אין לי כח!!!!

MooN of 1986

New member
אין לי כח!!!!

אני פשוט חסרת כוחות פיזיים... הם מצפים ממני לקום, להתלבש בצורה צנועה (בלעעעעעע) וללכת איתם לבית כנסת לשמוע איזה חזן אשכנזי שמילל לעצמו את מגילת איכה ואף אחד לא מבין אותו, אלא אם כן אתה עוקב אחריו בצורה רציפה (מה שאצלי חסר סיכוי..) אני יודעת שזה קטנוני, אבל פעם אחת לשם שינוי לא בא לי לעשות מה שהם רוצים... הצום הזה גם ככה לא במקום..(אני סובלת מבעיות בקיבה בשבועיים האחרונים-לא נעים בכלל!) אוף
אתם הולכים???
 

rastamann

New member
משתתף בצערך

אך אני חושב שעלייך לקום ולעשות מעשה מה שהוא לא יהיה רק תחליטי מה נכון בשבילך ובהצלחה
 

אחר

New member
אני דווקא אוהב לשמוע את מגילת איכה

זו מנגינה עצובה שנוגעת ללב. אם היה לי זמן, אולי הייתי הולך לחפש איזה בית כנסת לשמוע בו את המגילה
 
אחר, גם אני...

ואם אין לך זמן, אני מציע לך לעשות את מה שעשיתי אני. קח לך ביד את מגילת איכה, פתח בתחילתה ותתחיל לקרוא. אתה תזכר במנגינה...
 

מני3

New member
למי שבא לבכות

אני מוכן לזרוק את השישקע´ס. איך אהבתי את 9 באב בגלל זה. זה היה יום של סגירת חשבונות פנימיים של בית הכנסת... "בשביל לבנות מקדש חדש צריך להחריב את המקדש הישן"
 
מותר לצחוק היום ?

כאשר את שואלת "אתם הולכים???" למה את מתכוונת ? האם אנחנו הולכים לבית הכנסת ? אני יודע שאסור לצחוק היום אבל אני לא יכול להתאפק. אם אין לך ברירה אלא ללכת תנוחמי בארוחת בוקר נסתרת או משהו כזה, זה יעשה לך את היום.
 

MooN of 1986

New member
הבעיה היא לא האוכל...

אני באמת לא אחת שאוכלת הרבה....ואני מעדיפה לצום, ולא לאכול ארוחות נסתרות... נראה לי שאלך לישון עכשיו, וככה לא יעירו אותי ללכת לתפילה.... או שפשוט אאלץ ללכת...
 

MooN of 1986

New member
הנני גם אשכנזיה- ככה שאין שום בעיה.

רק שהתפילות שלהם לא ממש מוצאות חן בעיני... אז מידי פעם אני מאמצת את מינהג אבותי אימי ואני הולכת לבית כנסת מרוקאי... שגם שם לפעמים אני לא מבינה כלום
בסוף לא הלכתי לקריאת איכה... ישנתי כמו גדולה...
 

B a m b i

New member
לא יודע, אני כבר לא עוכב

אחרי כל הפרקים של "לגעת באושר" השכונתי שלנו. תני תקציר. <במבי בעד מינוי ירח86 לתסריטאית "היפים והאמיצים">
 

MooN of 1986

New member
הופה, יש לי מינוי חדששששששששש

אין לי מושג מאיפה הבאת את הקטע עם הטלנובלה... אבל מילא... יצאנו במשך שבועיים, הכל היה טוב ויפה... עד שלשחקנית הראשית צצו כל מיני ספקות בעיניין... היא חשבה שיש לאייל (בן זוגה) רגשות מעורבים, ושאולי עדיין אוהב את שירן חברתו לשעבר... זאת הסיקה על פי נתוני ההתחמקות הגדולים של אייל מלדבר עם שירן (האקסית שלו..) היא ניסתה לברר מה קורה, ואייל החל מגמגם... מנסה להתחמק מלענות בנושא, ובסופו של דבר מתעצבן עליה ואומר שזה אחד הנושאים שהוא לא רוצה לשתף בו אף אחד... הדמות הראשית (שאותה מגלמת-אני!!!) מתעצבנת בחזרה, אך בגלל היותה בחורה רגישה בוכה ללא הרף במשך 3 שעות... אחרי המשך ועכוחים רבים, שכאן לא במקום לפרטם... היא מחליטה שעליהם לקחת פסק זמן... היא מודיעה לו על כך בעיניים דומעות וגרון נחנק... כמה דקות לאחר מכן, היא מוצאת עצמה חסרת אונים, ונכנסת חזרה לדעיכאון העמוק (שבו הייתה שרויה לפני שהכירה את אייל)... היא לוקחת בידה סכין גילוח וחותכת כמה חתכים ברגלה הימנית... אייל בדיוק מתקשר ושואל איך היא מרגישה... "לא בא לי לדבר עכשיו, ובמיוחד לא על זה" עונה לו וטורקת את הטלפון בפניו... לאחר מספר דקות שולחת לו הודעת טקסט ומספרת לו "אתה באמת רוצה לדית איך אני מרגישה? ח-ר-א! חתכתי, יורד קצת דם, אך הכאב אינו משתווה לכאב שיש בליבי" אייל מתקשר, והם נכנסים לשיחה סוחפת וקורעת לבבות(
)... אייל אומר שעדיין אכפת לו, ועדיין אוהב רק שצריך קצת זמן לברר עם עצמו כמה דברים... ואף מוסיף ואומר שהרי זה היה רעיון שלה לצאת להפסקה...
שפגועה לחלוטין צועקת עליו שלא ישקר לה לעולם... ושהיא שונאת את עצמה על שהאמינה לשטויות ולחלומות שהצליח להפיח בתוכה... השיחה מסתיימת באיחולי חיים טובים... יום לאחר מכן, מצלצלת
לאייל, ומודיעה לו שאין לו על מה לחשוב יותר, ושמבחינתה זה נגמר... אותו היום (לפני שהתקשרה) עובר עליה בבכי בילתי פוסק, ובהשכמה של כל הבית ב-4 לפנות בוקר, כי הבכי לא מחזיק מעמד... אמא באה לנחם, מנסה לחבק ולהרדים... כולם ערים, אך אף אחד לא פוצה את פיו...
משנה גישה... היא איננה מאמינה שיש את הצורך בכניסה לדיכאון.... גישתה כרגע היא:היו לי שבועיים מדהימים בזכותו, ועכשיו המשימה שלי היא להשאר מאושרת בזכות עצמי, ולא ליחס לקטע הזה חשיבות רבה מידי... מאז אייל שולח מידי פעם הודעות, ואחרי שהבין ש
התגברה עליו, הוא מתחיל לומר עד כמה הוא חושב עליה הרבה, וכמה מתגעגע... נחיה ונראה מה יקרה... כל זאת ועוד בעונה הבאה... איך החתימה שלי???? (אני מבינה שהחתימה היא זו שגרמה לך לשאול...לא?)
 

B a m b i

New member
../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif

 

MooN of 1986

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif

 

דידית

New member
אני שונאת שאומרים לי את זה

אבל מה אני אגיד לך נשמע כמו עוד אחד מהרבה סיפורים שעוד יקרו לך בחיים. מכירה מישהוא, נדלקת, אוהבת, מתאהבת, עוזבת, מתגברת וממשיכה הלאה. ואולי זה מה שנותן את הטעם והענין בחיים.עד שץגיעי למשהו רציני באמת. אז יופי שאת לוקחת את זה בקלות, רק תזהרי עם הסכינים והדם. דידית.
 
למעלה