אין = אני

lightflake

New member
שתי הערות קטנות

1 כתבתי ''אני יודע'' לבן במובן שאני יודע שזו תהיה נקודת מבטו לא שאני יודע ש''זו התשובה''
&nbsp
&nbsp
2 כל המילים שייחסתי אליך זה רק מתוך כל מה שכתבת בעצמך בשרשור של זה שנחסם... שאלתי איך קיום כל אלו מתיישבים עם הקביעה שלך ''יש רק אהבה'' ... את באמת לא רואה שום סתירה בין הדברים (גם לא לכאורה?)
&nbsp
לגבי ''תבוא בפרחים ריחניים''
לפעמים נותנים למישהו ורד והוא אומר ''מה זה כל הקוצים האלה'' ?
פרח אמיתי מעורר אותך, הפרח הריחני שנעים ומרדים אותך, ממנו את יותר אמורה להזהר...
 
ורק קוצים - זה קוץ...

1. בקשר ל"אני יודע", אם זה ההסבר שלך,
אז אכן הבנתי לא נכון, טעות שלי. סליחה.

2. המילים שייחסת אליי, הבנתי כשקראתי אותן
על מה אתה מדבר, אבל לא הבנתי איך אתה
מסוגל לומר זאת עליי? איך אתה יכול לפרש
כל כך לא נכון, את כוונותיי? איך בכלל אפשרי
שכך אתה רואה אותי? אתה?!
אתה טוען שאלו מילים מתוך מה שכתבתי בעצמי?
היכן הן מופיעות?
זה מה שחווית ממני בשרשור ההוא?
שנאה?! סבל?! חסימה?!
הכי הפוך ממני ועשיתי זאת גם למענו.

אולי לך מושט ורד ואתה מוסיף לו קוצים
שאינם קיימים אצלו...


דבר נוסף, בקשר למה שכתבת לבן טל שחר -
"אולי אם לא היית מגיב לפניה היא הייתה לוקחת כמה נשימות ומנסה להבין (עם סבלנות) ואז גם מבינה וגם חושבת על זה ואז היא הייתה גם מפיקה מזה הרבה יותר מ'נעים' מעבר לכך שהיה נוצר דו-שיח (ובהמשך אולי גם דיון) יותר יעיל ובריא ממה שנוצר פה ?"
ראיתי את תגובתך לפני שראיתי את תגובתו.
לקחתי יותר מכמה נשימות וחיכיתי בסבלנות
יממה לפני שהגבתי לך.
ומכיוון שהוא ענה על שאלתך במדויק את תשובתי,
לא חשתי צורך לחזור עליה בתגובתי אליך.
חשבתי שאתה יודע זאת עליי
 

lightflake

New member
אין צורך אפילו להרחיק ולהוכיח לך מהשרשור ההוא

אפילו פה למעלה טענת על מישהו שהוא רק מנסה לפזר רעל ועוד בהיתממות של דשן... אז איך זה מסתדר עם ''יש רק אהבה''
אבל למה להרחיק לפה למעלה, מספיק הדוגמה מהתגובה הזו ''רק קוצים'' - איך זה מתיישב עם ''רק אהבה'' ?
מזכרון
סבל -בשרשור ההוא דיברת על סבלם של מי שאולי קורא סמוי ונפגע מהדברים
שנאה - ייחסת כוונה שלילית לאמירה ''זו מחלה גנטית'' ..
מחיקה - ביקשת למחוק, לצנזר, לחסום דיעות... לא ?
אז מה בסך הכל המצאתי? שאלתי איך ''יש רק אהבה'' מתיישב עם כל השרשור ההוא.
.. איך זה הפך למה שהפכת את זה (זורע רעל ושות') באמת שנשגב מבינתי
 
אהבה

אין קשר ישיר והכרחי בין מילים מתוקות ונעימות לבין אהבה...
גם אם כתבתי למישהו - רעל, היתממות, קוצים ובטח במקרה הנ"ל -
זה היה רק מאהבה, אהבה אמיתית.

"דיברת על סבלם של מי שאולי קורא סמוי ונפגע מהדברים" -
דיברתי על פגיעה, אתה קראת לזה סבל.
ואיך דיבור על פגיעה, בכוונת תחילה, באחרים ורצון למנוע
זאת או לכל הפחות להפחית, זאת לא אהבה?
"ייחסת כוונה שלילית לאמירה "זו מחלה גנטית"..." -
ייחסתי כוונה שלילית שאכן הייתה שם,
זה אומר שאני שונאת?
"ביקשת למחוק, לצנזר, לחסום דעות..." -
הבעתי חוסר הסכמה טוטאלי לאפשר במה,
כאן במקום הזה, להיכן שאנשים נכנסים כדי
לשאוף קצת רוח ולהתרומם, לדברי נאצה
שכל מטרתם להשפיל ולהנחית מכה!
אז להגיד אחר כך שאני חוסמת דעות?

בפוסט אין = אני -
דיברתי על עצמי ברגע מסוים,
לא דיברתי על ההתנהגות של כולם,
כל הזמן.

בקשר לזורע רעל ושות' -
מה לעשות?
לפעמים אתה עוקצני,
לאו דווקא אליי
ולאו דווקא לצורך,
אבל בכל זאת...

זה לא משנה בעיניי
את הפרח שאתה
לפחות יפה, זוהר ומושך,
זה פשוט מכאיב
 

lightflake

New member
זה מה שלא הבנת

השנאה אצל כותב הפוסט לא אצלך,
עדיין אם יש שנאה, איך הכל אהבה, זו הייתה השאלה, שעדיין לא הבנת את מהותה
ועד שלא הבנת, איך תוכלי לקבוע אם זו עוקצנות ? אפילו הכאב הזה הוא פיקציה
אם מישהו אומר לך 'יפה', ואת שומעת 'קופה' ונפגעת וחשה כאב,
מי הכאיב למי ?
 

lightflake

New member
הערה למתקדמים בלבד בצורת שאלה

כשאני רואה שנאה אצל מישהו אחר
איפה השנאה הזו ?
האם קיים באמת גבול חוצץ ביני לבין ''אחר'' והשנאה שאני רואה ''שם'' נמצאת מעבר לגבול של מה שאני ?
&nbsp
....
 
אכן יש פחות גבולות ומחיצות בינינו לבין האחר

מאשר ניתן לחשוב שיש, אך גם אם אין אף הפרדה מוחשית,
בינינו לבין האחר, עדיין יש הבדלה מוחשית, בגלל הבחירה האישית.
כוונתי היא, שדווקא מפני שאין באמת משהו שמפריד בינינו לבין האחר
אנו יכולים לחוש את מה שבקרבו, את רמת וטיב אנרגיה שמתחוללת בו.
אבל זה לא אומר שאנו מחזיקים באותו סוג של אנרגיה.
למרות שכור מחצבתנו הוא זהה והאלוהים שבתוכנו הוא אחד,
עדיין לכל אחד משעול ודרך חיים משל עצמו, שהוא מטביע בעולם -
טביעת אצבע ייחודית.
ולא סתם יצרו את ההבדלה הזאת, בינינו...
 

lightflake

New member
אם את מרגישה שאחר שונא

השנאה הזו
היכן היא מצויה ?
&nbsp
אם את חשה שאחר סובל
הסבל הזה
היכן הוא מצוי ?
&nbsp
&nbsp
 
אם נחזור לשרשור ההוא ולכותרתו האומללה

אז חשתי שהיא יכולה להוות פגיעה בהתפתחות בריאה ותקינה
אצל פריטים מסוימים.
חשתי גם שהיא נוצרה במיוחד על מנת לשרת את המטרה הזו -
כדי לפגוע באנשים מסוימים.
לא הגדרתי בשום צורה בתוכי את הרצון הזה שמומש למילים -
לא כשנאה, לא כפחד, לא כאי הבנה, לא כקריאה לעזרה,
מצד בעליה של הכותרת, כביכול.
חשתי רק שחובה עליי לא לאפשר זאת.
שזה לא נכון ולא טוב לאף צד -
גם לא לצד הנפגע וגם לא לצד הפוגע.
אז לא שנאה ולא סבל מצויים בתוכי
תחושת חובה - כן
תחושת חובה אלוהית,
שהיא הזכות הכי גדולה שבורכתי בה
 

lightflake

New member
נו ... אלו משחקי מילים... אני פשוט צימצמתי עבורך את

'נוצרה במטרה לפגוע באנשים מסויימים' לשנאה אבל זה לא קריטי אם זה שנאה או שטנה או נאצה אוקיי אז אם זו הבעיה נשאיר במילים שלך נגיד נצמצם ל ''כוונת פגיעה'' או פשוט בעברית ''זדון''. אז השאלה הראשונית עוד עומדת בעינה. איך קיום זדון מסתדר עם 'יש רק אהבה' .... טוב כבר ענית שהתכוונת שאצלך יש רק אהבה (והזדון הוא מחוץ לך) וגם על זה כבר דיברנו...
&nbsp
אגב עובדה מעניינת- 'תחושת חובה אלוהית' זה בדיוק מה שהחברה מדעאש טוענים
שוב כאן זה נראה בעיני כנסיון למעקף בלתי מוצלח, כי תחושת החובה האלוהית שאת מרגישה (להגן על העלול להפגע מפני התוקפן בעל הכוונות הרעות) מונעת בדיוק מאותן תחושות שהזכרתי כמו סבל, פגיעה, קורבן, תוקפן, זדון ... ואז הצורך לגונן, למחוק, לחסום... כל מה שהזכרתי בהודעה הראשונה

&nbsp
 
גם האקס שלי היה קורא לי דעאש


האלוהים שלי אבל לא דתי.
אין דבר שמרחיק יותר מהאלוהים
מאשר הדת.
 
עלה בדעתי

שאם אינך מבין איך הודעות האהבה של מגדלאור1 מסתדרות עם הודעות אחרות שלה, באפשרותך לשאול אותה.

מהתרשמותי (הסובייקטיבית, כקורא) מהתפתחות הדיאלוג ביניכם, לא באת אל מגדלאור1 בשאלה סקרנית בנושא הזה, אלא במחשבה מסויימת ובהתרשמות מסויימת, שכאילו ניגחת בה או משהו כזה.

בעצם, אפילו יותר מזה - נדמה לי מהשתלשלות השיחה שלכם, כאילו שניסית אפילו להראות לה משהו, אולי אפילו קצת להוכיח אותה על משהו. עכשיו, יכול להיות שזה בכלל לא מה שניסית, אני רק מציין מה חוויתי מהצד כקורא, בהקשר הזה. זאת אומרת שאולי לא שאלת בכנות ובסקרנות, איך הודעה X מסתדרת עם הודעה Y, אלא שכאילו הצגת את זה שהן לא מסתדרות וכאילו ניסית להראות את זה למגדלאור1 או משהו כזה...

יש מצב שזה בערך מה שגם היה בפועל? או שזאת רק היתה התרשמותו האחת של קורא שטחי? אם טעיתי בקריאתי, זאת לא תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שאני אטעה... זה בטוח נפוץ אצלי לטעות בפרשנות ואפילו בעובדות עצמן, כמו אצל כולנו.
 
זה לא במקומה... ואני ממש רוצה שנרגיש חופשיים להגיב ולתאר את

נקודת מבטנו...!

ואני ממש שלם עם כך שכתבתי "מנקודת מבטי למשל, היתה זו אהבה גם כן", בתגובה למה שאתה חלקת (בשאלה שהפנית למגדלאור1).

וחוויתי את זה כמשמעותי מאוד.
ואני מקווה שכולנו ננהג כך - נביע את הזווית שלנו בחופשיות, את מה שאנחנו רואים.

קל וחומר, כאשר אנחנו מרגישים שיש בזווית שלנו משום אור ותרומה לעולם היפה והאולי-מעט-מאותגר הזה שבו אנחנו חיים.

אם אני מבין נכון, בחוויה שלך כמו הפרעתי במשהו למישהו (לך ו/או למגדלאור1, באיזשהו שיח), אבל אני לא רואה את זה כמוך...

ואני כן רוצה שאנשים ירגישו חופשיים להגיב על הודעות פה בפורום ולכתוב את דעותיהם, הרגשתם, הבנתם וכו', גם כאשר יהיה מי שיחווה בתודעתו כאילו הם "נדחפים" או משהו כזה ("להמתין במקום לענות במקומה").

אני מקווה שלא הפרעתי מדי (במלים אחרות: שזה לא יצר אצלך הפרעה משמעותית; כי אצלה אני בטוח שלא) ואני מקווה שנתרגל לכך שבפורום הזה כל שיח בין שני אנשים עומד בפני עצמו. כלומר, שאי-אפשר "להידחף" אליו או "להשיב במקום" מישהו אחר... מפני שאלה הם מסלולים נפרדים ולגיטימיים של תקשורת... ואין כמעט מגבלה על כמות המסלולים שאפשר לברוא.

ככה שבעצם תמיד אפשר להוסיף את דעתנו... ואף אחד לא מחוייב להגיב לה (או אפילו לקרוא אותה). חופש עד כמה שאפשר. אמן.
 

זה פשוט

New member
די, פוס!


אנשים לא מבינים אחד את השנייה. אז מה?
בוא נשאיר את זה ככה, נשכח, ונמשיך הלאה.
זה פורום מדיטציה, לא פורום פילוסופיה.
מדברים פה על אהבה, איפה האהבה?
בוא נתרגל אהבה! בוא נפסיק לשחק
נתרגל מה שאנו מטיפים לו.
 
הודעה יפה.. לא מוצא קשר בינה לבין ההודעה שאליה היא מגיבה


אם יש קשר כזה.


קודם כל הכותרת יפה ("די, פוס!") ורלוונטית למגוון דברים נפלאים ("פוס" זה כמו במשחק ילדים; ו"די" יכול להיות רלוונטי ומועיל לאלפי דברים).

וגם ההודעה עצמה יפה ונוגעת, לדעתי. יכולה להיות מיושמת במגוון הקשרים.
כשהיא מגיבה ספציפית לדברים היפים שכתבתי על האפשרות החשובה להגיב בחופשיות להודעות בפורום ולהביע את דעתנו, את רגשותנו ואת מחשבותנו, היא כאילו לא מתחברת לי... ואפילו יכולה לרמוז לאנשים מסויימים בכיוון של אי-ביטוי.

ועדיין, יש בה יופי, מנקודת מבטי.
ונהניתי לקרוא אותה, במיוחד את "בוא נתרגל אהבה".
 
למעלה