עד כמה שזה נחמד
עד כמה שזה נחמד
לפגטוש אחד שכמותי - אתאיסט, במדינה בה גם אלה אשר שאוכלים ביום כיפור פלאפל, בפסח מנגבים פיתה בחומוס ועדיין מדליקים את החנוכייה מהכיוון ההפוך מאמינים באלוהים ולא מוכנים לשמוע אדם אשר לא מאמין. אבל, וזה אבל גדול, אתה מציע לאנשים לקחת את הדברים שלהם ולעבור למקום אחר, בין אם לירח או לכל מקום אחר. והרי זה מה שאומרים לנו הפאלשתינאים ויותר - זה מה שאנחנו בעצם אמרנו להם לפני כמה עשרות שנים. אתה הולך לפתרון המהיר - יש מישהו שמפריע לך - אתה לא צריך לחיות איתו. אבל זה טעות, טעות חמורה ביותר. כפי שאני למדתי לכל אחד יש זכות לחיות כאן. שלא תבין אותי לא נכון, אני לא מוכן לוותר לא 95 אחוז ולא על 2 אחוז מהשטחים, אני חשב שאנחנו לחמנו, ונתנו את החיים של אנשים טובים רבים מכדי שאדמה זו תלקח מאיתנו. אבל... וזוב פעם זה אבל גדול, אני מאמין בשני דברים: א. אתה לא רוצה משהו? אתה כן רוצה משהו? תרצה אותו מהסיבות הנכונות והמוסריות. (כן, אלוהים, לאלו שמאמינים בו, הוא סיבה נכונה ומוסרית) ב. אתה לא מסתדר עם משהו? תמצא פתרון שקודם כל יהיה טוב לך, אבל תצפה שאחר ישלח למדבר יבש וערירי. אתה מציע פיתרון לא הגיוני - לעביר אחוז ניכר, אומנם לא רוב אבל עדיין אחוז ניכר, מעמנו למקום אחר ולמה? כי אתה לא מסתדר איתם. גם אני לא מסתדר איתם, נורא קשה אבל אני מצליח לחיות במדינה הזאתי, בשקט יחסי, בלי יותר תלונות מרוב האחרים, איתם. ולמה אני עושה את זה בזמן שהייתי מעדיף לחיות בלעדי כמה וכמה אנשים? כי זה לא פתרון, לא רק בשבילם אלא גם בשביל העם. אתה באמת חושב שאם תיקח, במקרה הטוב, עשירית מהעם ותשים אותה במשהו נוסח ``ניו איזראל``, אתה תעזור לעם?