עבודה שאמצא? מה יקרה אם אצרטך את עזרתם להגיע לאיזה תפקיד מסוים. אני נמצא בתחום שחבר מביא חבר לעבודה... זה אחד החששים שלי. מה גם שאני תוהה אולי אני טועה במשהו מהותי כי מהרבה אנשים אני מתאכזב ושומר מרחק אולי הטעות בי?

 

[אופירA]

אני עוברת חוויה דומה

אז אני מנסה לחשוב איתך ביחד. לשמור על קשר בגלל אינטרסים - נכון. ובכלל, נכון לשמור על כל קשר אפשרי. רק לא בכל מחיר. למה צריך להתקרב דווקא לאותה אחת? ואם להתקרב דווקא אליה - למה לנגוע במקום שפגע בך? אפשר להתקרב על בסיס התעלמות ממה שהיה. אפשר "ללטף לה את האגו" (לצורך האינטרסים) בצורה אחרת - לאו דווקא בנגיעה בסיפור שהיה. כי הסיפור שהיה פוגע בביטחון שלך. ואת הביטחון שלך אתה לא צריך להקריב לצורך הקשר. לחשוב יותר מידי על העתיד לא צריך, כי העתיד מלא הפתעות ואינו בשליטתנו. צריך לחשוב רק על מה שביכולתנו ובשליטתנו, ומה שלא - להשאיר למי שעושה כל הזמן כל מה שלא בשליטתנו. במידה שאתה יכול לחזק את הקשר הנוכחי במעט (עפ"י העקרונות שהחלטת עליהם) - מה טוב, אבל לא להסתבך עם עצמך יותר מידי. אני מרגישה שהאנרגיות שהמחשבות על כך לוקחות לך, זה בגלל שבשכל ובהבנה אתה הגדרת מצוין וחכם מאוד את הקשר שאתה רוצה איתם. אבל ברגש אתה רוצה אישור שלא קיבלת מהם, ושנפגעת כתוצאה מכך שלא קיבלת מהם. איבדת את האמון כי נשענת וסמכת במקום שהיה נחוץ לך. וברור שאינך יכול להישען במקום שנחוץ לך, כאשר אינך מקבל את הכוח והאמון והאישור הדרוש. גם אני הרבה מתלבטת בנוגע לחיכוך שיש ביני לבין הסובבים אותי, שלא מסכימים עם ההתנהגות שלי - אולי אני טועה במשהו מהותי. אבל ההתלבטות הזו נובעת מקשר לא טוב עם עצמי. כי אם הקשר טוב, אז יש לי פחות בעיה להגיב להתנגדות של הזולת, ויש לי יותר בסיס איתן לחשב עם עצמי מה הטעויות שלי ומה הטעויות של זולתי שאינן רלוונטיות אלי. וכדי לבנות קשר טוב עם עצמי - צריך לתת אמון בעצמי, כמו שאני, עם החולשות שלי. להתעקש על מי שאני גם אם זה גורר הרבה התנגדות. להתעקש להחליט מתוך עצמי על חשבון הנפש שלי ועל השינויים שאני רוצה לשנות בעצמי, ועל הדעות של האחרים שאני רוצה לקבל ועל הדעות שאני לא רוצה לקבל. גם אם החולשה שלי כרגע שאני הרבה לוקחת מרחק כי אני רגישה ונפגעת ומתרגמת הרבה מצבים לפגיעה באמון. זה חולשה. אבל כדי לחזק אותה אני לא יכולה להתעלם ממנה ולהכחיש אותה. אני צריכה לעבור אותה ולקבל את עצמי עם המגבלות שלה.

 

[אדם 08]

רשמת מאוד יפה

את המשוכה הזו עברתי. בדרך כזו או אחרת. דברתי עם אותה בחורה. מקווה שדברים יסתדרו. אבל באופן כללי- אני רוצה ללמוד על עצמי. מה אנ יכול לעשות יותר טוב כדי להתחבר לאותם אנשים נכונים? אולי אין בכלל אותם אנשים נוכנים? אולי אני צריך להבין שכל אדם דואג לעצמו ואם לא מפריע לו- הוא גם יעזור לך. הצלחתי ליצור קשר עם אנשים נוספים. אבל גם מהם מהר מאוד התאכזבתי (מהקודמים עוד לקח לי שנה וחצי עד שהתאכזבתי). אנשים מספרים לך חצי אמת. משחקים אותה חברים טובים אבל כשאתה צריך עזרה הם מלאי תירוצים. הם מסכמים איתך דברים גורמים לך לסמוך עליהם אבל הססנים ובדקה האחרונה מתקבפלים בלי היסוס. הם שומעים אותך אבל לא מקשיבים מחפשים אותך כשהם צריכים פונים אליך בביקורת שכהם בעצמם עושים אותה טעות בקיצור, קשה לסמוך על אנשים

 

[אופירA]

אנחנו קצת מצפים מהם להיות ההורים שלנו...

רוצים שהם יכילו אותנו. יעמדו לצידנו בשעת צרה (כאילו הם מסוגלים לעזור לנו בכל דבר), רוצים שייקחו אחריות על כל מילה שיוצאת מהפה, כי אנו נותנים המון כוח למילים ולהבטחות. אבל אנשים אינם ההורים שלנו. וגם לנו אין כוח לתמוך בחיים שלהם ולהבין אותם בכל דבר ולהכיל אותם בכל דבר. ולכן כמו שאני לא יכולה לטפל בחבר חולה, כך אני צריכה להבין כשהוא לא מסוגל לטפל בי כשאני חולה. וכמו שאני לא יכולה לשמור על כל מילה שיוצאת מהפה שלי ולקחת אחריות שבדקתי אותה בפלס כל האמיתות בעולם לפני שדיברתי - כך אני מבינה שגם החבר לא מסוגל לקחת אחריות על כל מילה ולא יכול להתאים את עצמו אלי בהתנהגות שלו. הסביבה החיצונית זה מראה לאינטרקציה ביני לבין עצמי. אתה נותן כוח למילים, ולכן מתאכזב מאמירות לא מספיק מחייבות. אתה מצפה מחבר להיות תומך ומכיל כמו הורה, ולכן מתאכזב כשחבר מתגלה כיצור אנושי כמוך, שלא מסוגל לעזור לך להתבגר. אתה מתאכזב כשחבר לא עומד בציפיות שלך. הפיתרון הפשוט - תתבונן על עצמך, ותלמד את עצמך להוריד ציפיות מבן אדם, כי בן אדם לא אמור להתנהג עפ"י הציפיות שלך. אמנם אתה זקוק לתמיכה, לאהבה, להכלה ולקבלה, אבל האנשים סביבך אינם אמורים לספק לך את צרכיך העמוקים. לכן במערכת יחסים עם חברים אני משתדלת לבוא בלי ציפיות, אלא לקרוא מה הזולת מצפה ממני עפ"י התנהגותו, ולברר עם עצמי אם ההתנהגות הזו רצויה לי ובאיזו מידה, ובהתאם למה שהזולת מוכן להעביר אלי - כך אני מתקרבת אליו. כשחברה חדשה מסכמת איתי דברים, אמנם אני בונה על הסיכום, אבל לא מפתחת ציפיה שהיא לא תפר את הסיכום. וכשהיא מפירה את הסיכום אני מתייקת את ההתנהגות הזו בהגדרה של "זו חברה שלא יודעת להחליט, וזה בסדר, רק צריך לדעת לצפות את זה ממנה", ולכן לא סוגרת איתה דברים חשובים, רק דברים כלליים, על תנאי שהיא לא תקיים את ההבטחה. לכל אחד אני מתייחסת בהתאם להתנהגות שלו ובהתאם ליכולת שלי להסתדר עם ההתנהגות הזו (יש כאלו שאני אפסול מראש ואתרחק מהם מכל וכל, כי הם עוברים לרוב את הגבולות האדומים שלי). אני לא פוסלת את ההתנהגות שלהם בגלל שהיא לא מתאימה לקריטריונים שלי, אלא בודקת איך אני יכולה להתנהל מול ההתנהגות הזו ולהסתדר איתה, בלי ציפיות מעבר לנתונים. כך לא מתאכזבים מהחברים, ולומדים להסתדר איתם וליהנות מהדברים שכן מתאימים לי אצלם (שהרי אנשים זה דבר מורכב מהמון סוגי התנהגויות, חלקן חיוביות מאוד עבורי, וחלקן לא מתאימות לי).