אין = אני

כןןןן


 
אבל אני לא רוצה לאהוב אני אוהבת ציניות וחספוס

וכל מי שמתקרב אלי הם אנשים טהורים עם נפש זכה ואני סובלת פשוט
איפה הביטצ'יות איפה הציניות? למה זה מגיע לי?
 

lightflake

New member
איזה נאום... אבל אתה לוקח צד ועוטף אותו במילים יפות כמו חופש

וטובת הפורום.. וטובת מגדלאור... ואללה... אולי חופש זה גם לפעמים להפנות שאלה למישהו ? וחופש זה לתת לו לחשוב ולהגיב ראשון ? וחופש להמתין במקרה כזה ? ...
אגב איך אתה בטוח שאצלה זה לא יצר הפרעה ? בגלל שהיא כתבה שהיה לה נעים? זה מספיק? אולי אם לא היית מגיב לפניה היא הייתה לוקחת כמה נשימות ומנסה להבין (עם סבלנות) ואז גם מבינה וגם חושבת על זה ואז היא הייתה גם מפיקה מזה הרבה יותר מ'נעים' מעבר לכך שהיה נוצר דו-שיח (ובהמשך אולי גם דיון) יותר יעיל ובריא ממה שנוצר פה ? אולי ... ייתכן ?
&nbsp
אולי זה גם חלק מ''חופש עד כמה שאפשר'' ?
&nbsp
&nbsp
 
הו, לא הייתי מודע שיש פה "צדדים" שאפשר לקחת


לא משתתף במשחק הזה, אבל כן שמחתי להביע, בפשטות ובתום, את מה שראיתי בהודעה מסויימת אליה הפנית.


וכך כתבתי לגביה: "מנקודת מבטי למשל, היתה זו אהבה גם כן".
זה הכל.


"טובת מגדלאור"? אין לי מושג אל מה התייחסת בשתי המלים האלה. לא זכור לי שהתייחסתי למשהו כזה.


נראה לי שהבהרת היטב כבר קודם, מה הפריע לך; וגם שאני הבהרתי גם כן, כמיטב יכולתי, מדוע אני מקווה שנרגיש לגמרי חופשיים להגיב על הודעות בפורום, גם כאשר הן מיועדות לאדם ספציפי (תגובה להודעתו של מישהו, בעניין כלשהו).


אולי קריאת ההודעות האלה במועד אחר, בלי ההקשר המקומי הנקודתי והרגשות הרגעיים החולפים בנו, תוכל לאפשר הבנה טובה יותר (לפעמים כעס לדוגמה יכול להעיד על אי הבנה כלשהי).
 

lightflake

New member
''אבל אני לא רואה את זה כמוך...''

כלומר יש פה לפחות שני צדדים
שתי זויות ראיה שונות
&nbsp
''טובת מגדלור'' בהתייחס ל''איך אתה בטוח שאצלה זה לא יצר הפרעה ? "
&nbsp
''במלים אחרות: שזה לא יצר אצלך הפרעה משמעותית; כי אצלה אני בטוח שלא''
&nbsp
&nbsp
הערה אחת אתה שב וחוזר על זה אבל למה אתה חושב שמשהו בכל זה הפריע לי באיזשהו אופן אישי ? אני פשוט מעלה דיון, מעלה עוד זווית ראיה, אין פה שום הפרעה (בינתיים).
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אחכה כמה ימים לפחות לפני שאגיב, בכדי לוודא שהדמויות המקומיות

שבתודעה חלפו זה מכבר והשיחה אמיתית ואוהבת ממקום עמוק יחסית (אולי אפילו מדיטציה) ולא מבוססת על "אני" זמני חולף שהינו תוצר של איזושהי סיטואציה/תצורה מקומית שמעוררת הזדהות/חלום משורשר (דברים מכאיבים הם תמיד משורשרים באופן כבד מאוד, מפני שהמקור קל ומאיר אינסוף).
 
התחברתי וזה יפה מה שרשמת

ותודה לאל שזה לא היה אוהב מידי
כי אחרת הייתי מקיאה בצד.
זה היה במידה הנכונה
 
למעלה