איך . . .

[נמאס לי לחפש עבודה]

איך . . .

אמור להיות לי ניסיון , אם אף אחד לא רוצה מישהו בלי ניסיון. דורשים 3 שנות ניסיון , אבל איך יהיה לי 3 שנים ? איך יהיה לי שנה ? אם לא רוצים לקבל אותי בלי ניסיון? נמאס לי כבר , לשלוח קורות חיים ואף אחד לא מתיחס אלייך. בשביל מה למדתי 4 שנים , בשביל מה יש לי תואר מהנדס? ומישהו יכול להסביר לי למה לQA ועוד ידני צריך ניסיון? הבעיה היא שאפילו מזכירה אני לא יכולה להיות כי אין לי ניסיון , אני לא יכולה לקבל דמי אבטלה, אז מה אני אמורה לעשות???? אולי לגנוב?

 

[eyali26]

מה למדת?

ואיך את מחפשת עבודה? וכמה זמן את מחפשת עבודה?

 

[נמאס לי לחפש עבודה]

תשובות

למדתי הנדסת תוכנה , מחפשת עבודה כבר כמה חודשים. איך מחפשת עבודה ? באתרי דרושים באינטרנט , בחברות השמה , בכל דרך אפשרית. מוכנה לעבוד בכל דבר וכל דווקא פיתוח , אין לי בעיה לעבוד גם ב QA . למה לעזעזל צריך ניסיון ב QA . מה עוזר שיש לי ניסיון בבדיקות בסוללר אם החברה עובדת בכלל עובדת ב BILLING לדוגמא.

 

[נמאס לי לחפש עבודה]

עוד משהו

סיימתי בהצטיינות עם ממצוע 93 . מתוך 124 סטודנטים סיימתי חמישית , אבל זה לא מעניין אף אחד.

 

[טעות דגימה]

הממוצע מכובד לכל הדעות, אבל

יש מקומות שבהם הדגש מושם גם על איפה למדת (מכללה, אוניברסיטה וכו') ולא רק על ממוצע גרידא. בכל אופן, אם את לא בקטע של להיות בררנית (מה שסביר להניח מצבך כרגע), אז יש חברות שלא דורשות דווקא נסיון אלא גם סיום תואר בהצטיינות. מספר סיבובים בגלגלת של העכבר ואולי גם לחיצה או שתיים, תביא אותך אל שרשורים המגייסים מועמדים לחברות כאלה (אמדוקס למשל...). במקרה הכי גרוע, התעטפי בסארי והתחילי לדבר במבטא מצחיק, אולי זה יעזור... אל יאוש

 

[® רן]

תגובה...

- תוכלי לספר לנו באיזה מוסד אקדמי למדת? - האם מזמנים אותך לראיונות ואז לא מקבלים אותך, או שאפילו לראיונות לא מזמנים? - האם אחרים שסיימו איתך הצליחו להתברג בשוק העבודה?

 

[נמאס לי לחפש עבודה]

אז ככה

אני סיימתי לפני שנה וחצי במכללה (מוכרת) , עוד לפני שסיימתי מצאתי עבודה בקומברס ושם עבדתי 3 חודשים . לאחר 3 חודשים פיטרו 70 אנשים ואני הייתי ביניהם. זה התאים לי כי הייתי בהריון (אני יודעת אסור לפטר בהריון) , עם הריון לא קל ושמירת הריון , כך שלא יכולתי לעבוד גם ככה. 3חודשים אחרי לידת הילד התחלתי לחפש עבודה (מחפשת 3 חודשים). הבעיה היא שאני לא מצליחה להגיע לריאיונות עבודה בכלל , אם הייתי מגיעה לריאיונות אין לי ספק שהייתי מתקבלת. יש לי הרבה מה להציע ועובדה שלקומברס קיבלו אותי בלי ניסיון בכלל. הבעיה היא ששלושה חודשים שעבדתי בקומברס לא נחשב לניסיון. והיום דורשים לפחות שנתיים שלוש ניסיון. חלק מהאנשים שלמדו איתי הצליחו להתברג למקומות עבודה , וחלקם אפילו לחברות גדולות. חלקם לא הצליחו ועדיין מחפשים.

 

[רוצה תגובה]

אני מזדהה עם כל מילה ומילה...

המצב בארץ הזאת, הפך להיות בלתי נסבל, ועוד מאכילים אותנו בשטויות האלו שהמצב הכלכלי רק משתפר, אני בדיוק באותו מצב כמוך.... וזה אחרי שירות של 3 שנים מחיי עבור המדינה... בושה וחרפה שהגענו למצב הזה.

 

[alone66]

../images/Emo45.gif צודקים

 

[tamirshai]

ובכל זאת

אני לא בטוח שזה רק בארץ ככה. עולם התעסוקה הופך קשוח יותר, תחרותי יותר ולא מספק את הביטחון שקודם היינו רגילים. לכן מי שרוצה להתמודד בתחום מבוקש כזה, צריך להוכיח יתרון על המתחרים הרבים שלו. זה יכול להיות תואר יוקרתי יותר, או פרויקטים עצמאיים, או עבודה על קשרים וכו'. זה אכן מרגיז ומתסכל, אבל זה כורח המציאות וכל אחד צריך להתאים את עצמו למציאות ולא לחכות שיקרה ההפך.

 

[רוצה תגובה]

יכול להיות...

אבל עדיין אני חושב שהמדינה יכולה להתאמץ יותר וללכת יותר לקראתנו (המובטלים), בין אם זה פטור מתשלום לביטוח לאומי ועד סינון תלמידים לתואר ראשון (כלומר אם ישנה רוויה בתחום מסויים ואין ביקוש למהנדסים או מה שזה לא יהיה , אין טעם להשקיע שנים רבות מחייך בעבור אותו מקצוע), כמו כן, את הלימודים אפשר לשלב עם התמקצעות בתעשייה (כחלק מהלימודים) וכך נצא כולנו עם ניסיון... כל מה שצריך זה להגדיל ראש, ולכן אני לא מקבל את דעתך... הבעייה היא שבמדינה הזאת כל אחד דואג לתחת שלו, ומעניינים אותו האינטרסים הצרים שלו.

 

[tamirshai]

תגובה

לגבי הביטוח הלאומי - אכן מעצבן, אבל ברגע שאתה מוצא עבודה אתה יכול לסגור את החוב בקלות. לגבי סינון סטודנטים - לא פשוט בכלל להתקבל לאוניברסיטאות וזה בהחלט סינון רציני. בכל זאת אנשים משלמים ממיטב כספם למכללות למינהן. מה אתה רוצה מהמדינה שיוציאו חוק נגד זה? לגבי שילוב עבודה ולימודים - הטענה כאן מופנת למוסדות הלימוד ולא למדינה. מעבר לכך יש חברות אשר קולטות סטודנטים ומשלבות אותן בתעשייה בזמן הלימודים. אני חושב שהציפיות שלך מהמדינה קצת לא מציאותיות. בסה"כ יש מקצועות טכניים שאינם כוללים פיתוח, שאפשר להתפרנס מהם בצורה סבירה.

 

[רוצה תגובה]

אני חושב..

שלא חייבים להוציא חוק מסויים, אלא תמיד אפשר להעלות את הרף, ולהוריד את מספר התלמידים (דרך אגב, לא היה אכפת לי להיות בין המסוננים בידיעה שאין מקום לכולם בשוק), ותמיד אפשר לשנות את התנאים בצורה דינמית, ממש כמו שהשוק משתנה. וזה בכלל לא בלתי מציאותי, בצרפת לדוגמא (יש לי חבר שלומד שם), שנתיים אתה לומד את כל התיאוריה ובשנתיים לאחר מכן, אתה מחוייב לעבוד במקצוע במקביל ללימודים (מוסד הלימודים דואג לך למקום שבו תוכל "להתמחות"). הרי זה אבסורד לבקש ממני ניסיון.... ככה שהציפיות שלי אינן גבוהות מדי, והן מציאותיות ביותר, מה שלא מציאותי פה זה הדרך שהמדינה הזאת זורקת אותך מכל המדרגות אחרי שתרמת לה בצורה שאף צעיר אחר מהמערב תורם למדינתו.

 

[חובב טניס]

זה לא ריאלי

לא ניתן להחליט על מכסות ללימודים לפי תחזית דרושים. להוציא תואר לוקח מספר שנים, ומצב השוק בין תחילת התואר וסוף התואר, יכול להיות שונה לחלוטין. תחשוב על שנת 1999 ועל שנת 2003. כמו שכולנו יודעים בשנים האלו היה שוני עצום במשק. לגבי בקשה של נסיון - שוב מדובר במצב השוק. כאשר יש הרבה יותר עובדים ממה שדרוש, אז מעסיקים יידרשו נסיון. לעומת זאת כאשר יש מחסור בעובדים, המעבידים לא יידרשו נסיון. כיום יש אלפי מובטלים עם נסיון, ולכן קשה למצוא מקום ללא נסיון קודם. זה מתסכל ומרגיז, אבל זה המצב.

 

[דנדן רותם]

אני חושב שזה נוגד את חופש העיסוק

אם אדם רוצה ללמוד מקצוע שאין לו ביקוש, זאת זכותו ואין למדינה רשות למנוע ממנו לדפוק את הראש בקיר. העובדה שקשה לצפות את הדרישה למקצוע שלוש-ארבע שנים קדימה (שלא לדבר על המקרה בו הוא ימשיך לתואר שני) רק מדגישה את זה עוד יותר. מעבר לזה, יש מי שרוצה ללמוד לתואר בשביל ההשכלה בלי שום כוונה לעסוק במקצוע, והדוגמא הקיצונית היא עתודאית ששירתה איתי בצבא, התחתנה עם מליונר כבד, ואחרי השחרור העבירה שנים רבות בלאסוף תארים ראשונים בכל מיני תחומים בלי לעבוד ובמימון בעלה. אם כבר, הייתי מציע לעשות להפך - לעודד סטודנטים שהולכים ללמוד מקצועות שהמדינה מעוניינת לקדם (על סמך תחזיות לטווח של לפחות משך הלימודים + עשר שנים קדימה) בעזרת כלים כמו מלגות, ובכך להפוך אותם לאטרקטיביים יותר מאחרים.

 

[pixiER]

רק לגבי ענין אחד...

והוא השילוב של התעשייה והלימודים. מצד אחד, אתה יכול לראות את זה עובד בצורה מדהימה בפרויקטים של סטף ורטהיימר בתפן (אני מכירה את זה מלפני כמה שנים, לא יודעת מה בדיוק קורה שם כעת). מצד שני, בזמן הלימודים שלי, כולם היו חייבים בפרויקט גמר, שכמעט כל הפרויקטים היו בשיתוף החברות הגדולות בשוק - מיקרוסופט, אינטל ו IBM. מצד שני, גם אחרי הפרויקטים האלו, שהיו חלק מפרויקטים גדולים של החברות, פרויקטים אמיתיים בתעשיה, לא שולב אף סטודנט בעקבותם בחברות האלו. זה היה אמנם ניצול הדדי, שני הצדדים היו צריכים אחד את השני, ובכל זאת, אף אחד!!! לא השתלב בפרויקטים בחברות האלו אח"כ. מה המסקנה? לא יודעת. אבל הפרויקטים עם התעשיה הם כנראה פתרון חלקי ולא מספיק... בעצם, אני אתיחס גם לעוד ענין. לפי ראות עיניך, יש לחסום אנשים מללמוד ולהצליח במה שהם רוצים לעסוק בו בחייהם, רק כי בדיוק יש רוויה עכשיו בשוק... אז זה לא הפתרון, ויש לאפשר לכל אחד ללמוד מה שהוא רוצה, ואח"כ, כולם צריכים להוכיח את עצמם בדיוק אותו דבר. אני בטוחה שלא היית רוצה שלא יתנו לך ללמוד את מה שאתה רוצה, רק כי יש עכשיו מספיק כאלו בשוק. אני אגלה לך סוד. יש כמעט מהכל מספיק בשוק. אז מה??? לא נלמד? אולי צריך שכמה שנתונים שלמים לא יהיו בעלי השכלה גבוהה, כדי שלאלו שאין עבודה תהיה??? נו באמת! תהיה רציני!!! וגם ככה, אתה יכול לראות מה קורה כשאין מספיק מכסות ללימודים בארץ... קח לדוגמא רפואה, וטרינריה וכו'. רוב הישראלים היום לומדים בהונגריה, צ'כיה, איטליה וכו'. למה? כי החלום שלהם זה להיות רופאים, והם לא נותנים לאף אחד לעמוד להם בדרך אל החלום. אז לא חבל שהכסף הזה לפחות יכנס לקופת המדינה, והאנשים האלו ישארו בארץ?

 

[רוצה תגובה]

אני אגיב גם אליך...

תקראי את התגובה הקודמת שלי לגבי שילוב בין תעשייה ללימודים. זה לא משנה אם אותם סטודנטים שולבו או לא, מה שחשוב זה שהם רכשו ניסיון, וזה המפתח פה במציאת עבודה. ולגבי חסימת תלמידים, אני התכוונתי להעלאת רף הקבלה לחוגים שבהם ישנה רוויה ושינוי הרף כל שנה בהתאם לשוק (כמובן, צריך להתחשב בפרמטרים נוספים). אישית, הייתי מוכן שיחסמו אותי מללמוד משהו שלא זקוקים לו או שהסיכוי למציאת עבודה בו יהיה נמוך (לפעמים אני מצטער שבחרתי בנתיב הזה, כי כל מה שזה גורם לי זה תסכול). ולגבי רפואה, לא כולם יכולים כלכלית ללמוד בחו"ל, ומי שכן שיבושם לו, אבל עדיין יהיה מדובר באחוז זניח.

 

[נמאס לי לחפש עבודה]

אין סיכוי שיעשו דבר כזה.

גם עורכי דין , כלכלנים ועוד הרבה מקצועות לא צריך כל כך הרבה , ולמרות זאת הרבה אנשים הולכים ללמוד את זה. לדוגמא מה יעשה מי שלמד מדעי המדינה , זה לא ממש מקצוע , אבל אני בספק אם יחסמו את זה. הבעיה היא שהמצב במדינה (כלכלי , אבטלה , אין יצירת מקומות תעסוקה) על הפנים.

 

[galh]

ואתה תחזה את העתיד?

איך בדיוק תוכל לקבוע את הרף המתאים כאשר זמן ההכשרה נע בין שלוש לארבע שנים? מה שאתה מציע (מכסות והגבלות) בוצע כבר ברוסיה הקומוניסטית, אומנם אין אבטלה, אבל יכולים לשלוח אותך לסיביר אחרי סיום לימודי הרפואה. זה נכשל.

 

[רוצה תגובה]

לא, אני לא..

אני מציע הצעות , כדי לנסות ולשפר, אבל הקושי שאתה מציג הוא כאין וכאפס לעומת הקושי שבו נמצאים אלפי בוגרים לאחר סיום התואר, אני בטוח שאפשר למצוא פתארונות שונים לאיך ומה לקבוע... וההשוואה לרוסיה הקומוניסטית לא במקום. השלטון במדינה מתנער מאיתנו (בלי קשר לימין או שמאל), ולדעתי אנחנו נמצאים בהתדרדרות, כי אם הגענו למצב שגם השכלה אקדמאית אינה מבטיחה דבר אז זה אומר דרשני.