אין לי את הספרים מולי.

לישקפה

New member
אין לי את הספרים מולי.

אבל אני מניחה שלכם יש. איזה קטעים היו אהובים עליכם ב'שיר של'? צטטו.
 
הנה שלי:

"...הוא חדל ומשך אותה והעלה אותה על ברכיו. דאני הייתה סמוקה וחסרת נשימה, וליבה פרפר בחזה. הוא חפן את פניה בידיו הענקיות והביט בעיניה. 'לא?' אמר, והיא ידעה שזאת שאלה. היא לקחה את ידו והובילה אותו מטה, אל הרטיבות בין יריכה. 'כן', לחשה והכניסה את אצבעו לתוכה..." (שיר של אש ושל קרח, ספר ראשון - 'משחקי הכס' עמוד 99 ) זה רק אחד מתוך רבים. גם מאד אהבתי את המשפט שאמרו ש"מה שנאמר על לורד טיווין אינו נכון. הוא לא מחרבן זהב" משהו כזה
 

arths

New member
אדארד סטארק (המשתמש לא הדמות)

יא סוטה אחד... תפסיק זה לא חינוכי...
 

כריכרכה

New member
אני אוהב את הפרק של דאבוס לאחר הקרב

על הבלקוואטר, פרק שמדגים כיצד אפשר ליצור יש מאין.
 

Rare Force 1

New member
אולי אני קצת "זול"

אבל אני מת על הדיאלוגים המשעשעים של טיריון עם שאגא ושות'. כרגע אין לי כוח למצוא אותם, למרות ששני הספרים הראשונים שוכבים אצלי איפשהו בחדר.
 
תורי

אהבתי שני סצנות קרב: 1)חצי יד נגד ג'ון 2)אוברין נגד גרגור כלכך מלא אמוציות ורגשות שפשוט הייתי מרותק בלי למצמץ. כמובן הקטעים עם טריון ממש מצחיקים יש עוד הרבה-אב אני לא זוכר כרגע
 

Ploral Reaction

New member
אני חיבבתי משום מה

את הסיפור שאריה שומעת מהחיילים על מה שגרגור קלגאן עשה לבת של הבעלי מסבאה שהם היו בה....זה היה מצחיק ומוזר ובעיקר כל כך בוטה שאני לא יכול לשכוח את זה
 
סאנסה בקרב על הבלקווטר

מלטפת את לחיו של סאנדור. כל כך פשוט, וכל כך חזק. נד חולם על מגדל החדווה (בכלל, כל סצינת חלום או חזיון. פשוט יפהפה). ה-wildlings שרים על מות הענקים. נד מזכיר לרוברט שהוא כבר הרג את ראיגאר. רוברט: "רק פעם אחת." דאני בבית האלמתים.
 

לישקפה

New member
ציטוטים זה כל היופי.

(להוציא את ההודעה הראשונה). אהבתי את הדיאלוג בין טיריון לסרסיי. בו היא סטרה לו. פעמיים. (מישהו יכול להביא את הציטוט?)
 
הנה הנה!

"אין לי שמץ של מושג. אדארד סטארק הטיפש האשים אותי באותו פשע. הוא רמז שלורד ארין חשד או... יותר נכון, האמין..." "שאת מזדיינת עם ג'יים המתוק שלנו?" היא סטרה לו. "חשבת שאני עיוור כאבינו?" טיריון חיכך את לחיו. "שותפיך למיטה הם לא העסק שלי... למרות שדומה שאין צדק בכך שאת מפשקת את רגלייך לאח אחד ולאחר לא". היא סטרה לו. "בעדינות סרסי, אני רק מתלוצץ איתך. למען האמת, אני מעדיף זונה נחמדה. אף פעם לא הבנתי מה ג'יים מוצא בך, מלבד בבואתו שלו". היא סטרה לו. (שיר של אש ושל קרח, עימות המלכים כרך 1, ע"מ 50)
 

esfe

New member
זה יותר דיאלוג ארוך מציטוט.

פנינים: "... אין לי שמץ של מושג. אדארד סטארק הטיפש האשים אותי באותו פשע. הוא רמז שלורד ארין חשד או... יותר נכון האמין..." "שאת מזדיינת עם ג'יים המתוק שלנו?" היא סטרה לו. "חשבת שאני עיוור כאבינו? שותפיך למיטה הם לא העסק שלי... למרות שדומה שאין צדק בכך שאת מפסקת את רגליך לאח אחד ולאחר לא". היא סטרה לו. "בעדינות סרסיי, אני רק מתלוצץ איתך. למען האמת אני מעדיף זונה נחמדה. אף פעם לא הבנתי מה ג'יים מוצא בך, מלבד את בבואתו שלו". היא סטרה לו. אני (באופן מאוד לא מקורי) אוהב בעיקר את הקטעים של טיריון, אבל גם את אלה של ג'יים ואצבעון. אחד האהובים עלי הוא ממשחקי הכס, כשאצבעון עושה ביקור חולים לנד: בדרכו לדלת הבחין לורד פטיר בכרך עב הכרס של המלומד העליון מאלון מונח על השולחן והתעכב להפוך בעצלתיים את הכריכה. "תולדות שושלות בתי האב החשובים בשבע המלכויות. לרבות תיאור של לורדים רמי מעלה רבים, רעיותיהם האצילות וילדיהם", קרא. "דבר משעמם מזה לקריאה עדיין לא ראיתי. שיקוי שינה, הלורד?" לרגע שקל נד לספר לו הכול, אבל בהלצותיו של אצבעון היה משהו שהרגיז אותו. האיש היה ערמומי מדי, וחיוך לעגני לא מש מעולם משפתיו. "ג'ון ארין עיין בספר הזה בזמן שחלה", אמר נד בטון זהיר, מחכה לראות כיצד הוא יגיב. והוא הגיב כפי שהגיב תמיד, בדבר שנינה. "אם כך המוות ודאי בא לו כהקלה מבורכת".
 
עוד ציטוט שלי:

".... אבל הצחנה שמילאה את השירותים הייתה הוכחה חיה לכך שההלצה הנפוצה בנוגע לאביו הייתה רק עוד שקר. בסופו של דבר, טיווין לאניסטר לא חירבן זהב" זה ענק! :)
 
למעלה