אין לי כותרת , כנסו

CNN10

New member
אין לי כותרת , כנסו

אני בחור מהצפון , בן 26 , סטודנט לרפואה שנה שישית בתל אביב , הכרתי בחורה בת 27 שחקנית קולנוע ( לא אזכיר את השם) שהיא אחותו של שותפי לדירה שלומד איתי באותה אוניברסטה בחוג אחר , ביני לבין הבחור נוצר חיבור טוב ונהיינו חברים, עכשיו אני מוכרח לציין שאני ערבי והוא יהודי . תמיד היה מציע לי לבקר איתו אצל בית הוריו וברוב המקרים נעניתי , הוריו אהבו אותי מאד , ובכל פעם שהתארחתי אצלם הרשמתי אותם יותר ויותר ונהייתי עם הזמן מין חבר של המשפחה , משפחה שמאלנית לכאורה . מהרגע הראשון היה ביני לבין אחותו קליק ומשיכה הדדית שמרחפת באוויר , היא היתה די חופשית ומביטה בי מבטים חודרניים ומשדרת שהיא דלוקה עליי אך באותו זמן מסתייגת ושומרת ממני מרחק, בכל זאת אני ערבי , בשבילי זה היה טבעי והייתי מנסה להתעלם מעניין כזה , למרות שבתוך תוכי נמשכתי לה ולאופיה ונחלשתי מול יופיה ,אך לא היה לי אומץ אפילו לרמוז לה על זה שהיא מוצאת חן בעניי כדי להימנע ממצב מביך מבחינתי ומבחינתה ולשמור על האימון שנתנה בי המשפחה ובכלל לא עלה על דעתי שקשר כזה יכול לעבוד. יום ראש השנה , הזמין אותי חברי שותפי לדירה לחגוג עם משפחתו מסיבת ראש השנה , הסכמתי , ישבתי איתם על אותו שולחן , אחותו כנראה השתכרה , התנפלה עליי בנשיקות כשעשיתי את דרכי לשירותים , בני המשפחה לא הבחינו בזה , משכה אותי לכיוון השירותים וקיימנו יחסי מין קצרים (הייתי בהלם כי עד המקרה הזה הייתי בתול כי אצלנו לא נהוג לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין) . מאותו מקרה אנחנו מנהלים רומן סודי , שוכבים פעמיים בשבוע והקשר בנינו הרבה יותר עמוק , הסכמנו שאציע אירוסין (המשפחה שלי מבוססת ותתמוך בנישואים שלי) אחרי שקיבלתי את ברכת הדרך מהוריי שלא ממש התלהבו מהעניין , הצעתי אירוסין , הוריה סירבו כי לפי דעתם זה לא יהיה נישואים בריאים , למרות ניסיונתיי להמחיש להם עד כמה זה לא מוסרי ואפילו מנוגד לדעותיהם וערכיהם בחיים , ולמרות הבטחותיי לספק לבתם חיים טובים ולגור בתל אביב , היו אוטמי אזניים , ועם הזמן בהדרגה אחיה ניתק קשר ממני ויצא מהדירה , היא מבהירה שהיא עצמאת והסכמת הוריה לא מהווה גורם מכריע עבורה , ביקשתי פסק זמן ממנה כדי לחשוב , בינתיים אני מהסס , מה דעתכם ?
 

seeyou

New member
לדעתי אין סיכוי לקשר טב מכמה סיבות

נתחיל בזה שאפילו כאשר בני הזוג מאותה עדה יש בעיות עם המשפחות -חברים....תרבות. לזה קשר בדת שונה רק מוסיף דלק למדורה הכרתי זוגות מעורבים יהודים עם נוצריות-הם נהינו אחד מהשני אבל החיים שלהם לא היו בכלל קלים עם הסביבה. בכול בעיה הכי קטנה עולה לראש השוני כסיבה. היה? היה טוב? לדעתי מספיק-תנתק עם כול הכאב - מאוחר יותר יהיה כואב עוד יותר יוסי
 

I C E M A N 7

New member
אני אומר לכו על זה

צודק יוסי שיהיו קשיי מנטליות, אך אני מניח שדנתם בזה. אתם כבר לא ילדים ואישור של ההורים הוא לא מאסט בגיל הזה, מה גם שסביר להניח שההורים שלה יישרו קו עם הזמן. בהנחה שאתה נוצרי חילוני, הייתי מציע שתדחו קצת את החתונה ותהיו ביחד על מנת לוודא שאתם לא קופצים מעל הפופיק. בכל זאת זו החלטה עתירת משקל הרבה יותר מסתם נישואין ולהתחתן אחרי שלושה חודשי היכרות נראה לי קצת פזיז. כמובן אם זה אפשרי מבחינתך. אגב מה דעתך על הכותרת "שמאלנים עד שזה מגיע הביתה"?
 

czar

New member
למרות שזה נשמע או עלול להשמע לא טוב

אהיה פתוח בדיעותי.... נכון לחשוב שבעולמנו המתקדם אין מקום לדת/גזע ובלה בלה.... זה יפה בתיאוריה, עוד יותר באקדמיה אבל בחיים, בחיים ממש, תהיה שמאלני כמה שתהיה או כמה שיהיו, תהיה להם בעיה ל"שחרר" את הבת ולא חשוב כמה תאהב. מצד שני, הקושי שאתם עתידים להחשף אליו ביום מן הימים שהאהבה כבר לא תהיה משהו (וזה יבוא, לא אם אלא מתי) הוא עתיד להיות גדול מהיכולת שלכם להתמודד. אישית אני מנהל זוגיות עם בת זוג צכית שעברה לישראל לגור עימי, לכאורה אמור להיות יותר קל, אין שום אפס לאומיות מתנגשת ביננו, לכאורה משפחתי מכירה ואוהבת אותה וההיפך, לכאורה מכירה ואוהבת את בני וההיפך, נראית מצויין, צעירה יפיפיה, מלומדת, עובדת כאן ומרוויחה נהדר.....אבל....למרות הכל הפער התרבותי לאחר תקופה צף ועולה ולא חשוב כמה אנחנו מנסים לדבר ולסגור פערים. נקודת המוצא שלי במחשבות על העתיד הם לחשוב תמיד על עוד חמש שנים ולא לחשוב כלום על עוד שבועיים או חודשיים. מה שאני מנסה להגיד הוא שלמרות כמה שזה יפה ותמים (וזה כך), זה מקדים את זמנו שנות דור וסטטיסטית, הבט סביבך, כמה מערכות זוגיות כאלו אתה מכיר, וכמה מתוכם הצליחו לאורך שנים....אגיד לך רק שסיכויי ההצלחה הם נמוכים עד מאד לאורך שנים. אל תסתכל על מחר בבוקר ועל האהבה העכשיו, היא יפה, נקיה וצחה אולי אבל כל אלו מהם חלק במשקל הכולל שאתה עיוור אליהם עכשו.
 

שילה1

New member
שמע-הכרי ומכירה זוגות מעורבים.חלקם החליטו

למהען הנוחות,לבנות את חייהם בחו"ל,וחלקם כאן. לאלו שבחרו לחיות כאן-ממש לא קל. בעצם-זה הקשר הראשון שלך,וברור לי כמה אתה נשאב פנימה,וכמה אתה מפנטז על חים משותפים עם הבחורה. אלא שהמציאות,לעיתים שונה וקשה.ולראיה-כבר קיימים קשים עם הוריה,עם אחיה,ולך תדע אם לא ינתקו איתה את הקשר בעקבות נישואים איתך.. על כן-חשוב היטב,כי עצה ממשית-אין לי לתת לך.מה עוד שכאם לבת כמעט בגיל בו מצויה חברתך,היה גם לי,בכנות,קשה לקבל,אלא שלא הייתי עומדת בדרכה,אם זה האושר שלה.השלמה כזו,עם הרבה כאב בפנים.. מעריכה את הפתיחות שלך,מבינה כמה היה קשה לך להעלות בעייה כל כך אישית. אגב-כנס לפורום זוגת מעורבים,שם יש בעלי נסיון בנושא.
 
אני אומרת

שמכאן זה נשמע שמכל הסיפור הזה אתה בסוף הולך להיפגע הכי קשה. זה הקשר המיני הראשון שלך, ולא ברור אם היה לך נסיון קודם במערכות יחסים ממושכות לפניה, וכל החוויות מועצמות על ידי חומרים מרדימי קומון סנס. הקשר ביניכם בנוי על הלהט שלך מול היופי והקסם האישי שלה (מעין פרפר שנמשך לאש להבדיל מאהבה בוגרת, בשלה שמתבססת על תחושה עמוקה של חיבור בין שתי נשמות), וקטע מרדני ומתריס של בחינת גבולות מול ההורים השמאלנים מצידה (דיבורים לחוד - מעשים לחוד?). השונות ביניכם היא לא רק תרבותית - היא שונות בצל הקונפליקט הלאומי. ולכן בזוגיות שלכם עלולים להיווצר הרבה חומרים שלא יווצרו בין בני זוג מרקע דומה. לפי מה שאתה מספר כאן לגבי טיב היחסים ביניכם, ועל מה הם נבנים כעת (בעיקר משיכה מינית עזה שמתעתעת בך) לדעתי יהיה לכם קשה להתמיד לעמוד בלחצים (שילכו ויתגברו) של השוני התרבותי והחריגות בנוף הלאומי לאורך זמן, מבלי להישבר. לסיכום - קשר בעייתי, בלי תמיכת המשפחה, שסיכויי הצלחתו לאורך זמן בלי סיפורי אלף לילה ולילה די קלושים. אם אין עליך לחץ חברתי למסד את הקשר - תנסו לגור יחד לאורך זמן כדי לראות איך הדברים עולים ביניכם, ואיך אתם פותרים את זה. ואם יש לחץ - פשוט עזוב את זה. זאת פנטזיה יפה כל עוד היא נמשכת, וההתפכחות ממנה, אם תסבך ת'עניינים עם חתונה, תהיה כואבת. חרם.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
יש קשרים כאלה שעובדים

לא הרבה, זה נכון. קשה מאוד, זה נכון. לדעתי, אסור לוותר על אהבה שחיה. צריך להתאמץ לממש אותה. אם החיים ישברו אותכם או את האהבה, זה משהו אחר. לפחות תדעו שבאמת ניסיתם. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. אני אומר: ללכת עם הלב.
 

nowonder

New member
לדעתי

לכו על זוגיות, אבל עוד לא על חתונה. גם ללא ההבדלים התרבותיים בינכם, שלושה חודשים נראה לי ממש מעט זמן בגילכם כדי להתחתן. נסו לקיים זוגיות יציבה וטובה לתקופה קצת יותר ארוכה (נגיד שנה, לא צריך יותר מזה), תראו איך אתם מתמודדים עם הקשיים והמכשולים (ויהיו הרבה כאלו. אבל קשיים יכולים גם לקרב, לא רק להרחיק), ואז תקבעו תאריך לחתונה. מאחלת שיהיה לכם טוב (ביחד, אבל גם לחוד).
 
יבש יבש, ותעשו הרבה סימולציות

של מגוון הבעיות שיכולות לצוץ, והן רבות מאוד. ליד המנזר שלי גרים זוג כזה, עם הרבה ילדים. הילדים לא דוברים ערבית, עם הסבא שלהם מדברים רק אנגלית... הסבתא לא מבינה אנגלית, לא יכולה לתקשר עם הנכדים. אבל, מאידך, אם המנזר שלנו מזכירה לנו תמיד את דיברי שאול אל הקורינתים: אמונה, תקוה, אהבה; והגדולה שבהן - אהבה.
 
../images/Emo243.gif אתה מבלבל בין הזיון הראשון שלך

לבין החיים האמיתיים. כל גבר מתאהב בזיון הראשון שלו (בעיקר אם הוא חיכה לה 26 שנים), היא אלילה, היא מתוקה, היא הגאולה, היא פותחת בפניו עולם חדש ומופלא (בעיקר אחת עם יצר מיני בריא) אבל!!! היא לא קשורה בשום צורה לעתיד שלך. תהנה מהרגע, תהיו חברים אבל עזוב אותך מאירוסין ונישואים. אם הרחקת עד תל אביב והפרת את בתוליך וכבר אספת בדרך כמה מנהגים יהודיים שמאלניים, תמשיך עם זה עוד קצת ופשוט תחזיק לך חברה יהודיה בעיר הגדולה, כמו שעושים שאר החבר'ה. מקסימום אני אתבדה ובסוף כן תהיה חתונה...
 

CNN10

New member
זה לא כך

כנראה שלא הטבתי לכתוב את הסיפור , רציתי לקצר . אני מכיר אותה 4 שנים , השותף שלי לדריה בילה איתי 4 שנים , לא יודע איך הסיקו מסכנה החברה מלמעלה שזו תקופה של שלושה חודשים . האקט המיני העיד בעניי על התפרצות רגשות מודחקות , אמנם יחסי מין ראשונים לי אבל כבר הייתי קרוב לזה מאה אלף פעמים (מאוד פשוט היה לי להשיג) , אך תמיד התעשתי העדפתי שלא מסיבות אישיות , ובטח שמלא זה התלהבתי , ואז התלהטתי והתעתי אירוסין בפזיזות ... חח , אני לא ילד שים לב לזה , ולא כזה תמים שלא מפריד בין קשר רציני , התמסרות לבן אדם , חיים שאני הולך לבלות איתו לבין גחמה . רק רציתי להבהיר .
 

czar

New member
צודק, אבל אתה מכסה ראשך כמו בת יענה

ולמה? כי אתה מחפש תשובות שדי ברורות לך, ושמישהו ייתן לך תשובות נגד אתה תסביר למה הוא טועה. זה תמיד ככה בתחום האישי/זוגי, ועפי רוב אנשים צריכים ויכולים להתגלח רק על הזקן של עצמם ולא על של אחרים. אל תכסה ראשך, אתה בפורום של אנשים רציניים וטובים, תעלעל כאן אחורנית ותראה אילו סיבות אידיוטיות מביאות אנשים לגרושין ו/או בעיות, ואתה בטוח שהאהבה שלך שונה....אתה מכיר אותה ככ הרבה שנים שאין סיכוי שאתה טועה. אנשים משתנים, אתה עוד תשתנה, תפתח קריירה, היא גם כן, לאט לאט יצופו ההבדלים בניכם שממילא קיימים עצם היותכם בני אדם, לצד זה תמיד יהיה הלאום בניכם או ירחף ממעל. אני מאמין גדול באהבה, האהבה היא הדלת שמרשה לך להכנס לחדר ההחלטות ולבחון עוד פרמטרים, אבל היא רק הדלת. אמירות כמו "לך עם הלב שלך" לדעתי לא רציניות מספיק בחיים הכלל, על אחת כמה וכמה כאן. אהבה תפתור לך את כל הבעיות (כנראה) היום, אבל לא מחר ולא עוד חמש שנים.
 

CNN10

New member
אני מודה לכל המגיבים הנאורים ואני מופתע לטובה

אני מודה לכל המגיבים הנאורים על הרגישות , האכפתיות , האמפטיות ובהחלט שאני מופתע לטובה . רק רציתי לדעת , איפה ראית שהתחלתי להסביר למשיהו שהוא טועה(למרות שיש לי מה להגיד לכל אחד) ? מי אמר שהייתי קורבן לסיפור אהבה שיכול להוות אלטרניטיבה לספורם של רומיו וג'וליית? אך בכל זאת מאמין שאני אוהב אותה ולא מאמין שהלאום יהווה מכשול וזה כבר תלוי באופיו ויכולתיו של כל אחד ואיך הוא מתמודד עם זה , וזה דיון אחר . מחפש תשובות ברורות ? מצפה לקבל כמה קלישאות אבל בגדול רוצה להבין איך העניין הזה נתפס אצלכם , אצל הסביבה שאתם מכירים היטב כי אין לי מדד אקטואלי כדי למדוד איך נשואין כזה נתפס בעיני החברה ועד כמה הוא לא מקובל ולא רצוי ומה רמת הפתיחות שאנשים מגלים ביומנו זה. חבל ששכחתי לציין , שאני הצהרתי בפומפי בפני הוריי הבחורה שאני מוכן להתגייר בתקוה שזה ישנה את התמונה לטובתי , הם התעלמו מזה לחלוטין וההחלטה לא השתנתה , אז כבר לא שקולי דת שעומדים בנינו , זה שקולי מוצא . זה מבאס אותי מאוד , זה שאני אמור להיכנע לחברה לא מפותחת שעדיין לא בשלה לקבל את השונה ממנה , נכנע למרות שאני מאמין בדרכי ובעמצי . חבל שנותנים לגזענות פראית עיוורית לגיטימציה .
 

seeyou

New member
אתה צודק שהלאום לא יהווה מכשול -../images/Emo45.gif

אלוהים לא יסד את הדתות אלא בני האדם והם יגרמו לכם להרגיש בגהינום
רק להזכיר לך מההיסטוריה כמה רציחות היו בשם האלוהים.-דוגמה טריה יוגוסלביה לשעבר אומר לך משהו? אתה גם צודק ברגש האהבה שלך -הייתי בסרט הזה גדלתי בין נוצרים וכמעט התחתנתי עם נוצריה
אם לא היינו עולים לישראל. חוגים קטנים יקבלו אותכם כשווים אך הרוב לא מספיק עדיין מפותח להבין שכול האנשים שווים לפחות מבחינה ה-DNA אתה צודק שחבל שנותנים לגזענות פראית עיוורית לגיטימציה אבל אין מה לעשות-ברומא תתנהג כרומאי ביתנתיים תעשו חיים יוסי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
שתי הערות

1. אני חושב שלהתגייר בשביל אהבה זה באמת רעיון גרוע. אתה עלול מצוא את עצמך לא שייך לה פה ולא שם. אם אתה מתגייר מתוך אמונה עזה בדת היהודית - זה משהו אחר. אבל בתור שיקול משפחתי? לא נראה לי (למרות שזה אולי מאוד אצילי...). 2. אני לא חושב שהבעייה ממנה אתה סובל בארץ היא גזענות. יש פה מלחמה בין שני עמים, ולכן יש שנאה וחוסר אמון מסיבות אובייקטיביות. מכון שיש גם גזענות, אבל זאת לא הבעיה העיקרית שבין יהודים וערבים.
 

czar

New member
הבהרה - שמע...

יקירי - לא התכוונתי שאתה מחפש כאן, אמרתי שבבסיס הניתוח של המצב שאתה עושה עם עצמך, אתה שומע כנראה תשובות והסברים ולכל הסבר תמיד תהיה לך תשובה, וכך זה יהיה וזה בסדר וטבעי, רק נכון היה שתהיה ער לזה כי אתה לא נשמע אחד שלא מבין מה עובר עליו. אתה לא קורבן של כלום כמו שלא היא קורבן של כלום אלא שניכם של הנסיבות והנסיבות לצערינו לא לטובתכם. אני יהודי, ויהודי גאה אם כי חילוני לגמרי, אומר לך שאני מכיר מקרוב המון לאומים, אגיד עלינו היהודים שאנחנו מאד קנאים לעצמנו עד כדי שזה לעיתים מתפרש כגאוותנות, כל הנאורים הכי גדולים (כמו שנוכחת לבד) יהיו נאורים במילים עד שזה יגיע לבת משפחתם. "התבוללות" זה דגל אדום מבחינתנו גם אם אתה חילוני נאור. קל לי להגיד את זה כי אני מחשיב את עצמי לנאור ואי אפשר לשפוט את דברי אחרת כי בת זוגי איננה יהודייה, ולא אסתיר שזה לא קל לי. חגגתי בר מצווה לבני הבכור מנישואים קודמים וישר חשבתי, מה יהיה אילו אהיה באותו מצב עם בן תוצר של שנינו.....שמע..........יש כאן המון שאלות שאתה ממקומך לא יכול לענות אלא מאד מלמעלה וממש בלי להבין לעומקם של דברים כי שניכם צעירים. כן, גם היא מסכימה להתגייר "עבורי" אבל אני לא מסכים, לא רוצה שמישהו יתגייר עבורי. אם היא רוצה להתגייר עבורה זה בסדר ואשמח אבל לא עבורי, כבד וגדול עלי המשקל הזה. ההחלטה שלי היא היום אם אני חי עם זה או לא וזהו עם כל המכלול וזאת איננה החלטה קלה כלל אלא שאני בוגר יותר, הורים מסביב (שיהיו בריאים) אינם מהווים משקל עוד אולי שולי, הנאורות של ארופאים שונה משלנו השֵמִיִים. לא מקנא בך ומצד שני אילו היתה נימת ביקורת כלשהי קודם, אני מבהיר שכלום משאמרתי לא היה ביקורת אלא דיעה ישירה גם אם היא לא מתיישרת עם דעתך או דעת עמיתי גם, זאת דעתי.
 

I C E M A N 7

New member
אתה לא אוהב, אתה מאוהב

זה שאתה מכיר אותה 4 שנים זה נחמד, אך כפרטנרית מינית אתה מכיר אותה כ-3-4 חודשים (אלא אם כן התכוונת לראש השנה הלפני אחרון). בתקופה הזאת חווית את הנסיון המיני הראשון שלך, שגם הוא בבחינת 'מים אסורים', כלומר מה שמניע אותך כרגע זה תשוקה ומרדנות וזה לא בסיס איתן לנישואין. אתה לא מכיר אותה כבת זוג (תקופת ההתאהבות מאופיינת בעיוורון, קל וחומר כשמדובר בזיון הראשון. זו לא באמת היכרות) ואם כבר החלטת שאתה הולך להתערות בחברה היהודית-חילונית, אז לך עם זה עד הסוף. תחיו ביחד תקופה, תנו לעצמכם ולסביבה הקרובה להתרגל ואם תראו עוד שנה כי טוב, תמשיכו הלאה. לזה התכוונה מיציפיצי ואני לא מבין מה הבעיה שלך עם ההצעה הזאת. גם בנישואין "תקינים גזעית" בחברה היהודית-חילונית התל אביבית אחוז הגירושין עומד על מעל ל-50, אז למה לא לקחת את הזמן כדי לוודא שאכן יש אהבה והתאמה?
 
למרות שדי אמרתי את הכל

בכל זאת אחדד אולי. חתונה עורכים לשם הקמת משפחה. אם אתה רוצה לא רק לחיות עם האישה הזו, אלא גם ללדת ילדים משותפים, יהיה לכם לא קל וגם להם (מבחינת זהות, שייכות, נקיטת צד בקונפליקט ישראלי פלסטיני) לחיות כאן בארץ הזו. היא שסועה מבפנים, היא מאויימת מבחוץ, ואין לה סובלנות בגרוש לא לשונות בתוך עצמה, ולא לזרים בתוכה. דחיית הגוי היא ב DNA היהודי, וזה עוד מהגולה. מצד שני, אם דם מהפכן זורם בעורקיך (לא התרשמתי, נוכח ההצהרה שאתה מוכן "לעבור צד", לבטל את עצמך ותרבותך רק כדי להיות איתה, אבל יתכן שאני טועה) ואתה בעל עור של פיל, אתה רוצה לגדל פירות של דו קיום בגנך, ולתת דוגמא לכך שכן אפשר - צא לדרך, אבל אחרי שגרת איתה תקופת הרצה סבירה, וראית איך הדבר מתקבל בחוגים שלך ושלה, והאם כל מיני קונצים משני הצדדים לא מערערים או מעכירים את הזוגיות ביניכם. מכירה זוג מעורב, שבו האישה ערביה והבעל יהודי. אין יום שלא מורמת לעברו גבה אחת או שניים "איך הוא עשה דבר כזה". הוא בחור אסרטיבי, ואומר לכולם לקפוץ לו ולא לדחוף את האף. הם חיים תקופה ארוכה, ניראים שלווים ומאושרים, מגדלים ילד מקסים שמדבר שתי שפות. בגן הילדים לא תמיד יודעים איך לאכול אותו. הוא לא נראה אומלל מזה, אבל הוא כל הזמן עסוק בלהסביר. זה מעסיק אותו. האמא מחפשת את מקומה בחברה היהודית, ולמרות שכולם מקבלים אותה ללא כל קשר למוצא שלה (לפחות למראית עין ברמה היומיומית), הזרות שהיא חשה, כמו גם החשדנות שמקבלים אותה על תנאי, ניכרים לעין. היא לא בצלחת שלה, מקרינה את האי נוחות שלה, את המאולצות. אז, זה יכול לעבוד, אבל עם מחירים. הכי חשוב - לא תבטל את עצמך כדי "לזכות" בזוגיות הזאת (ולא שום זוגיות אחרת). אתה מה שאתה, והיא מה שהיא. אל תאבד את עצמך בדרך. אהבה שיש להקריב למענה קורבנות היא אהבה רעה, לא בריאה. מה שלא תבחר - תבחר מתוך שלמות הידיעה וההבנה של ההשלכות המצופות. אל תגיד "אני לא חושב שיהיו בעיות", תחשוב עם עצמך מה תעשה כשיופיעו א', ב',ג' - עד לאן תהיה מוכן להרחיק לכת למען הקשר הזה, ובאילו מחירים.
 
למעלה