אין כוח כבר...

[tamtam3]

אין כוח כבר...

אני ובעלי כבר כמה ימים רבים בגלל אימא שלו...שהיא קונה דברים שאנחנו לא צריכים ושאני אומרת לה בפירוש שלא לקנות כי אין לנו מקום בבית לשטויות! היא בכל זאת הולכת וקונה...והוא נעלב שאני אומרת לו שאני לא רוצה את זה בבית..הוא נעלב בגלל שזאת אימא שלו...
באתי להסביר לו וביקשתי שיבין אותי...כמה שהוא יכול...ובאתי אליו הכי ברגש ובעדינות וביקשתי ממנו שיבין...אם היא לא מבינה..שהוא יבין..והוא ממשיך לדחות אותי ולהגיד אני לא מבין מה הבעיה שלך ולמה את לא רוצה את זה בבית....
כל הזמן יש לנו ריבים על זה...אין לי כבר כוח...אני מותשת פיסית ונפשית וכל זה ולא יודעת מה לעשות )))):
אני רוצה לציין שאלה הנישואים השניים שלי...יש לי בן (נשמתי הקטנה)מהנישואים הראשונים שאפילו הוא קלט כמה היא מעצבן כן כן ילד קטן קולט הכל!!!ולא מוכן בכלל ללכת לשם ולא מוכן לשמוע לע זה אפילו..הוא טוען שהוא לא אוהב אותה..לכן אם אנחנו הולכים לשם הוא אצל אביו..
בקיצור...מקווה שלא תתנפלו עליי ותגידו לי שהצרות שלי איתה "קטנות" נכון זה לא רק זה יש מיליון דברים אחרים..וברור לי שאף אחד לא מושלם..וגם לא אני...אבל יש גבול...

 

[tamtam3]

ועוד משהו

היא סוג של טיפוס שאם יצא שלא באנו שישי או שבת..והתקשרתי לשאול מה שלומה ואיך היא...היא אמרה לי בסדר וניתקה לי את הטלפון בפרצוף...ואני לא מבינה...איך אפשר לנתק למישהו בפרצוף?אפילו אם מתקשרים בטעות אני לא מנתקת ככה..בלי להגיד לא נורא, זה בסדר...טעות...
אני לא חושבת ששום דבר לא מצדיק דבר כזה...קורה שנפגעים וגם אני נפגעת ממנה..
המתכון הכי בטוח זה ---- 'רחוק מתוק '

 

[ספיריטי]

תבחרי את המלחמות שלך

לי אישית היה ארון שבו אחסנתי את כל הדברים שאמא שלו נתנה לנו ולא אהבתי/השתמשתי היו דברים שכן השתמשתי.
אל תזלזלי בה היא סך הכל רוצה בטובתכם אחרת היא לא הייתה נותנת לכם כלום. שימי לב מה כתבת "שהיא קונה דברים שאנחנו לא צריכים ושאני אומרת לה בפירוש שלא לקנות כי אין לנו מקום בבית לשטויות" את מכריזה שהיא קונה שטויות ומזלזלת בה הרי לכל אדם אחר היית אומרת תודה רבה ואחר כך עושה עם זה מה שאת רוצה אז למה לא לחמותך ?
יצרת אצל בעלך אנטי במקום להציג לו את הדברים בצורה אחרת את שוב מזלזלת באימו ובו. יכולת להציג זאת אחרת "בעלי היקר, חבל לי שאמך היקרה מוציאה כספים על מוצרים שאנחנו כלל לא משתמשים אולי שהיא תשמור את כספה וברגע שנירצה משהו נבקש ממנה כי באמת חבל על הכסף שהיא מוציאה ואני מבינה שזה מגיע מרצון לתת ואני מעריכה אבל באמת חבל".
תנסי בדרכים יפות יותר ולא לזלזל במה שהיא מביאה בעיקר שאת מציינת שהיא קונה (אני קיבלתי דברים "חדשים" באריזה רק שהם ניקנו לפני יותר מעשור...

 

[שיר לי שני]

 

[בראדשו00]

 

[mykal]

קראתי את דבריך,

ונהיתי עצובה מאוד.אומר לך למה,
כי אני הרבה שנים חיכיתי לקבל מחמותי 'משהו'
ואני יכולה לספור על אצבעות יד אחת דברים ממנה.
וגם אז לא הביאה לי, אלא שלחה אותי לבחור--מהאין מבחר.
(הסתובבתי עם עגלת ילדים שהיא 'נתנה' לנו מתנה --במודל של מאה שנה קודם,
ובגלל שלא היו אמצעים והיתה עגלה-השתמשתי בה.)
זה מה שקיבלתי לכל אורך שנות נישואי.

מתנה-היא תשומת לב, היא מרעיפה עליך מתנות, לא לטעמך,
שימי בצד. למה את 'מתלוננת' בכלל, ולמה אצל בעלך, בפרט?
למה את מחנכת את הבן שלך שהיא לא נחמדה?
מה את רוצה שבעלך יעשה עם זה?

טריקת הטלפון היא דבר מכוער מאוד,
תבררי איתה בשיחה לא ביקורתית--למה היא נעשתה?

נראה לי שאת צריכה קצת עזרה בלהרגיע עצמך מולה.
בלהבין שאנחנו לא לושבות/צריכות/רוצות אותם דברים,
ולמצוא את המכנה המשותף ולא המפריד.
לי נראה שהיא מעונינת בך ובקשר איתך ואפילו 'משקיעה' בו בקניה,
וההערכה צריכה להיות הדדית.

בהצלחה.

 

[tamtam3]

לא קראת נכון..

אני מחנכת את הבן שלי שהיא לא נחמדה?איך הגעת לזה..?
הוא אומר בפירוש שהוא לא אוהב ללכת כי הוא לא אוהב אותה...זה מה שהוא אמר לי..אני לא מסיתה אני לא אדם כזה...להפך אני לא יכריח אותו ללכת לשם..לעולם..זה הבן שלי..והוא חשוב לי יותר מכל..

 

[mykal]

אני בטוחה שהבן שלך

חשוב לך יותר מכל.
והסתה--לא התכונתי שאת עושה עמולה בענין,
אבל 'התלונות שלך' לא נאמרות בסודי סודות,
אלא נשמעות ומכיון שהוא ילד בבית הוא שומע--
ורואה את התגובות ולומד מ נעים לך איתו ומי פחות,
ומי שגורם לך צער ואי נוחות--הוא באופן טבעי לא אוהב.
את גם מצאת פתרון נאות, יש לו מסגרת חלופית, ואינך מחייבת אותו לבוא--וזה הכי בסדר שבעולם.

אבל, אם את הית מנמיכה את גובה הציפיות שלך ממנה,
ולא מדברת נגדה--יש להניח שהוא היה 'משלים' ומסתדר איתה.
ובכך ניסיתי לומר שחבל שנוצרת אוירה לא טובה--(שאת כתבת שלך קשה איתה)
על דברים שהם בעיני הדובדבן שבקצפת.
כי חמותך יכלה לא לקנות לך כלום--
ואולי אז היית יותר מרוצה?! בטוח שלא--אבל מתנה היא דבר מקשר ומשמח,
גם אם לא לטעמך--ואת קובלת על כך.
ורק לענין הזה הארתי (הא' בכונה) שזה לא שוה את הכעס שלך ואת אי הנעימות שלך.

זה מהמבט שלי--שאני נשואה כמעט 40 שנה ולא קבלתי ממש כלום.
שזה מעליב פי כמה, ומעולם לא הפכתי את זה לנושא.

 

[tamtam3]

היי

תראי...שכתבת לי שהיא בקושי קנתה לכם דברים, אם בכלל...נראה מדברייך שזה דבר שמאוד פגע בך...אבל אני עברתי כל כך הרבה דברים איתה...התפרצויות שלה שכבר כמו שכתבתי - אין לי כוח ועם יחס של - כל פעם שקורה משהו שלא לפי הדרך שלה היא מנתקת לי בפנים אז תודה ולא תודה!!אחרי זה היא מוציאה את הנשמה עם דברים שהיא אומרת...אז אני לגמרי מבינה אותך...
בקשר לבן שלי - אחרי מספר פעמים שהיינו אצלה הוא כבר לא היה רוצה לבוא..עוד לפני שלי הייתה דיעה מגובשת עליה...אז כנראה שהוא הרגיש לפניי..אין לי הסבר לזה.

 

[mykal]

כאן את מוסיפה מידע נוסף,

שקצת משנה את התמונה.
ובעצם אומר שהתקשורת ביניכם לא טובה.
ואת נפגעת ממנה, (אולי הפוך וזה בעצם לא צריך לענין אותך)

כדאי לך לנסות לאפין את חסרונותיה--
ולבקש מבעלך שיאמר לה לאור בקשותיך למה את מצפה,
ואולי זה יתקן את המצב.

 

[ספיריטי]

אני לא מסכימה איתך כאן

אני כן מכריחה את בני בן השלוש ללכת לסבא סבתא ולהגיד שלום.
הוא יכול לא לאהוב אותם אבל הוא חייב מבחינתי לכבד אותם.
אל תשכחי שכמו שאת מלמדת אותו להתנהג עכשיו כך הוא יתנהג אליך בעתיד ואם הקריזה של הבן שלו לא לבוא אליך הוא לא יבוא. תחשבי על זה טוב טוב.

 

[mykal]

צודקת--אבל,

החמות שלה איננה הסבתא של הילד הזה.
וכשהיא מבקרת את חמותה--הבן במשמורת אצל אביו.
לכן, הכל קצת אחרת.

 

[tamtam3]

אני לעולם

לא מכריחה אותו ללכת.היא לא סבתא שלו כמו שMYKAL ציינה. אסור להכריח ילד במצב כזה, זה גם לפי ייעוץ שקיבלתי..לתת כבוד הוא נותן לכל אחד אבל אם לשם הוא לא רוצה כי הוא לא אוהב אני מכבדת אותו..ובזמן הזה הוא אצל אבא שלו..

 

[ספיריטי]

שכחתי שזו לא סבתא שלו - קורה.

 

[עלה לא נידף]

 

[B l u e D e v i l]

אני ממש לא מסכימה אתך

במקרה הספציפי הזה במיוחד. זה לא סבתא שלו אלא אשה זרה מבחינתו והוא לא חייב לה כלום.
אבל גם אם היתה סבתא שלו, מה הקשר איך שהוא יתנהג אליה בעתיד? היא הולכת לאמא שלה ומכבדת אותה, אבא שלו הולך לאמא שלו ומכבד אותה. אם הילד לא רוצה ללכת לסבתא שלו כי הוא לא אוהב אותה והיא תכריח אותו היא תייצר אצלו אנטי.

אני יכולה לומר לך מנסיון שזה הגיע למצב שהבת שלי לא היתה מוכנה לצאת עם אבא שלה מפתח הבית לשום מקום.
אולי את מוכנה לראות את הילד שלך נקרע מבכי. אני לא הסכמתי. ולמרות שלאקס שלי בדר"כ אין שום בעיה פשוט לתפוס את הילדה ולקחת אותה בכח הוא נאלץ להסכים איתי במקרים האלו. ולקח לו לא מעט זמן להתחנף אליה כדי שתבטח בו מחדש.

 

[tamtam3]

צודקת בלו.

אני לא יהיה מוכנה לראות את הילד שלי "נקרע" מבכי בשביל אף אחד...יש גבול...

 

[ספיריטי]

איך מגיעים למצב של בכי כזה ???

הגג שהבן מתנגד ללכת זה להגיד לא רוצה או לעמוד ליד הדלת שאנחנו מגיעים וזה עובר לו אחרי חמש דק' ואז הוא לא רוצה ללכת. יש פעמים שהוא רוצה להשאר שם לבד גם זה עובר לו אחרי חמש דק' - חוץ מזה אין מצב שאני משאירה אותו אצלם ללא השגחתי. זה כבר סיפור אחר.

 

[B l u e D e v i l]

מאחר ואני

לא נוכחת שם, אני לא יודעת להגיד לך. אני כן יודעת שזו לא התנהגות רגילה של הבת שלי. היא לא מאלו שיעשו סצנה באמצע הסופר

וגם אם היא תבכה בבית ותסרב להיכנס למקלחת או ללכת לישון נגיד, זה יהיה בעיקר דמעות תנין והתאמצות ברורה ליבב (אפילו בלי דמעות)
היא הגיעה לבכי הסטרי, צרחות, לתפוס אותי הכי חזק ולא לשחרר וכל מני סממנים אחרים שאחרי פעמיים כאלו השכנה שאלה אותי אם אני בטוחה שאני לא רוצה לערב עו"סית שתפקח על הביקורים. כי זו לא היתה התנהגות רגילה שלה.
כשהמצב הוא סתם "לא רוצה" כמו שאת מתארת, ויותר נסיון לתשומת לב ודווקא אז ברור שצריך לפעמים לפקוד על הילד. למשל להישאר בגן גם אם הוא היה מעדיף להישאר עם אמא . או שצריך לצאת והוא נשאר עם הבייבי סיטר.
אבל כשילד מתנגד נחרצות למשהו בהסטרייה, כבר שווה לסרב.

 

[מיציפיצי1]

יש לי בבית ארון שבו הקדשתי מדף למחזור מתנות

אני מקבלת מתנה שאני לא אוהבת, מיד מקטלגת אותה לאגף המתאים: חנוכת בית, ימי הולדת, ביקור חולים, ביקור סתם וכו'
אם המתנה לא מתאימה לשום קטגורי, אני ניחה אותה על הגדר ליד אזור איסוף האשפה - זה תמיד נעלם!
בחיים לא כעסתי בגלל מתנה. למה זה טוב?