זה נראה
כאילו אין משמעות בחייך, כאילו אין משמעות לחייך. זוכרת שדברנו כאן על הספר ``משמעות החיים``? אני התחלתי לקרוא אותו ולא ממש הצלחתי. הוא לא ממש דיבר אלי והוא לא ממש קל ונעים לקריאה. בכל אופן, מכמה קטעים שקראתי בו, המחבר דיבר על כך שעשרות בני אדם בשואה ניסו לשרוד, להשאר בחיים. למרות כל הסבל, האובדן והכאב. אלא שניסו לשרוד [מעט הצליחו] היו אלה שהייתה להם מטרה מסוימת- חלום שרצו להגשים, משפחה להקים, קרוב שגר אי שם או כל מטרה אחרת.. ואת, את כאן איתנו, בין החיים! את לא סתם נשארת איתנו, יש לך מטרה/יעוד/חלום/אדם/תקווה שבשבילו את חיה. מה שאני מנסה להגיד כאן הוא שהחיים אולי רעים אבל חייב להיות משהו שבגללו את כאן... מבינה? ועוד משהו: יש הרבה אנשים שאוהבים אותך כמו שמעין אמרה, אל תשכחי אותם!!!