איך עושים "איש סוסים"?

fliperit

New member
איך עושים "איש סוסים"?

דיברתי לא מזמן עם מדריכה שיש לה קבוצה של "נבחרת", שכבר התחרו טיפה בפלז'ר ולטרייל (ולא יצא מזה כלום...), אבל הם רחוקים מלהיות אנשי סוסים. הם לא עוזרים בחווה, והם לא יודעים להתעסק עם סוסים (למשל, סביר להניח שאם סוס יקפוץ להם בהובלה, הם או ישחררואותו או יכו אותו בלי שום הגיון). הטכניקה ברכיבה של חלקם לא רעה, אבל לא יודעים מתי לעשות מה (למשל: לא מבינים מתי להרפות, או מתי להגביר את הלחץ). ויש איתם עוד בעיות... למישהו יש רעיונות איך לשפר אותם? כי סך הכל הם כן רוצים ללמוד...אבל הם פשוט חיו יותר מדי מול מחשב, וקשה להם להבין את הקטע של ההתעסקות עם סוסים... (בעע...היה לי קשה לנסח את זה...תתאמצו להבין)
 

הורסמאן

New member
לפי מה שהחלטנו אתמול

אז אבא ואמא נכנסים לחדר, מכבים את האור... וכמה שנים אחרי זה, או שיש או שאין. :) אבל אם את שואלת איך אפשר לשפר את הגישה של אנשים שהם די ירוקים, אז אני מציע לתת להם לעשות הרבה בחווה. להבריש, לנקות, סוסים, פרסות, ציוד, אורוות, להתעסק כמה שיותר. כשאנשים באים רק לרכב, הם לא יכולים להתפתח בכיוונים שהזכרת.
 

סוני DSCH1

New member
אצלנו

מי שרוצה להתחרות בא כול יום או לפחות שיש לו שיעורים לעזור לפני ואחרי ולהתחרות, אין אצלינו מישהו שלא בא ועושה את זה עם הוא מתחרה.עם אתה לא יודע את הקרקע איך אתה מתחרה?אצלנו זה חלק מהלימודים וחלק מהרעיון, הם רואים אותנו עושים והם גם רוצים ועם הם מבקשים לעזור אנחנו נותנים.
 
שיתחילו להתנדב בחווה../images/Emo107.gif

(תחת השגחה של איש מנוסה כמובן....). שילמדו אותם להבריש, לאכף להוביל. אפילו לנקות תאים (אני לא יודעת עד כמה הם מתעסקים עם סוסים....). הם צריכים להיות כל היום בחווה, שילמדו קצת שפת גוף של סוסים, איך צריך להתנהג איתם. אולי צריך שהם ילמדו גם לעשות לונג' (זה עוזר ללמוד איך לתקשר עם הסוס). וצריך לדבר איתם על מה עושים ברגעים לא צפויים, או על איך מרגיעים סוס. בקיצור, שיבלו יותר בחברת סוסים ואנשי סוסים. אני רק מקווה שהם יצליחו להתחבר לזה, לא כולם יכולים... הם צריכים לעשות את זה מתוך אהבה, לא כי כי הם מרגישים חייבים. אין קסם שיכול להפוך מישהו ל"איש סוסים". ועוד דבר, זה משהו שדורש ניסיון, אולי עם הזמן זה יבוא. וחוץ מזה, בני כמה הם?
כמה זמן הם רוכבים? בכל מקרה, מקווה שעזרתי.
 
שאלה של חינוך

נשים שנייה בצד את עניין הכשרון. התנהגות בסיסית עם סוסים - היא עניין נרכש. אני לא אשת סוסים, אבל אדע להוליך סוס או להגיב גם אם הוא קופץ. איך מחנכים? קודם כל דוגמא אישית. מתנהגים עם הסוסים בלי קיצורי דרך וכמו שהיית רוצה שתלמידיך ינהגו (אפילו אם נורא סומכים על הסוס, לא דוחפים אצבעות בלולאה כשקושרים, מובילים נכון, מדברים לסוס ומקפידים על טונציה (הרגעה, נזיפה). דבר שני, מסבירים. עומד לידך תלמיד, את מדברת ומתארת את הפעולות וגם מסבירה מה שאת עושה. מקטן ועד גדול. דבר שלישי, מקדישים זמן ושיעורים לנושא ממשק וטיפול - כשיעור בפני עצמו (נגיד מנצלים לצורך זה ימי גשם שלא רוכבים בהם. דבר רביעי, נותנים לתלמידים להתנסות, מפעולות פשוטות (הברשה) ועד פעולות שדורשות יותר מיומנות (לונג' לתלמיד מיומן), מסוס קל לניהול וד סוס מורכב יותר, שדורש אולי יותר שקט או אסרטיביות. ואחרון חביב - כל תלמיד מטפל בסוס שלו. מהברשה ואיכוף של לפני, עד פירוק ונקיון תא שאחרי. מרגיש את הסוס, נוכח בקרבתו, לומד את התנהגותו. וכמובן לוקחים חלק בפעילות הנדרשת באורווה - טאטוא, האכלה וטיפול. את רואה את תוצאות החינוך הזה, בהתבגרות של התלמידים וביכולת העולה שלהם לתפעל סוס לאורך השנים.
 

jgut

New member
מסכימה עם כל מה שנאמר פה

ויש עניין שקצת מוזר בעיני. ילדים שבאים לרכב ולבד לא חושבים על להתעסק עם הסוסים מעבר לרכיבה, משהו לא בסדר בתמונה. אולי הם צריכים דחיפה בכיוון אבל בדרך כלל ראיתי ילדים עם רצון עז לטפל ולעבוד כמה שיותר עם הסוסים, משהו שבא מתוכם ולא היו זקוקים לשום דחיפה.
 
סימס ראנץ'

כמובן שאני מחזקת את דברי קודמיי, השתתפות פעילה בשגרת האורווה היא המפתח לשיפור... א-בל אם הם עדיין ילדי מחשב מאותגרים , יש 2 אפשרויות: 1. להתקין להם על המחשב משחק הדמייה של אורווה, משהו כמו סימס רק על טיפול בסוסים
ולהכניס סוסים משתוללים בהובלה, סוסים בועטים ותאים מסריחים במיוחד. 2. לנצל חלק מהזמן בשיעורים שלהם ללימוד אילוף, אפילו בסיסי, וחזרה על יסודות כמו: לחץ והרפייה, איך סוס מגיב ללחץ, איך מגבירים לחץ ומתי מפסיקים, ומה בעצם אנחנו שואפים להשיג. לתרגל אותם על לבקש ולהרפות, אפילו ממש כמו ילדים מתחילים (למרות שהם מתחרים), כי כמה פעמים ראיתי כבר חבר'ה שמתחרים אבל לא יודעים להרפות לחץ כשהסוס בסדר.. בקיצור, התשובה בגוף השאלה- אם הם יודעים איך עושים אבל לא מתי עושים, ללמד אותם את המתי עושים....
 

fliperit

New member
כל מה שכתבת פה...

הוא נכון ומובן מאילו...אהתכוונתי אם למישהו יש רעיונות יצירתיים לפתרון הבעיה...
 

jgut

New member
ניראה לי שיהיה קשה למצוא

פתרון פלא לבעייה. רק עבודה עם סוסים ושעות נסיון עם הסברים יוכלו לשפר אותם. אולי יצירתי יהיה לתת להם הסברים עם אנלוגיה לתחום המחשבים כדי שיקלטו יותר טוב (אים הם כאלה ילדי מחשבים...) יש בעיות ספציפיות איתם?
 

fliperit

New member
בעיות ספציפיות?

לא ממש...הם פשוט לא חושבים כמו אנשי סוסים.... בואי נגיד שאם הייתי צריכה מישהו שיעשה הובלות לילדים קטנים, או אם הייתי צריכה מישהו שינקה לסוס שי את הפצע, או מישהו שיריץ לי את הסוס, או יאכיל את הסוסים (הם כבר כמה פעמים עשו כמעט נזקים כשהאכילו), בחיים לא הייתי נותנת להם...
 

dixie chick

New member
נשמע לי מאוד תמוה

לרדות בהם עד שהם יזיזו את התחת! ואם לא מספיק אכפת להם והם עושים שטויות פשוט לא מגיע להם להתחרות, לא משנה באיזה רמה הם...
 

jgut

New member
זה מזכיר לי מקרה משעשע

של ילד מהחווה הקודמת שלי שנתנו לו להכניס סוס למרעה ותוך כדי ברחו לו איזה 5 סוסים החוצה. וכשצעקתי עליו שיסגור את השער אז הוא אמר "ממממההה??" ובנתיים עוד 2 ברחו. ודיקסי שאלה אותי "הוא זה שהיה צריך להחזיר את כולם בחזרה פנימה?" והתשובה היא לא. הוא היה בשוק מידי וגם קרה לנו עוד מקרה שאני וחברה נשארנו לעזור אחרי טיול של יומיים ושחזרנו ב 12 בלילה (גמורים לגמריי) ואני פתחתי את השער הקטן מאחורה והיא פתחה את הקדימה וכל סוס שהיא הכניסה יצא מהשער שלי והפוך. ושתינו עשינו יותר בלאגן מתועלת. וגם לא הבנו מה קורה כי כל אחת חשבה שהיא לבד שם...
 

dixie chick

New member
גם אני זוכרת מקרה מצחיק

בחוות בני ציון הישנה היה איזה ערב שהמדריכה החליטה לתת לשלושת הילדים הכי קטנים להאכיל חציר במרעים- בתור כמובן עבודה שהיה ברור שמעל לכוחם כרגע אבל כנסיון למידה והוכחת רצון לעבוד וכן הלאה... מדובר אגב בהאכלה קשה יחסית- צריך לעשות ערמות חציר במרעים כמספר הסוסים, וזה באלות גדולות, כלומר להרים חציר עם קלשונים ברחבי המרעה (במרווחים מספיק גדולים כדי שכל סוס יוכל לאכול בנוחות ולא לריב) המדריכה שלחה תלמידה מנוסה להשגיח עליהם, ואני ראיתי את התלמידה הבוגרת יותר עומדת שם ופשוט מתפקעת מצחוק! הם היו כאלה פצפונים שהם לא ממש הצליחו להרים הרבה חציר על הקלשונים הכבדים, ולקח להם בערך 45 דקות להאכיל מרעה שהיה לוקח לנו כ10 דקות. הם פשוט היו צריכים ללכת הלוך חזור כ3 פעמים לכל ערמה... והערמות נפלו בדרך וחצי מהחציר לא הגיע ליעדו... הם היו כמו גמדים קטנים עם הכוח רצון שהם הפגינו לנוכח המשימה...
 
תלוי בגילאים שאיתם את מתעסקת

במידה ומדובר בילדים, ניתן לחשוב על פתרונות יצירתיים, כמו למשל: הכנסת תחרויות בתוך עסקי האורווה- מי שמבריש הכי טוב מקבל כוכב ושטויות כאלה. כמו כן לרוב האנשים ולרוכבים בפרט יש צמא מיוחד ללמידה. תוך כדי שיעורים או אחריהם אפשר לנסות לגרות אותם בשאלות, וסיפורים קצרים שיכללו בתוכם פרטים מעולם הסוסים. ניתן גם לשלב סרטים- סרטים כמו "סוס פרא" ומצויירים אחרים ולצידם גם סרטים אחרים של יותר הסברה, גם כאן חשוב לשלב הנאה ולא רק למידה. במידה ואלו רוכבים מבוגרים יותר אפשר לעשות "פעילויות" בחווה עצמה, כמו ימי טיפוח וכאלה (זה גם יכול לשמש כתחרות או כ"תצוגה" פנימית לקטנים) בהם הם ילמדו איך לטפל בסוס, ויראו כיצד מתנהלת החווה במשך היום. אין דבר יותר טוב מנסיון, תנו להם להתנסות- במידה ויש לכם זמן וכח אדם תבקשו מהם להוביל קצת ותלכו לידם, תסבירו להם מתי הם טועים ותשבחו אותם על דברים נכונים. תתחילו לעשות איתם לונג'ים, תעשו את זה כמו "צ'ופר" כזה. כל פעם מישהו אחר עולה ומישהו אחר מחזיק את החבל כשלידו מדריך שיוכל להשטלת על המצב במידה ומשהו יקרה וגם להעביר קצת חומר וידע תוך כדי. מקווה שעזרתי, בהצלחה!
 
למעלה