אין זמן טוב כמו ההוה
חשבתי על הודעה שמחה חשבתי על תופים ומחולות מעולם לא דמיינתי לי שאבחש בקדרה מצחינה של רכילויות ושאלות ואנשים שמבהירים לי ש"שואלים עלי" וסופרים לי ימים ומעולם לא חשבתי שאצטרך להתגונן בצורה כזו כל היום ואתמול ויודעים מה? נמאס לי- אני תמיד משתדלת לעזור פה כמה שיותר- ברמה כפייתית ואתם לא יודעים איך הדמעות זולגות לי עכשיו יותר משנה- כמעט שנתיים אני פה בפורום- וראיתי כבר הרבה פרשיות וראיתי כבר הרבה כעסים ורוע- והרבה מאוד הודעות טובות ורעות- ועם כל הכבוד לאלמוניות שתקפו אותי לא פעם- אף פעם לא אמרו לי דברים כמו שאמרו וקיבלתי במסרים ביומיים האחרונים ולמה?? כי הבעתי את דעתי. שומו שמיים יודעים שוב מה? אני בהריון- רק בהתחלה ולא התכוונתי עדיין לכתוב אבל אני לא בטוחה כמה אמשיך לכתוב- כי אתם יודעים- לפעמים מגיעים מים עד נפש אני מאוד אוהבת פה הרבה אנשים ומאוד מעריכה את מה שהפורום עשה עבורי והיה עבורי בשנים הללו- הקשות בחיי אבל אני לא צריכה לשבת פה בוכה בימים שאמורים להיות שמחים עם היפרסטימולציה שמרתקת אותי למקום , ולחשוב האם איבדתי את אחת מאבני היסוד בחיי הפוריות שלי שהיוו את כל חיי באחרונה ולמה? רציתי לכתוב שגם לרירית שש יש סיכוי. למרות הכל אני חייבת הרבה להרבה אנשים- ואפילו כל הנאום הכל כך מרגש שתכננתי וההודעה הכל כך טובה שדמיינתי יותר משנה של כתיבה הכל הולך לעזאזל ואתם לא יודעים עד כמה זה כואב
חשבתי על הודעה שמחה חשבתי על תופים ומחולות מעולם לא דמיינתי לי שאבחש בקדרה מצחינה של רכילויות ושאלות ואנשים שמבהירים לי ש"שואלים עלי" וסופרים לי ימים ומעולם לא חשבתי שאצטרך להתגונן בצורה כזו כל היום ואתמול ויודעים מה? נמאס לי- אני תמיד משתדלת לעזור פה כמה שיותר- ברמה כפייתית ואתם לא יודעים איך הדמעות זולגות לי עכשיו יותר משנה- כמעט שנתיים אני פה בפורום- וראיתי כבר הרבה פרשיות וראיתי כבר הרבה כעסים ורוע- והרבה מאוד הודעות טובות ורעות- ועם כל הכבוד לאלמוניות שתקפו אותי לא פעם- אף פעם לא אמרו לי דברים כמו שאמרו וקיבלתי במסרים ביומיים האחרונים ולמה?? כי הבעתי את דעתי. שומו שמיים יודעים שוב מה? אני בהריון- רק בהתחלה ולא התכוונתי עדיין לכתוב אבל אני לא בטוחה כמה אמשיך לכתוב- כי אתם יודעים- לפעמים מגיעים מים עד נפש אני מאוד אוהבת פה הרבה אנשים ומאוד מעריכה את מה שהפורום עשה עבורי והיה עבורי בשנים הללו- הקשות בחיי אבל אני לא צריכה לשבת פה בוכה בימים שאמורים להיות שמחים עם היפרסטימולציה שמרתקת אותי למקום , ולחשוב האם איבדתי את אחת מאבני היסוד בחיי הפוריות שלי שהיוו את כל חיי באחרונה ולמה? רציתי לכתוב שגם לרירית שש יש סיכוי. למרות הכל אני חייבת הרבה להרבה אנשים- ואפילו כל הנאום הכל כך מרגש שתכננתי וההודעה הכל כך טובה שדמיינתי יותר משנה של כתיבה הכל הולך לעזאזל ואתם לא יודעים עד כמה זה כואב
