אין לי כוח לחיות!!!

טוב אין מה לעשות

אין כוח אין כוח יאללה לעשות מעשה. A MAN GOT TO DO WHAT AMAN GOT TO DO
 

Le Fay

New member
למי יש?

אבל אם מחר בבוקר את הולכת (שוב) להתאהב עד מעל הראש, חבל לפקשש את זה.
 

Le Fay

New member
טוב שאין פה שור בסביבה

כי אני נראית כרגע כמו סדין אדום
לחיי הטריפ הגדול מכולם!
אבל גם לשבת עם החבר הטוב על בושמילס מול הבריזה מהים ולהגג (שוב) שהחיים שווים רק כדי לרוץ לכתוב עליהם, עושה לי את השבוע.
 
אופטימיות!

אני יודעת שזה מעצבן שנותנים לך סיסמאות, זה גם מעצבן שאומרים לך שככה זה לא צריך להיות. אבל ממי, החיים לא קלים! אף אחד לא הבטיח לך שוקולד. אבל מה את פה ותנסי לעשות לעצמך כמה שיותר כיף במה שאת יכולה. ולכי תדעי אולי עוד יהיה לך כל כך טוב שתשמחי על הרגע שאת כאן. בשונה ממאיה אני חושבת שזה כן נורמלי לא מחשבות על התאבדות זה כבר בהחלט חריג ודורש טיפול אלא רגעי דיכאון. להרבה כאלה שעברו שינויים או כאלה שלא היה להם טוב בהיותם חרדים או בכלל להרבה שמצבם לא קל אז לאנשים יש רגעי משבר וקושי. האוירה מלחיצה, האנשים עצבנים. אני רוצה לייעץ לך רק משהו קטן מנסיון, אחותי, תעשי פעם בשבוע משהו שכיף לך הכי, תצאי, תשתוללי בטירוף, אל תחשבי על כלום אל תראי אף אחד ממול. וככה בקטנה ביום יום, נסי להיות אופטימית כשאת משדרת אופטימיות ומחייכת לעולם זה משפיע! גם עליך! גילי.
 

MAYA20

New member
לא הבנת אותי כנראה.

לא אמרתי שרגעי דיכאון הם לא נורמלים. אבל להיות כל הזמן בדיכאון תהומי בלי שום סיבה זה לא נורמלי. ואגב היא דיברה על התאבדות וזה לא נורמלי (למרות שיותר אנשים מתים מהתאבדות מאשר בתאונות דרכים)
 

MAYA20

New member
ואגב

לא נורמלי זה לא דבר רע. אבל במקרה שהיא סובלת אין שום צורך שתסבול אם יש טיפול.
 
תראי,

תקופות דכאון זה דבר שקורה, אתה מרגיש חרא ולא רוצה לקום בבוקר. צריך לצוף מעל המים ולתת לדברים להשתפר וגם לעצמך. התאבדויות זה משהו אחר לגמרי שאני לא נכנסת אליו לדעתי זה לא נורמלי ולא נורמלי כוונתי היא לא תקין. נראה לי שזה הובן. כל הזמן זה מושג שלא נראה לי קשור, אנשים לא כל החיים בדכאון אלא בתקופות. (כאלה שכל חייהם רק בדכאון זה כבר תופעה אחרת לא נראה לי שבזה מדובר כי היא אמרה שכשהיא עסוקה היא לא ככה) בקיצור, אם זאת תקופה רעה היא תעבור, אם זה רק ברגעי רגיעה היא צריכה להעסיק את עצמה ולטפל בתופעה מבפנים. ואם זה בא והולך אז לא נורא. זה בא והולך, את יודעת. וקורה שמרגישים חרא בפנים.
 
כן נכון הבטיחו לי...

כאילו מה זתומרת, לא ממש הבטיחו לי, אבל זה כמו כאילו הבטיחו לי. כי הרי אפחד לא אמור להבטיח לי ולא חשבתי שמישהו אמור להבטיח לי ולא באתי בטענות לאפחד. סתם סיפרתי שקשה לי. מובן??? מי שזה נוגע לליבו. סבבה, ומי שלא, גם סבבה. ממי, שהחיים קשים אני יודעת היטב. לא זו הבעיה שלי, הבעיה שלי היא עם החיים בכלל. אני לא סגורה על עצמי אם בכלל כיף לי בעולם הזה... אין לי בעיה עם קושי, רק שיהיה פידבק, שיהיה בשביל מה...
 
את אדם מאוד חושב

אני לא יודע מי את, אבל לדעתי מי שמגיע למחשבות שכאלו עבר בחיים את שלב הזרימה לשלב החשיבה הרבה והרציונלית, ואכן החשיבה הרציולנית ההגיונית אומרת בצדק כי עדיף לא לחיות ואין לעולם הרבה מה להציע כדי לסבול בשביל כך. אני באופן כללי דוגל בהתאבדויות באופן נחרץ שכן זכותו של כל אדם להתאבד ואין לשלול זאת ממנו. בקשר לדיכאון, כפי שנכתב, אם אינו נובע מסיבה מסויימת, יתכן וישנה תרופה המאזנת את המח, ולשם כך מגיעים לרופא, לפסיכולוג--עד הפסיכיאטר. מה שלא כן אם הוא נובע מסיבה מסויימת. בכל אופן אני בעד לעשות כל מעשה, בין אם זה ללכת לפסיכולוג, ובין אם זה הכיוון השני.
 
שלום לדוגל בהתאבדויות.

אני, שלא כמוך, אינני דוגלת בהתאבדויות. בלשון המעטה... "זכותו של כל אדם להתאבד" וואלה. נחמד. זכותו של כל אדם לעצור את חבירו מלהתאבד והסיבות רבות. ואפשר שלשתתודע להם תמצא שלפיהן עצירת אדם מלהתאבד אינה מתנגשת עם זכויות הפרט ואפילו תורמת להן. מעבר לזה, לא מרגישים מהרציונל, ומחליטים למות בגלל שמרגישים לא טוב. כך שמבחינה ראציונלית זה לא רציונלי לדגול בהתאבדות מבחינה ראציונלית. לא כל מה שהוא לא פשוט, וקצת מורכב בהכרח קשור לקציונל. לא רק שם יש עומק יש גם בעוד מקומות (בין היתר בחור של התחת, אבל זה היה סתם בצחוק) באי אחי ואל תדגול, כי לדגול זה לא לתמוך אלא להפוך את ההתאבדות לדגל ואני בטוחה שאתה אדם חושב... המהווה דוגמא... שלא נעמוד פה בפני גל של התאבדויות שלא נצליח להתגבר עליו והכל. הכל בגלל שאתה אמרת בגלל שאמרתי ואחרי זה אשב ואתיסר עם יסורי מצפון. בסדר?
 

Le Fay

New member
../images/Emo45.gif

חוצמיזה להתאבד זה אקט אידיוטי. לבנאדם לוקח עשרים ומשהו שנים להבין שהחיים זה סתם, למה לעזאזל להתאבד בדיוק כשהתחיל להבין משהו בעצמו?
 

Le Fay

New member
לא תמיד אידיוטי או לא תמיד

לוקח עשרים ומשהו שנים?
 
להתאבד? לא חבל על המאמץ?

את לא תחיי לנצח. המוות יבוא אם תרצי או לא תרצי, עוד כמה עשורים, לא יותר. ותאמיני לי, זה עובר מהר. אז מה יש למהר, ומי יודע, עוד עשויים לקרות לך כמה דברים טובים באמצע... וחוץ מזה, את בטוחה ששם יותר טוב?
 
ועד משהו

החיים זה לא פיקניק, זה גורמה! במלים אחרות, חיים מלאי מימוש, סיפוק ואושר הם במדה רבה מיומנות נרכשת. הנתונים הבסיסיים שאיתם אנו באים לעולם, וכך גם הרבה ממה שמתרחש בחיינו, אינו בשליטתנו, אבל בתוך המסגרת המצומצמת הנתונה לנו יש המון מה לעשות. החיים מציעים לנו אופציות כמעט בלתי נדלות של עיסוקים, של תחומי עניין, של אנשים שאנו יכולים להיות איתם במגע, של חוויות. בחירת היעדים, הסביבה האנושית שאנו בוחרים לחיות בתוכה, המיומנויות שאנו מפתחים, הם כולם בחירות שלנו, והן ניתנות לשכלול ללא הרף, אם רק נשקיע מעט מאמץ. אז חבל להרפות ממש לפני שהשמנת הפכה לחמאה (מן המשל הידוע). יאלה לעבודה.
 

Le Fay

New member
גם להיות עצוב בסדר

לא חייבים להשתיק הכל ולשמוח. למעשה, אילו כולם היו מרוצים תמיד מהחיים שלהם, אף אחד לא היה טורח אף פעם לשנות שום דבר, נכון? דיכאון הוא סוג של פיכחון, שבמהלכו רואים דברים בבהירות יוצאת דופן. בראייה מפוכחת רואים מעט מאד דברים משמחים, אבל לא בטוחה שמוטב להיות עיוורת או מטושטשת כל הזמן. כשנשלפים מזה, התובנות נשארות. לא הייתי מוותרת על זה בקלות. ולמאיה - זה שתחושות הן סימפטומים של תהליכים ביוכימיים, עוד לא אומר שצריך לדכא אותן בתרופות. לפחות כל עוד הן לא פוגעות בתפקוד שלנו באופן דראסטי ולאורך זמן. ומחשבות אובדניות יש להרבה מאד אנשים, עובדה שמרביתנו עדיין כאן.
 

rigoletto111

New member
../images/Emo45.gif תקשיבי לה!

ללה-פי יש תובנות שנראה לי חיוניות מאד לעיצוב מחדש של עולמם של היוצאים. משמעות החיים החדשה ושאר ירקות. נראה לי שווה לכנס אותן ולשים את זה תחת איזה טאג-ליין.
 
למעלה