אני מסכימה איתך לגמרי, ולכן השאלה..
בפן החינוכי- אני חושבת שנכון לקרוא לאברים בשמם, וחושבת שנכון להשתמש באותה מילה שאני והבעל משתמשים בה באופן טבעי. ככה ציצי הוא ציצי. היות והיא משתמשת בו הרבה זה בא יותר מוקדם ויותר טבעי... אשר ל"זה"- כתבתי "זה" כי |אייקון של קרן נשכבת על ספת הפסיכולוג| אצלי בבית קראו ל"זה" "פיפי" ואם אני צריכה להתייחס לזה אז זו המילה שקופצת לי לראש ואני מאוד לא אוהבת אותה. אני חושבת שהיא מעבירה לאשה קונטוציה "מלוכלכת" על איבר יפה בגופה... פות אף פעם לא קראתי לזה ולכן גם לא מתחברת... אם אין לי ברירה אלא להתייחס מפורשות, ולא עם תומר אלא עם בוגרים, אני אומרת "כוס" ושונאת את עצמי על השימוש במילה המכוערת הזאת... בקיצור- אקרא לילד בשמו, ברגע שאחליט מה שמו של הילד, וזה נכון לא רק מול תומר, אלא לגבי עצמי... שהרי זו כל הבעיה- נכון? אם הייתי שלמה עם שם מסוים לא הייתה לי בעיה... פות נשמע לי כל כך לא מתאים... ואני ממש ממש ממש לא רוצה להעביר לתומר שום עכבות... אחרת לא הייתי כל כך מוטרדת מזה...