וזו אכן בעיה. אבל כל מי שמבחינתו
לא מספיק לו שהוא עומד בסטנדרטים של הדעות שלו , אלא גם נעלב נורא או נפגע נורא כי אנשים אחרים שלא מאמינים בדעות שלו לא נוהגים כמוהו, נועד להפגע בדרך זו או אחרת יום יום שעה שעה מעצם נוכחותם של אנשים אחרים בעלי מנהגים אחרים ודעות אחרות. יש הרבה דברים שמנוגדים לאמונה הדתית שלו אצלי. אבל בכך מדובר, באמונה הדתית *שלו*, שלו, ולא שלי. אגב, על פי דבריך אני מבינה שמדובר בכמה מקומות שנוהגים כך, זה שציינה האישה מהפורום של ציפי שציינה בפירוש שלא מדובר בשכונה דתית, וזה שאת מדברת עליו. כשמדובר במקום ציבורי, שום פגיעה לא נראית לי מזערית מדי מכדי למחות עליה אם זה מפריע למישהו. כי שוב, מדוב במישהו שנפגע כשהוא רואה דברים אצל אחרים (בעוד הוא יכול לעמוד בסטנדרטים של עצמו), ואני צריכה לעשות דברים. כלומר הוא מנסה להחיל את אמונתו שאיני שותפה לה גם עלי. האם גם בסופרמארקט שהיה כותב בכניסה "אין כניסה לדתיים חובשי כיפה" היית אומרת שזה סופרמארקט אחד ויש עוד הרבה אז למה דווקא לשם אם יש לך כיפה? כי אותי הסיטואציה ההיפוטטית לעיל עדין היתה מרגיזה. אין זכות מוסרית על פי דעתי לאדם אחד לכפות את אמונתו (אלא אם כן מדובר במשהו לא חוקי/פגיעה בנפש/פגיעה בגוף שמנסים למנוע) על אדם אחר שלא מאמין בה. במקום ציבורי (להבדיל ממקום תפילה או מקומות קדושים שנועדו לצרכי פולחן). גם לסיטואציה בה הייתי צריכה לשים רעלה בכניסה (לא הייתי צריכה להגיע במיוחד עם חצאית, יספקו לי רעלה בכניסה) הייתי מתקוממת. האלטרנטיבה, שבה אנשים יבינו שזה שהם מאמינים במשהו לא נותן להם זכות מוסרית לכפות את השלכות אותה אמונה על אנשים אחרים שלא אוחזים באותה אמונה (בסייגים שצינתי לעיל, שלא מדובר על עבירה על החוק/פגיעה בנפש/בפגיעה גופנית), ושיש אנשים אחרים בעולם עם דעות אחרות ומנהגים אחרים, וזכותו של כל אחד להחזיק באמונה שלו, ובכל מקרה אפשר לנסות לשכנע ולא לכפות, נראית לי הרבה יותר הגיונית, מוסרית, שפויה, ושוויונית מהאלטרנטיבות. איני רואה מה כפיה בלהבהיר לאנשים שיש עוד אנשים עם דעות שונות, כך שעליהם להתמודד עם ההשלכות של עובדה קיימת זו.