אין כוח כבר...

[tamtam3]

ספיריטי

היי..
תראי...מדבריי הבנת שאני מזלזלת בה והכל...ושוב אני רוצה להדגיש...לא משנה מה נגיד...היא עשתה לנו מלחמת עולם כי לא רצינו לגור בעיר שבה היא גרה...כל דבר...היא כאילו עושה בכוונה...קשה לי להתבטא אולי בכתב כדי להסביר את הלך הדברים...
אתן חושבות שאני כועסת בגלל מתנה אחת..אז זהו שלא זה דפוס התנהגות כזה...שהיא תשאל אם אני צריכה משהו...אם אני אגיד שכן סבבה ואם אני יגיד שלא היא תקנה כדי להרגיש שליטה.
כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניה ואם אני אתקשר היא תנתק לי את הטלפון בפנים....
זה חסר תקנה..ככה אני מרגישה.

 

[restart2]

מנהלת או מנוהלת

היי
הבנתי שהמתנה והכעס הם קצה קרחון..
את מייחסת למתנות שלה פרשנות - אם הבנתי נכון-
שליטה, אי הכלה או התייחסות אליכם, ...

מה התגובה האוטומטית שלך אכזבה ,כעס..
כי הציפוי הוא המתנה- את לא יכולה לכעוס על הנותן
וכך הבעל מתייחס.

אני אומרת לך שני גישה אליה=
התמקדי בחיזוק הזוגיות שלך.
אל תריבי עם הבעל על משפחת המוצא,
מביאה מתנה, כמו שמעלה רעיון שלא נראה לך-
אל תתני לזה אנרגיה אינסופית.

התמקדי בחשוב ולא בנסיון לשנות אותה או דרך התנהגותה
אם תשני גישה והתנהגות היא תגיב שונה.
למקרה דנן- העצות המצויינות על ארון מתנות-
לא הייתי םותחת נותנת לבעל להתמודד ולא מגיבה ימין או שמאל.

לגביי טלפון בפנים- א נ י לא הייתי יוזמת איתה טלפון נוסף.
אם היא מתקשרת - מדברת איתה קורקטית וסוגרת.
לא חמימה ולא כלה שיוצאת מגדרה .
אם תבקש לדעת למה אמרי לה .

על הבית שלך שמרי .
בהצלחה
אירית

 

[ספיריטי]

ושוב אני אומרת תבחרי את המלחמות שלך

לגבי המקום מגורים ברור שאין מצב שתוותרי.
אם היא קונה תגידי תודה רבה וזהו - למה את חושבת שזה כדי להשיג שליטה ? למה את חסרת בטחון כל כך אולי היא מאוד רוצה לתת (אמא שלי כזו) עם המתנה תאחסני או תמסרי וסגרת עניין.
מנתקת לך את הטלפון (מנהג ילדותי ומעצבן אותי במיוחד) אל תתקשרי !!!
נק' תשמרי על הכבוד שלך ותכבדי אותה.

 

[נומלה]

את נותנת לה המון כוח

מה שאת עושה זה להסתכל על הדברים במשקפיים שלה ולהתיחס אליהם לפי מה שהיא התכוונה. ההתיחסות הזו מעניקה לה המון כוח בעינייך. אם תתחילי להתיחס לדברים לפי מה שאת רוצה, זה יקטין את ההשפעה שלה.

בכלל לא חשוב אם היא נותנת מרצון לשלוט. זה הענין שלה. מה שחשוב ומה שאת מחליטה עליו הוא איך את מקבלת.. אם תחליטי לקבל מעמדת כוח, יהיה לך כוח, אם תחליטי לקבל מעמדת חולשה תהייחלשה מולה.

 

[B l u e D e v i l]

העלית בדעתך

שהבן שלך לא קלט אותה אלא קלט אותך? שהוא לצידך בסיפור הזה וראה את האנטי שלך ולכן הוא מסרב ללכת אליה ועושה מזה סיפור? (שלא לדבר על זה שילדים של זוגיות א', בזוגיות ב' יוצרים לא פעם סוג של אנטי לנספחים של זוגיות ב') ככה שמנושא הילד היתי יורדת.

עד שקראתי את הניתוק בפנים שספגת, באמת שלא הבנתי למה ליצור מריבות ואוירה שלילית בבית רק בגלל דברים שאת מקבלת ואת לא רוצה.
קבלת בגדים שאת לא רוצה - תתרמי. קבלת צעצועים שאת לא רוצה? תשאלי את הגן אם רוצים שם. לרב ממש ישמחו לקבל. קבלת אוכל שאת לא רוצה? תשאירי לבעלך יומיים לאכול את זה ואחר כך היידה לפח. בגלל דברים שהיא נותנת לך בטח לא היתי יוצרת ריבים של ימים. ואם זה היה ההפך ובן זוגי היה מסרב לקבל דברים מאמא שלי גם אני היתי מאוד נעלבת, בדיוק כמו בן זוגך.

לגבי הניתוק בפנים, לא ממש ברור מה שהיה שם אז קשה להגיב.

 

[tamtam3]

היי בלו

מה זאת אומרת שמנושא הילד היית יורדת?לא הבנתי את זה...
ושוב...הילד שלי מאוד בוגר ורגיש אליי ובכלל...אני בטוח שלא יצרתי את חוסר האהבה שיש לו אליה...כי אם אנחנו הולכים לעל האש במשפחה שלהם בפארק או משהו הוא דווקא בא איתי..ופשוט לא מתייחס אליה...ואומר שלום מרופרף כזה וזהו...אני לא יכולה להכריח אותו לאהוב מישהו או משהו..בדיוק כמו שאותי ואותך אי אפשר.

 

[B l u e D e v i l]

יפה כתבת

"הילד שלי מאוד בוגר ורגיל אליי" הילד שלך מאוד רגיש אליך, מאוד בוגר, קולט ממך שדרים לא טובים עליה ומטבע הדברים נמצא לגמרי בצד שלך. הוא אתך נגדה.
הילדים שאני מכירה לא אומרים שלום למבוגרים שלא קשורים אליהם. אני לא זוכרת סיטואציה עד שבגרתי ולשם נימוס, היתי אומרת לדוד שלי שלום. ואין לי שום דבר נגדו, להפך.

הכונה שלי היתה שהילד שלך הוא לא מדד שעל פיו את יכולה לנפנף שהיא מפלצת/לא נחמדה/בלתי נסבלת/מטריפה אותך.


אני רוצה לציין משהו בנוסף, אני קוראת את התגובות שלך, ואני חוזרת וקוראת את ההודעה הראשית שלך.
בהודעה הראשית שלך כתבת על מישהי שטורחת וקונה למענך ואת מנפנפת אותה. השתמשת בדוגמא של ילד (שהוא אפילו לא הנכד שלה) שלא מתחבר אליה, ואת מצפה שכולם יצעקו כמה את נפלאה וצודקת וחמותך נוראה.
אחרי זה, את עונה בתגובות ומתחילה להיפתח ולספר על דוגמאות נוספות, אלו שכנראה באמת הטריפו אותך.
אז היתי ממליצה לך לכתוב פוסט קצת יותר מסודר, שבו את מפרטת לפי סדר חשיבות את הדברים שהביאו אותך עד הלום. כי אם באמת הבעיה הגדולה שלך עם חמותך זה שהיא קונה דברים שאת לא רוצה, אין לך שום בעיה. לעומת זאת אם הבעיה זה מישהי שלא מכבדת אותך, שמבקרת אותך וכל הדברים האחרים שהתחלת פתאום לשפוך, התמונה שונה לגמרי וגם התגובות שתקבלי יהיו שונות לחלוטין.

 

[tamtam3]

בלו..

תראי..אני לא רוצה שיגידו כמה שאני נפלאה והיא לא...ממש לא...אני יודעת טוב מאוד מה אני ואני רק אומרת שקלטתי מה היא ואיך ההתנהגות שלה...ברור שהילד שלי יהיה תמיד לצד שלי. למשל לפני כמה ימים שאלתי אותו אתה אוהב אומר שאתה לא אוהב אותה בגלל שהיא אמרה לך משהו?היא עשתה לך משהו ולא ראיתי?היא העציבה אותך בדרך כלשהי ולא שמתי לב? הוא אמר לי...אימא אני לא אוהב אותה..כי אני לא אוהב אותה ולא את הבית שלה וזהו..קשה לי לכתוב את הכל בבת אחת את מבינה?אני לא יודעת ממה להתחיל...
אבל בגדול אני לא מסתדרת איתה ועם צורת החשיבה הדי פרימיטיבית שלה. היא מצידה שכל הילדים שלה יחזרו לחיות איתה בבית...(היא אמרה לכלה אחרת שלה שהיא גנבה לה את הילד...)
כמו שכתבתי כאן מקודם...אני עם זה סיימתי...אני נותנת לה כבוד שמגיע וזהו..לא יותר מזה...הכי טוב לדעתי.
דרך אגב הילד שלי בן שבע כמעט.

 

[tamtam3]

ועוד משהו קטן

בלו - לא אמרתי שהעובדה שהבן שלי לא אומר לה שלום אומרת שהיא מפלצת.לפני כמה חודשים שהיינו עם המשפחה שלהם בעל האש אם היא שאלה אותו סתם משהו הוא ענה בכן ולא ואם מישהו אחר שאל הוא כאילו הרחיב ודיבר..
אני לא מכניסה את הילד שלי לדברים האלה ..משתדלת שהילד שלי לא יראה אותי כעוסה או עצובה...הוא עבר מספיק טראומה אחת של גירושים ):

 

[B l u e D e v i l]

אם עלית על דרך המלך

והחלטת איך את הולכת להתיחס אליה מהיום ובכלל את כבר צעד אחד לקראת שיפור מצב הרוח שלך בהמשך הדרך.
הצעתי לך היא לא לשים את הבן שלך בטווח התחושות כלפיה ולא לשאול אותו שאלות מעיקות בנושא. שימי לנגד עינך את היחס שלה כלפיך ותנהגי בהתאם.

האמת שצר לי על אמא שמרגישה שבן זוג גזל ממנה את הילד במקום לשמוח שהילד שלה התפתח להיות אדם עצמאי.אם זו תפיסת המחשבה שלה, תוכלי רק לשמוח שבן זוגך לא רואה ככה את הדברים ושהוא מספיק גבר בעיני עצמו.

 

[tamtam3]

היי

כן.ככה החלטתי שאני הולכת להתייחס אליה..ואני באמת מרגישה שלא צריך יותר מזה..את הבן שלי אני כבר לא שואלת ולא אומרת לו כלום זה מה שהוא מרגיש נקודה אני מכבדת אותו.
באשר אליה - אני רק חושבת על עצמי בקטע של להיות במצב הזה כבר שאני אראה את כל הילדים שלי מסודרים, עם בית משלהם..ומאושרים....איך אפשר לחשוב על כך שגנבו לך את הילד?אני גם לא מנסה להכנס יותר מדי לזה..
שיהיה שבת שלום..

 

[tamtam3]

כל פעם אני שוכחת לומר משהו חח

אני חושבת גם שאם אני מתקשרת פעם פעמיים בשבוע ובאה לבקר פעם בשבוע זה מספיק לגמרי כדי שלי - יהיה שלום בית..ככה אני יהיה רגועה וכמובן שהילדים שלי ובעלי. וזהו..
מרגישה טוב עם עצמי ולדעתי גם הכי גרוע זה לעשות משהו כדי לרצות אחרים..

 

[B l u e D e v i l]

שיחת טלפון פעם בשבוע

במיוחד בסוג הקשר שלכן הוא מספיק והותר. כנ"ל לבקר אחת לשבוע

 

[מימי מייאו]

בן כמה הבן שלך?

 

[B l u e D e v i l]

עוד מעט 7

לפי מה שכתבה באחת התגובות אלי

 

[אלמנת קש]

יש לי רק עצה קטנה עבורך

לטובת הזוגיות - לעולם אל תתאונני בפני בעלך על אמו.
גם אם היא איומה ופרימיטיבית כמו שכתבת היא האמא היחידה שלו, היא גידלה אותו, בישלה עבורו את האוכל שהוא אוהב , וחיבקה אותו כששב הביתה מן הצבא היא הבית שלו, זכרונות הילדות שלו . וכשם שאת חשובה לבנך כך היא חשובה לבנה.

כל מה שיש לך נגדה ספרי לחברה טובה, לאחותך, לאמך אבל אל תתלונני בפני בעלך ואל תבקשי ממנו להעביר לה מסרים ממך - כי ברגעים כאלה היא רק תפתח את הפה נגדך בפניו. הוא יעמוד במצב לא נעים שלא יתרום מאומה לאיכות היחסים בינך לבינו.

 

[עלה לא נידף]

1. תפסיקי להתקשר אליה בפעם הבאה שמנתקת לך.

אם בעלך ישאל למה לא התקשרת, תסבירי שטרקה לך בפרצוף ואת לא רוצה להרגיז אישה בגילה עם טלפונים שהיא לא רוצה לקבל.
2. את כל המתנות שאת לא צריכה לתרום או לשים על שידת הלילה של בעלך, כיון שהוא כ"כ אוהב את המתנות של אמא כדאי שיהיו קרובות אליו.

לגבי ילד קולט הכל - נכון מאוד. הוא קולט ממך הכל! אני בטוחה שלא מפריע לו שניתקו לך, ובטח לא מפריע לו שקיבלת מתנה מיותרת.

דבר אחרון: בעלך אמר לך בכל דרך אפשרית שאין לך מה להתלונן בפניו על אמו (האמת הוא צודק, מה זו אשמתו שהיא קונה למרות שביקשת לא?) מצד שני הוא צריך להבין שזו דרך חד סטרית. כלומר, לבוא ולומר לו תשמע, אני באמת לא רוצה שהיחסים עם אמא שלך יעכירו את האווירה לכן אני לא אתלונן עליה בפניך, בתנאי שלא תבוא אלי בדרישות. אני אתמודד איתה בדרכי, אני אעשה זאת בצורה מכובדת ואני מבקשת שלא תבוא אלי בטענות.

למשל.

 

[tamtam3]

אני לא באה לילד שלי ומספרת לו מה היא אמרה

או מה היא עשתה..עוד לפני כל העניין הזה והויכוחים שלי עם בעלי הוא לא אהב ללכת לשם ואמר שהוא לא אוהב אותה...אני מכבדת את הבן שלי וזהו..מה קשה להבין כאן אני לא מבינה??אני כבר כתבתי איך היחס שלי אליה..פעם בשבוע וזהו.
לגבי הדבר האחרון שכתבת - זה מה שאמרתי לו שככה טוב לי עם מה שהחלטתי וזהו..אני לא שולחת לו מסרים דרכה ולא שום דבר כזה...הגעתךי למסקנה שזה הכי טוב בשבילי ובשביל השלום בית שלי!לדוגמא היום התקשרתי פעם אחת, ביום חמישי אני אלך ואבקר כשבני אצל אביו וזהו.זה המצב..ובעלי הבין.,

 

[עלה לא נידף]

כנראה שלא הבנתי שאת מדברת על בעיה שכבר פתרת.

 

[B l u e D e v i l]